זה היה ביום שני השבוע כשקיבלנו לראשונה פנייה על איזו סוכת משאלות אחת בעיר שרבים מרחבי הארץ עולים אליה לרגל במהלך החג. למען האמת, בתחילה קצת הטלנו ספק באמיתות הדבר, אלא שאז הגיעה הודעה נוספת מאישה אחת שסיפרה על נס של ממש שזכתה לו חברתה.

לנו לא נותר אלא לצאת ולבדוק במה מדובר. בדיקה קצרה ומצאנו את הכתובת ברחוב הרב שאולי ברובע ד' בעיר. חשבנו לשאול עובר אורח היכן בדיוק נמצאת אותה סוכת משאלות, אך שובל האנשים שהשתרך מהמקום כבר העיד על מיקומה.

הגענו. בכניסה המתינו כמה אנשים כמו בקבלת קהל. בפנים ישבו אחרים שניכר כי אינם מכירים זה את זה, כל אחד עסוק בשלו...והינה תכף הם מסיימים ומפנים את מקומם לבאים בתור אחריהם.

בעודנו ממתינים, יכולנו לשמוע אישה אחת מספרת על הנס הפרטי שזכתה לו עם הולדת בנה שנכח איתה במקום. היום הוא כבר ילד בוגר...לנו הוא סיפר שזאת הפעם הראשונה שהוא שומע על כך. את המבוכה הוא התקשה להסתיר, אך גם את ההתרגשות נוכח הידיעה שהגיע לעולם באורח נס.

התאפסות קלה על עצמנו ומיד ניגשנו למלאכה - לפגוש את מי שאחראי על הסוכה הזאת ולשמוע ממנו מה בעצם קורה כאן. כעבור רגע קל פגשנו ביצחק ורולקר, שסיפר כי הסוכה שייכת לאבא שלו, רחמים בן מאיר, שיצא לקראתנו לבקשתו של בנו.

שאלנו אם ירצה לספר על המתרחש במקום, ובחיוך מסביר פנים הוא השיב בחיוב. "זה התחיל לפני יותר מ-30 שנה" – הוא סיפר. "אדם אחד שלא יכל להביא ילדים זכה לנס אחרי שאכל בסיום החג מהאתרוג שתליתי בסוכה".

"אנחנו ההודים מאוד מאמינים באתרוג שיש לו סגולה מיוחדת, ולכן נתתי לו לאכול ממנו" – הוא הוסיף. "לשמחתי אותו אדם זכה שהבקשה שלו תתגשם".

כך, משנה לשנה, הוא מספר, בני המשפחה היו עדים לעוד ועוד נסים שהתרחשו כתוצאה מאכילת הפירות. לנו הוא הסביר שהפירות נתלים בערב החג והאכילה שלהן היא רק בתום 7 ימים בצאת החג – כאשר כל יום הוא כנגד שלושת האבות ומנהיגים בולטים מישראל כמו משה ואהרון – בסה"כ 7.

נס ועוד נס והשמועה על סוכת המשאלות התפשטה כמו אש בשדה קוצים, כשמדי שנה, לאורך כל החג, מתארחים בה מאות רבות של אנשים מרחבי הארץ ומהעולם, נושאים תפילה בתקווה לישועה בחייהם בפרטיים, בעוד רחמים, אשתו שמחה וילדיו יצחק ואברהם דואגים להכנסת האורחים.

רחמים מספר שבמשך הזמן אנשים הרגישו צורך לתרום כסף, בכל זאת מדובר בהוצאה לא קטנה לאור בואם של מאות מבקרים במהלך החג. לאחר שכנועים הוא החליט לפני כמה שנים להציב קופת צדקה במקום שעד לפני שנתיים הייתה נתרמת לעמותה המסייעת לחולי סרטן. השנה הכסף יועבר לבית הכנסת "מגן דוד" ברובע א'.

בשל הביקוש הגדול, כמות הפירות שנתלים בסוכה גדלה במשך השנים באופן משמעותי לדבריו - כדי שיספיקו לכמה שיותר אנשים. "השיא הוא בצאת החג" – אומר יצחק הבן שהצטרף לשיחה. "צריך לראות את זה כדי להבין. יש כאן אולי 300/400 איש ואישה שמגיעים מכל הארץ. כל אחד בתורו נכנס לקבל ברכה. זו חוויה מאוד מעצימה ומרגשת".

לדבריו, השנה עוד יכלו כולם ליהנות מהסוכה וסגולותיה המיוחדות במיקום שבו היא הוקמה לראשונה לפני כ-35 שנה, אך ייתכן ובשנה הבאה המשפחה תצטרך להעתיקה למקום אחר והאזור שבו היא נמצאת היום מיועד להריסה כחלק מתכנית פינוי בינוי שעתידה לצאת לפועל בקרוב.

רחמים אומר: "במידה והפינוי יתקיים ממש סמוך לחג - אז אני אהיה האחרון שאתפנה מכאן ואדאג להקים אותה כאן. אם זה יהיה קודם לכן, אני מקווה שיתאפשר להקים אותה בבית הכנסת "מגן דוד" ברובע א', במידה וכולם יסכימו".

לשאלתנו מה לדעתו הפך את הסוכה לכל כך מיוחדת הוא אמר: "רק אמונה. אנשים מאמינים שקורה כאן משהו מיוחד ושהתפילות שלהם ייענו אם יאכלו את הפירות - וזה מה שגורם לבקשות שלהם להתגשם".

אם גם אתם רוצים לקחת חלק בחוויה המיוחדת, אתם מוזמנים להגיע בצאת בחג אל הסוכה ברחוב הרב שאולי 13 החל מהשעה 22:00 בלילה.