דור שדה אלון נפל ב9 באוקטובר בהתקלות עם מחבלים בקיבוץ כפר עזה .

במהלך שנת האבל על דור, נולד הרעיון לכתוב ספר שינציח אותו ואת דרכו. אביו, דוד אלון תושב אשדוד,  אשר כתב את הספר "בית העץ המתומן של דור", עשה זאת מתוך אהבה עמוקה, הערצה וגעגועים שאין להם קץ.

הספר מתאר את סיפורו של דור, ילד מלא דמיון וחזון, שבנה בית עץ ייחודי – מקום ששימש כמרחב לחלומות, מפגשים וחברות אמת.

דור היה הצעיר מבין אחיו, רני ונועם, אך בחייו הקצרים הצליח לגעת בלבבות רבים ולהותיר חותם שאין שני לו. "בית העץ המתומן של דור" מספר את סיפורו מתוך זווית אישית, משפחתית ומלאת רגש. הספר לא רק מנציח את דמותו של דור, אלא גם מעביר מסר עמוק על חשיבות הערכים, החברות, והאומץ להושיט יד לעזרה – גם כשזה לא קל.

דוד אלון מסכם במילותיו: "תם ולא נשלם". זכרו של דור ממשיך לחיות לא רק בלב המשפחה, אלא גם בכל קורא שייחשף לסיפורו דרך דפי הספר, שמזכיר לכולנו כמה כוח יש במעשים טובים ובאמונה בטוב שבאדם.

הספר "בית העץ המתומן של דור" זמין לרכישה ומיועד לכל גיל – להורים, ילדים, ומי שמבקש לשאוב השראה מסיפורו של ילד מדהים שלא נשכח לעולם.

“בַּקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמִּדְשָׁאָה הַגְּדוֹלָה, תַּחַת עֲצֵי הַפֵּקָאן, עוֹמֵד בֵּית עֵץ מְתוּמָּן מְיוּחָד בְּמִינוֹ – הַבַּיִת שֶׁבָּנָה אַבָּא דָּוִיד לִבְנוֹ, דּוֹר אַלּוֹן.”

לינק לרכישה

סיפורו של דור שדה, לוחם צה"ל שהשאיר מורשת  של נתינה, אהבה והקרבה

הבן הצעיר של יעל ודויד, אח לרני ונועם, נולד ביום י"ד בכסלו תשס"א (10.12.2000).

דור נולד וגדל במושב ערוגות, למד במסגרות החינוכיות של המועצה האזורית באר טוביה. היה פעיל בתנועת הנוער "בני המושבים" תחילה כחניך וכשבגר – כמדריך, כמו כן השתתף בהקמה ובפיתוח של חורשת הבנים בערוגות.

דור היה ספורטאי שהצטיין בענפי ספורט שונים, במיוחד ריצה ומשחקי כדור, לאורך כל שנות לימודיו

היה שחקן כדורסל בנבחרת המועצה, שאיפתו למצוינות הובילה אותו לבלות שעות באימונים, בריצה ובמגרש הכדורסל של ערוגות.

בסיום לימודיו התיכוניים הצטרף למכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית "מגדלור", שם התבגר ואיכויות המנהיגות השקטה שבו החלו לבוא לידי ביטוי.

דור התגייס למסלול ביחידת הקומנדו "אגוז", במהלכו עבר קורס חובשים והוסמך כחובש. לאחר שסיים בהצלחה את המסלול הקשה והארוך באגוז, שירת כרס"פ בבסיס הטירונים של גולני, תפקיד אותו ביצע על הצד הטוב ביותר.

דור שאף להמשיך ולהשפיע על חיילים כמפקד ובחר לצאת לקורס קצינים, לאחר קבלת הדרגה שובץ כמפקד מחלקה בגדוד צבר בחטיבת גבעתי.

במשך שמונה חודשים פיקד דור על מחלקת לוחמים בגדוד, בתפקיד זה באו לידי ביטוי יכולת מנהיגות וערכים של נתינה, ראיית האחר ופעולה למענו. דור ראה עצמו כאחראי לפקודיו, והיה מעורב בלב ובנפש באתגרים שהחיים הציבו בפניהם - כמדריך וכתף תומכת. מחוץ למסגרת הצבאית דור היה חבר נאמן ומסור. רבים מבני גילו שהכירו אותו הפכו לחברי נפש שלו והרגישו כי יש להם קשר ייחודי ועמוק עם דור.

כבחור צעיר דור תמיד שאף למצוינות ורצה לתרום ולהשפיע. במכינה כתב "אני רוצה לתרום בצורה הכי טובה שאפשר למדינה, כמו שסבא שלי יצחק תרם וכל המשפחה שלי אחריו. אני שואף להיות בן אדם יותר טוב ויותר בוגר ובצוות קרבי, לדעתי, זה יבוא לידי ביטוי בצורה הכי טובה". בהמשך כתב "אני הולך לעשות משהו גדול עם החיים האלה שקיבלתי ולעשות כמה שיותר טוב בעולם".

דור נפל בקרב טיהור קיבוץ כפר עזה ממחבלים, ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד (09.10.2023) , 50 שנה לאחר נפילתו של סבו יצחק בר שדה קלרספלד במלחמת יום כיפור.

דור שדה ז"ל נפל במהלך שירותו הצבאי. הוא היה בן 22 במותו. יהי זכרו ברוך