רפי ליבן נולד בת''א בשנת 1949. אביו שרגא ( פייפקה ) ליבן ז''ל  היה אדם חסון בפני עצמו, מתאגרף שעלה לארץ מריגה לטביה כבר ב1938, והיה לשומר ראשם של יצחק שמיר ומנחם בגין. אימו הייתה תמניה, אז אם הרמתם לרגע גבה לנוכח צבע עורו...

בגיל 9 רפי ליבן החל להתאמן בקראטה ובגיל 16 כבר קיבל חגורה שחורה דן 1, כל עולמו היה אומנויות הלחימה הוא עצמו החל לפתח שיטות לחימה משל עצמו.

ב1965 עם הקמתו ופיתוחו של נמל אשדוד המשפחה עברה לאשדוד. רפי ליבן היה אז בן 15-16 אבא שרגא היה מראשוני מחלקת ים. בין 1970 ל 1975 גם רפי נכנס לעבוד בנמל אשדוד ובשעות הערב לימד קראטה  .

הקמת תשתית הקראטה באשדוד:

את קבוצת הקראטה הראשונה התחיל ללמד במתנ''ס קופף ברובע ב' בשנת 1971 מחניכיו הראשונים - היו יעקב יפרח, יוסי בריח, משה בוחניק , שלום טל, דדי לוי, רפי ביטון , יעקב שיטרית  וגדי בן זמרה שהפך לאגדה בפני עצמו יחד עם משה בוחניק , המשיכו את דרכו של ליבן בהכשרת דורות של לוחמי קראטה באשדוד.

החיבור לצה''ל וליחידות המיוחדות:

בשנות ה70 וה80 רפי נכנס לפנתיאון המאוד מכובד של האבות של אומנויות הלחימה בארץ עם שמות כמו דניס הנובר ממציא הקרב מגע הישראלי הקלאסי, גד סקורניק, מוריס סמג'ה ושרלי אביזרט האבות של הג'ודו בישראל כשהמכנה המשותף של החבורה הזו הייתה התגייסות למען צה''ל – הם הנחילו ליחידות המיוחדות את קרב המגע ואומנויות הלחימה והכשירו דורות של לוחמים עזי נפש .

המחלה הקשה ולמה עבר לאירופה?

ב1980רפי חלה בסרטן ממאיר בראשו. הוא עבר ניתוח ראש מאוד קשה ומורכב. הרופאים נתנו לו עוד 6 חודשים לחיות. אבל רפי כמו רפי נלחם במחלה כמו שהוא נלחם בקרב על הזירה, קרב צמוד שנמשך 44 שנים עד ימנו.

המלצות הרופאים היו לעבור לגור במדינה קרה והוא בחר בדנמרק. שם גם הפך למקים התשתית של אומנויות הלחימה ובמקביל הקפיד להגיע לארץ על בסיס קבוע להעביר סמינרים והענקת חגורות שחורות .

המשפחה והילדים:

רפי היה נשוי בארץ לאיה ולהם נולדו 2 בנות. לאחר גירושיו והמעבר לדנמרק הביא לעולם לאורך השנים עוד 18 ילדים ממספר נשים ואם כבר שאלתם אז נענה שעם כולם הוא בקשר צמוד וחלקם הגדול צמח כמו אבא לאומנויות הלחימה. הבת הצעירה שלו, קרן ליבן, היא אחת ההבטחות הגדולות בתחום באירופה. 

שמירה אישית על נשיא מרטיניק:

באמצע שנות ה80 קיבל רפי הצעה מפתה ומאתגרת לשמור אישית על נשיא מרטיניק באיים הקארביים מישל רונארד ועבר לפורט דה פראנס שם התנהלה הפיכה שלטונית כנגד הנשיא שכמעט הסתיימה בחיסולו כולל ניסיון ההשתלטות על משכן הנשיא, קרבות פנים אל פנים ולא מעט הרוגים בשני הצדדים ...הנשיא שרד וגם רפי. 

רפי מספר לי בשיחת זום על אשדוד של שנות ה70 וה 80 באהבה גדולה. הוא העריץ את צבי צילקר ז''ל ראש העיר המיתולוגי שתמך בו לאורך כול הדרך, סיפר על קרבות רחוב עם פושטקים באשדוד שניסו לאתגר את איש הקראטה והתחרטו מיד על הניסיון... הוא מתגעגע לחניכים האהובים שלו שראה בהם כממשיכי דרכו.

מה הוא עושה היום?

אם חשבתם שהוא סבאלה על ספסל, מאכיל יונים וכאלה... אז תחשבו שוב...היום רפי ליבן בן ה75, מפעיל מרכז לאומנויות לחימה בדנמרק בו הוא מקיים גם מטווח לנשק חם. הוא עדיין מדריך ומלמד ילדים צעירים ובוגרים באהבה רבה כמו שעשה בכול שנות חייו ועדיין מקפיד להגיע לארץ לביקורים וסמינרים בתחום,

אז "אוסס" (OSS) רפי היקר, בשם כל תלמידך לדורותיהם -  לעוד הרבה שנים של בריאות ועשיה .

משה אלהרר .

אנקדוטה אישית :
בסוף שנות ה70 רפי ואיה רעייתו ובנותיהם הגדולות  היו השכנים של ההורים שלי ברחוב המעפילים בקומה רביעית. אני עוד זוכר את סלון ביתם שהיה מעוצב בדאקים של עץ על הקירות ורשת דייגים על התקרה (זה היה עיצוב מאוד איני) ...וכמובן את כול הסיפורים מתקופת בית לברון העליזה.