יום שישי, 18 ביולי 2014. בשעות הבוקר המוקדמות עולים על הכלים, תחושת לחץ, התרגשות ובעיקר אחריות. סוף-סוף נוסעים לסג'עיה, להפסיק את הירי לארץ ולהשמיד את המנהרות.

אתה, בן, נשאר מאחור, המחלקה שלך לא נכנסת בשלב הראשון. ממש לפני שנסעתי עם הג׳יפ אתה רץ אליי: "קח, אתה תצטרך אותו יותר ממני", משאיר לי את הלדרמן שלך, הוא שמור אצלי בווסט עד היום, אל תדאג.

מתחילים את הנסיעה לכפר עזה, שיירה ארוכה מאוד של כלים – נמרים, נגמ"שים, טנקים. נסיעה מלאה אבק ולחץ, החיילים שרים שירי פלוגה בכלים. רגע לפני ההגעה לכפר עזה הנגמ"שים עושים תאונה, החיילים נפצעים ומפונים לבית החולים.

עוד לפני שאני חושב מה לעשות, אני מרגיש רטט בכיס, עונה ושומע אותך בצד השני: "מויאל, שמעתי שחיילים נפצעו. איציק (סעידיאן), דור דמרי ואני בדרך". וככה, בזמן שהמחלקה שלך בשטחי הכינוס, מצאת את עצמך עם דור ואיציק, נכנסים ללחימה עם מחלקת הסיור של הפלוגה.

הכניסה נדחית ב-24 שעות, ואנחנו ממשיכים להיערך. מוצאי שבת, 19 ביולי 2014. בשעות הלילה המוקדמות חוצים גדר ומתחילים בלחימה, ואתה בנגמ"ש, שר שירי פלוגה עם אוהד המ"מ.

32 דקות אחרי חצות, גרוסמן, הסמ"פ, מדווח: "כאן משנה סדרן, הותקלנו משמאל". היתקלות בשלב התנועה אל היעדים. חוליית חמאס התקילה אתכם וביצעה ירי RPG לאחד הנגמ״שים, והשאר היסטוריה. אתה, דניאל, שון, שחר, אורן, אורון ומקס עזבתם אותנו.

בן, אחי הקטן. אין יום שבו אתה לא עולה לי במחשבות, לפני שינה, כשאני ממשש את הלדרמן, כשריח לימונים עובר באפי ומזכיר לי את ריח המטע שבו נהרגתם, בשיחות שאני מזכיר את כולכם, מלמד מהי משימתיות, מה אני מצפה מלוחם, איך נלחמת להיכנס, ואיך לא חיכית לפקודות אלא לקחת אחריות ורצת קדימה. בזכותך, בזכות החברים שהלכו איתך ושכמותכם, צה״ל מנצח במלחמות מקום המדינה ועד היום.

עוד רגע מגיעים ליום הזיכרון השמיני, שמונה שנים שכולנו נפגשים אצל ההורים שלך או בבית הכנסת שהוקם על שמך. נמשיך לזכור אותך ולהיות עם משפחתך שכבר מזמן היא משפחתנו. 

אוהב, זוכר ומתגעגע,

מויאל".

בן וענונו ז"ל - נזכור ולא נשכח 

בן וענונו ז"ל נפל בקרב ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. זה היה אחד הימים הקשים ביותר במבצע "צוק איתן" היה היום בו נהרגו שבעה חיילי גולני ב"אסון הנגמ"ש". באותו האסון נהרגו שבעה חיילי צה"ל לאחר שנורה עליהם טיל, כל שבעת חברי הצוות, ביניהם בן וענונו ז"ל מאשדוד, נהרגו במקום.

עדויות הקרב מפיצוץ הנגמ"ש בשג'אעיה במבצע "צוק איתן" נחשפו כאשר לוחמי גדוד 13 חזרו למקום האסון.

הלוחמים חשפו את הדקות הגורליות מאז נפגע הנגמ"ש משתי רקטות והוביל למותם של שבעה מחבריהם, בהם בן וענונו מאשדוד.

שבעה לוחמי גדוד 13, נהרגו בנגמ"ש ישן המשמש את צה"ל מסוג m-113, אשר נטל חלק גם במלחמת וייטנאם.

בדרכו של הכוח ליעד שהוגדר להם, הנגמ"ש שהוביל את הכוח,  נתקע כתוצאה מבעיה טכנית.

בעודו עומד תקוע כמטרה נייחת, ירי של אר. פי. ג'י הצליח לחדור בצורה ישירה לנגמ"ש הישן ולגרום לפגיעה קטלנית בשבעת הלוחמים שהיו בפנים בזמן שנערכו לצאת.

לדברי קצינים בכירים שחזו בתקרית בסיוע צילום של מזל"ט היה הנגמ"ש כמו 'כדור אש'.

לאחר מכן החלו המחבלים במקום לבצע ירי לעבר הנגמ"ש ואז נחטפה גופתו של שאול ז"ל בעזרת מנהרה שאותרה בבית סמוך, וממנה יצאו המחבלים וביצעו את הירי, ואליה שבו ונעלמו.