העדות לאירוע טביעה טראגי הולידה פיתוח שיציל פעוטות מטביעה
27.08.22 / 05:21
לפני שנתיים אלון שלמה (28), סטודנט להנדסת מכונות במכללתSCE אשדוד, היה עד לאירוע טביעה שהסתיים בטרגדיה גדולה. יחד עם חברו מהמחלקה להנדסת מכונות, גבע בנארוש (28), החליטו השניים להקדיש את פרויקט הגמר שלהם לפיתוח פתרון טכנולוגי שיזהה טביעת פעוט ויפעל עצמאית להצלתו: "נשאר רק לקוות שנוכל להמשיך לעבוד הפרויקט עד שיוכל להיות בכל בית"
לא כל הסטרטאפים נועדו לשפר לנו את איכות החיים, יש כאלו שנהגו כדי להציל חיים בעקבות אירועים טרגיים וטראומתיים: כזה היה המיזם של אלון שלמה (28) וגבע בנארוש (28) מהמחלקה להנדסת מכונות בקמפוס אשדוד של SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון.
"לפני שנתיים הייתי עד לתביעה בחוף זיקים" - מספר אלון. "במהלך חודשי הקיץ בילינו יחד עם חברים בים וישנו על החוף. בשעות הלילה התעוררנו לקול צעקות בחוץ וזיהינו אדם שצועק מתוך המים, כשבחלק מהזמן אנחנו מאבדים אתו קשר עין".
"מיד לאחר שזיהינו את האירוע, התקשרתי לכוחות ההצלה בזמן ששאר החברים הוציאו את הבן אדם שצעק במים אל החוף" הוא מוסיף. "באותו זמן לא ידענו אם ישנם אנשים נוספים במים, רק לאחר מכן גילינו שאכן הייתה אישה נוספת במים שלא איתרנו באותן דקות".
למרבה הצער, האירוע לדברי אלון התברר כטראגי כאשר לאחר כשעה וחצי של חיפושים על ידי כוחות ההצלה נמצאה גופתה של האישה הנוספת שהייתה במים ללא רוח חיים.
אירוע הטביעה המטלטל דחף את אלון יחד עם גבע חברו לספסל הלימודים, לחשוב על פתרון ייחודי למקרה של טביעות. במהלך המחקר הבינו השניים כי לאור התחום הרחב, יעדיפו להתמקד בתחום ספציפי יותר שימקד אותם ובו יוכלו באמת להציג פתרון שניתן יהיה לפתח במהירות.
בימים אלו לאחר שנה של עבודה, בהנחיית ד"ר שייקה בילו ומר אביחי שורין, הציגו השניים פרויקט גמר פורץ דרך שמטרתו להפחית את הפגיעה בקרב פעוטות כתוצאה מטביעה בבריכות פרטיות.
הבחירה להתמקד דווקא בפעוטות, הם מסבירים, נבעה מתוך הבנה כי הינם חסרי ישע כך שאין ביכולתם לקרוא לעזרה. במהלך המחקר נדהמו השניים לגלות כי כ-18% ממקרי המוות בבית בקרב פעוטות בישראל נובעים ממקרי טביעות, מה שחידד את הצורך במציאת הפתרון לנושא.
"כשרואים במרוכז בצורה גרפית את הסטטיסטיקה על מקרי הטביעות של פעוטות בארץ וברחבי העולם, אתה נדהם עד כמה אירועי טביעות של פעוטות הם עניין יום-יומי ושגרתי" - אומר גבע שבשנה האחרונה הפך לאב טרי.
לקביעה זו מצטרף אלון שמסביר: "לאורך השנים ניתן לראות כי קיימת עליה במספר מקרי הטביעה. הסיבות העיקריות לכך הן גידול בריכות השחייה הפרטיות ועלייה בגירויים הגורמים להסחת הדעת".
השניים תיכננו מערכת שתולבש על הפעוט בזמן פעילות הבריכה ותזהה טביעה בעת הצורך, לאחר מכן המערכת תבצע פעולות אקטיביות להצפת הפעוט באופן אוטומטי ולבסוף תפעיל התרעה ויזואלית וקולית.
בעזרת המערכת, זמן הטיפול בפעוט מרגע זיהוי הטביעה יפחת וכך גם הנזק הרפואי. "ישנן מספר מערכות המתמודדות עם נושא זה" – אומר אלון. ניתן לסווג אותן באופן הבא: מערכות מתריעות על מצב מסכן חיים, מערכות אקטיביות המבצעות פעולה להצלת חיים ומערכות המונעות כניסה לא רצויה לבריכה".
לדבריו, המערכות הקיימות מפחיתות את זמן התגובה מרגע זיהוי הטביעה עד להוצאת הפעוט מעומק הבריכה להמשך הטיפול, אך תלויות בגורם אנושי.
המערכת, שעדיין בשלבי פיתוח, מזהה כי מדובר בסכנה לפי לחץ המים הקיים בעומק הבריכה. בהתאם היא תשלח אותות שינפחו מצוף קדמי, כך שיסובב את הפעוט כאשר פניו יפנו כלפי מעלה.
לאחר מכן המערכת תנפח באופן מידי את המצוף האחורי שמתפרס על פני גבו של הפעוט ולמעשה מציף אותו מעל פני המים. המצופים עצמם עתידים להיות בצבעים בוהקים שיאפשרו הבחנה מהירה בפעוט שצף ואיתורו עד להוצאתו מהמים.
ד"ר שייקה בילו, מהמחלקה להנדסת מכונות ב SCE קמפוס אשדוד, שליווה את הסטודנטים במהלך המחקר והפיתוח: "הפרויקט הייחודי אותו הגו, יזמו ומימשו הסטודנטים אלון וגבע הינו חדשני בכך שהוא מציע לראשונה פתרון ישים זול לתופעה שהולכת וגוברת בעולם בכלל ובישראל בפרט המסכנת את חייהם של פעוטות רבים כל שנה".
לדברי ד"ר בילו, "יש וחשוב מאד לזכור כי מגוון הפתרונות הקיימים היום להגנה על פעוטות מפני טביעה הינם פסיביים, מצופים מסוגים ודגמים שונים המפריעים בדרך כלל לתנועת הפעוט במים. פתרונות אלו אינם משלבים בין זיהוי פעולת הטביעה לבין פעולה אקטיבית של הצלת הפעוט ע"י ניפוח בלוני אוויר להצפתו כפי שתכננו אלון וגבע".
"בתום המחקר, הניסויים והפיתוח שביצעו אלון וגבע הם הגיעו למוצר סופי שהוא ישים, בטוח ונוח לשימוש" – הוסיף ד"ר בילו. "כל קידום של מוצר שכזה, המציל חיים במפורש, לשוק הוא חשוב ומבורך".
הבחירה של אלון וגבע ללמוד הנדסת מכונות נובעת מתשוקה רבה למצוא פתרונות שישנו את העולם ויסייעו לגוף האדם כפי ששניהם מתארים. שניהם נפגשו לראשונה בשנה המכינה במכללה ומאז הם חברים טובים.
על החברות בין שניהם והבחירה לעשות פרויקט גמר משותף אמר אלון: "אפשר לומר שבימים אלו אנחנו חוגגים חמש שנות חברות. לאורך השנים בתואר הגשנו הרבה פרויקטים יחד ומאוד אהבנו את הדינמיקה שיש בנינו, היה ברור לנו שנעשה את פרויקט הגמר יחד ואני ממש שמח שעשינו זאת. עכשיו נשאר לקוות שנוכל להמשיך לעבוד הפרויקט עד שיוכל להיות בכל בית".