עיריית אשדוד תפצה בני זוג מאשדוד שנתקעו עם מכוניתם ברחוב מוצף במהלך המבול הכבד שירד בעיר בליל שבת 26.1.2018, כך חושף דור גפני מעיתון כאן דרום. ההצפות הקשות באותו לילה תפסו רבים בדרכים, ובשדרות ירושלים נתקעו מספר רכבים בתוכם היו מספר נוסעים שהצליחו להחלץ. 

באחד הרכבים היו אותו זוג צעיר ובמשך דקות ארוכות הם היו שקועים כמעט עד לגג הרכב. המנוע כבה, הדלתות ננעלו, והמים עלו עד לגובה החלונות, החלו לחדור פנימה והגיעו עד לגובה המותניים. 

כוחות החילוץ לא הגיעו והייתה קיימת סכנת חיים. בשלב מסוים הצליחו השניים לפתוח את אחת הדלתות וחילצו את עצמם מהרכב השוקע ולאחר שהגיעו בשחייה לחומה שבשולי הכביש, הזעיקו סיוע על מנת לחלץ נהגים נוספים שכלי הרכב שלהם היו תקועים במים.

צפו ברגעי הדרמה מאותו ליל שבת >>>

כעבור כמה חודשים מאז האירוע, שעלול היה להיגמר בצורה קשה עוד יותר, הזוג הגיש תביעה נגד עיריית אשדוד בבית המשפט לתביעות קטנות בגובה של 33,500 שקל וטען להתרשלות.

לדבריהם, נגרמה להם עוגמת נפש קשה וגם נזקים, ובהם למכשירי טלפון הנייד, מטענים, ארנקים, מעילים יקרי ערך וציוד של בתם התינוקת, שנותרו ברכב שהוצף ולא היו ראויים לשימוש לאחר מכן.

לגבי המכונית, השניים טענו שהרכב הורד מהכביש בהוראת שמאי ואף ששרידיו הוערכו בסכום של 8,000 שקל, בפועל הם נמכרו תמורת 2,000 שקל בלבד. על רקע האירוע אף עזבו את העיר.

העירייה, מנגד, טענה שלא הפרה אף חובה מהחובות המוטלות עליה כרשות מקומית האחראית לתקינות התשתיות בתחומה. לטענתה, התשתיות באזור נבדקו והוכנו לחורף, אולם ביום האירוע ירדו בעיר כמויות חריגות של גשם, שהתשתיות לא היו מסוגלות לנקז, מה גם שהגשמים גרמו לחסימת הקולטנים בפסולת. בעירייה הגדילו לעשות וטענו שלזוג יש אשם תורם, כי נכנסו לכביש מוצף ויכלו להימנע מכך.

התובעים ביקשו לפצותם. בית המשפט קיבל את התביעה חלקית ופסק שעיריית אשדוד תשלם להם 21,712 שקל וגם תישא בהוצאותיהם המשפטיות בסכום של 700 שקלים.

הרשמת אירנה רוזן ציינה בפסק הדין שהעירייה "הייתה מודעת להתראות באשר לכמויות חריגות של גשמים הצפויים לרדת, ומיקום אותם כבישים "נמוכים" המועדים להצפה הינו בידיעת הנתבעת. אירוע מושא התביעה, בניגוד לטענתה, איננו בבחינת אירוע בלתי צפוי או "כוח עליון", אלא אירוע שאף אם לא ניתן היה למנעו, ניתן היה באמצעים סבירים למנוע את הנזקים שנגרמו בגינו.

"מן הראוי היה לנקוט בפעולה של סגירת אותם רחובות לפני שהוצפו ולא לאחר מכן", הוסיפה. "מצופה מן הנתבעת, כרשות מקומית הנערכת לכמות חריגה של גשם, להסיט את התנועה ממקום המועד להצפות או למצער להתריע בפני הנהגים כי המקום צפוי להיות מוצף ויש לבחור בדרכים חלופיות, באמצעות הצבת שילוט מתאים או העמדת נציג שידאג להכוונת התנועה — כפי שעשתה רשות אחרת, כעולה מעדות התובעת".

לגבי טענת העירייה לאשם תורם מצד התובעים ציין בית המשפט, "נוכח עדות התובעת, שהייתה אמינה עליי לחלוטין, ממנה עלה כי דובר בשלולית שלא ניתן היה להבחין בה בשל ראות לקויה במקום, אינני מוצאת מקום לקבוע כי יש להטיל לפתחם של התובעים אשם כלשהו לנזקים שנגרמו להם באירוע".

הרשמת ציינה גם, "יש להביע מורת רוח בשל הדרך בה בחרה הנתבעת להתנהל מול התובעים. התובעת העידה כי הנתבעת התעלמה מפניותיה והתנהגה כלפיה בזלזול ובביטול”.