-

מה היה לפני 10 שנים?

מה קורה היום?

ועדת החוקה תדון מחר בתוכנית לוין-נתניהו למערכת המשפט. אין בהיסטוריה של אף מדינה דמוקרטית בעולם דרישה לערוך כל כך הרבה שינויים יסודיים ושנויים במחלוקת, בזמן כה קצר, ללא שיתוף הדרג המקצועי במשרד המשפטים ובכנסת ובמתכונת של חקיקת בזק. למה השינויים הדרמטיים האלו כל כך דחופים לממשלה החדשה שהם הראשונים אותם היא מקדמת למרות המחאה? מספר החוקים החדשים להפיכת בית המשפט הוא גדול - אך בואו נלמד לעומק רק אחד מהם כדוגמה:

השתלטות פוליטית על מינוי שופטים והדחת שופטים

השינוי שדחוף ביותר לממשלה החדשה לבצע - הוא שינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים:
במקום המודל הנוכחי שמחייב הסכמות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי (שופטים ועורכי דין) לבחירת שופטים בישראל - תוכל מעתה הממשלה ברוב אוטומטי, למנות שופטים כרצונה לכל הערכאות: לבית המשפט השלום, לבית המשפט המחוזי וגם לבית המשפט העליון.

שינוי קיצוני 2 – בחירת נשיא בית המשפט העליון וסגנו -
במקום שנשיא בית המשפט העליון יהיה ותיק השופטים (כמקובל היום) - לפי החוק החדש - תוכל הוועדה הפוליטית "להצניח" מבחוץ את נשיא העליון וגם את סגנו (גם אם הם מעולם לא כיהנו כשופטים!!).
יש לזכור שסמכויות הנשיא כוללות, בין היתר, את קביעת הרכב השופטים שידון בתיקים שונים והחלטה על עריכת משפט חוזר בערכאות נמוכות יותר.
כלומר - ממשלת נתניהו תוכל מחר למנות שופט לבית המשפט העליון ומיד למנותו לנשיא בית המשפט העליון.

כיצד השרים החדשים מסבירים את השינוי שהם מתכננים לעשות לציבור?

הסיסמה של דוברי הממשלה (השרים בעיקר) לציבור הרחב : "לא ייתכן שבישראל שופטים ימנו שופטים".

העובדה - זו לא אמת. בוועדה למינוי שופטים אין רוב לשופטים (הם מהווים כיום רק 3 מתוך 9) ולכן הם לא יכולים להכתיב מינויים, ובטח לא מינויים לבית המשפט העליון, אלא בהסכמה של נציגי הציבור ו/או נציגי עורכי הדין הנבחרים.

מבנה הוועדה לבחירת שופטים נכון להיום ומאז 1953 היא:

על פי סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה הוועדה מונה כיום תשעה חברים, לפי החלוקה הבאה:

* שר המשפטים – והוא העומד בראשה, ושר נוסף לפי בחירת הממשלה + שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת (סה"כ 4 לפוליטיקאים מתוך 9 נכון להיום).

* נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון (סה"כ 3 לשופטים מתוך 9 נכון להיום).

* שני חברי לשכת עורכי הדין שנבחרים בבחירות חשאיות על ידי המועצה הארצית של הלשכה (סה"כ 2 מתוך 9 נכון להיום).

על פי החוק החדש שמוצע - יהיה רוב מכריע לפוליטיקאים במינוי השופטים:

לפי הצעת החוק החדשה, בוועדה לבחירת שופטים יהיו חברים 11 חברים במקום תשעה כיום, כש 8 מחברי הועדה ימונו על ידי פוליטיקאים - והרוב הנדרש לבחירת שופט יהיה שישה חברים (כך שגם אם יהיו 2 פוליטיקאים סוררים...עדין הם יקבעו מי יהיו השופטים).

על פי החוק המוצע - יכהנו בוועדה שלושה שרים ושלושה ראשי ועדות של הכנסת (שהם חברי כנסת) בנוסף יכהנו שני נציגי ציבור אותם יבחר שר המשפטים (שיחליפו את שני נציגי לשכת עורכי הדין שכיהנו עד היום בוועדה) - כלומר 8 נציגים מטעם הפוליטיקה ובשליטת השר.

מנגד יכהנו שלושה שופטים של בית המשפט העליון (כלומר 3 שופטים מתוך 11).

האפשרות להדיח שופטים:

לפי החוק, הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת לא רק למנות שופטים אלא גם להדיח אותם ברוב מיוחס של שבעה חברי ועדה.

הסמכות של הוועדה למינוי שופטים גם להדיח שופטים, (גם אם לא יעשו בה שימוש), תהפוך להיות  שוט משמעותי כלפי השופטים.  המשמעות היא שכל שופט בכל מקום יידע שיש אפשרות לפוליטיקאים להדיח אותו, אם פסיקותיו לא ימצאו חן בעינהם,  מה שעלול לפגוע בעצמאות השיפוטית בכל הערכאות.