כתבה: יוליה פריליק-ניב.

שאלת השאלות — איך נגור בעתיד, מקפלת בתוכה תהיות, כמו איך ייראו הבתים שלנו, איזה רהיטים וחפצים נרכוש ואילו נזנח, האם נבלה יותר בבית או בחוץ, אילו חומרים יעטפו אותנו ועוד שאלות שמעסיקות את כל מי שחי על הכדור, ובעיקר את מי שעוסק בעיצוב ורוצה להעניק מענה לצרכים שיתפתחו.

נתלי יצחקוב, טרנדולוגית ובעלת הסוכנות The Visionary לחיזוי טרנדים בתחום העיצוב והלייף סטייל, אומרת כי "עיצוב מעניק מענה לאורח חיים והוא לא רק 'עיצוב' במובן האסתטי. אני מתעניינת בתהליכים הרגשיים שיובילו לבחירות שלנו בעתיד, אני רוצה לפענח מהו הלך הרוח הכללי".

כאשר היא נשאלת מה הן המגמות שילוו אותנו, מסבירה יצחקוב כי "אחת המגמות הבולטות לעתיד, שכבר נמצאת איתנו, היא נוודות מודרנית והיא קוראת למצוא פתרונות עיצוביים לאנשים שעזבו את ביתם, הן מתוך רצון לחפש אחרי הזדמנויות חדשות ויוזמות, והן מכפייה, למשל פליטים. אנשים יתחילו לנוע ולנדוד ובזכות ההתפתחות הדיגיטלית והטכנולוגית, נוכל להיות 'מחוברים' ולמצוא קהילה חדשה. אנשים שינדדו, ימשיכו לחפש את המשפחתיות והקהילתיות הרחק מארץ המוצא שלהם, ואז עולה השאלה עיצובית — איך נתרגם את תחושת הביתיות במקום החדש. היום, יש כבר ניסיונות של מעצבים לפתרונות של רהיטים קלים, מתקפלים, מתפרקים ודו שימושיים, שקל להגר ולנדוד איתם.

"מגמה נוספת היא, עיצוב שכולל הכל. זה החל כשמלונות הפסיקו להיות מקומות רק 'לשים בהם את הראש' והפכו להיות קומפלקסים של לינה, מסעדות, מינגלינג, עבודה, פינוק, תוכן, הופעות ועוד, מתוך תפיסה של 'תישארו ותבלו פה, יש כאן כל מה שאתם צריכים'. המגמה הזו מחלחלת גם לתחום המגורים, ובעתיד כמעט ולא נצא מהבית ומהמרחב הקרוב לבית.

"הטכנולוגיה מאפשרת ותאפשר ליותר אנשים לעבוד מהבית, כך שנבחר לגור במרחבים ובפרויקטים שמספקים את מרבית הצרכים שלנו, בהתאם לאופי שלנו ולאורח החיים שמגדיר אותנו. כך למשל, יש בחו"ל וגם בארץ קומפלקסים הכוללים קאנטרי קלאב, מרכולים, גני ילדים, גינה קהילתית ואפילו חללי עבודה משותפים בתוך מתחם המגורים, אך מחוץ לדירה הפרטית. זה פורמט חיים שיותר נכון לנו".

יצחקוב מוסיפה, כי מגמה נוספת שתאפיין את העתיד היא ההתפתחות הטכנולוגית, בדגש על מציאות רבודה ובינה מלאכותית, שגם הן יאפשרו לנו למעט ביציאה מהבתים, כי נוכל לעשות הכל מהספה או משולחן העבודה. "בנוסף, מתחמי העבודה המשותפים יעברו שינוי ולא יהיו רק במרכזי הערים הגדולות, אלא בצמוד לקומפלקסים של בנייה רוויה, כך שמי שצריך שקט וסביבת עבודה, יוכל לצאת מהבית, לצעוד כמה דקות ולהגיע למרחב נוח, מאובזר ועם אפשרויות של נטוורקינג", היא מסבירה.

בנייה קומפקטית

גם מבחינת משאבים, יהיה בעתיד ניצול מקסימאלי. אחד המושגים המתארים את המגמה הוא בנייה פסיבית. המונח עלול להטעות, כי התמונה המתקבלת היא של בניין מינימאלי חסר השקעה, אולם למעשה הכוונה היא כמעט הפוכה: המושג מתאר תורת בנייה, שמטרתה להוריד את צריכת החשמל ואת זיהום הסביבה, על ידי שימוש בשיטות תכנון המאפשרות לנצל את מקורות האנרגיה הטבעיים הזמינים, כמו רוח, מים ושמש.

יובל אמיצי, מבעלי משרד "אמיצי אדריכלים", המתמחה בבנייה פסיבית, טוען כי "העקרונות הבסיסיים לתכנון בנייה פסיבית מתחילים עם שמירה על מעטפת בית מבודדת, כך שלא תאפשר מעבר של חום מתוך הבית החוצה והפוך, מלבד בנקודות רצויות.

ניצול נכון של עקרונות אלו, יאפשר לא רק לחסוך באופן משמעותי בהוצאות חשמל, אלא גם יעזור להקטין את הפגיעה בסביבה".

מגמה נוספת היא בנייה קומפקטית. היא אמנם רווחת יותר בחו"ל, אולם מחלחלת גם לארץ, בעקבות האמרת מחירי הדיור. "המטרה היא, ליצור דירה קומפקטית ונוחה בכל מרחב עירוני, כזו שתספק את כל הצרכים, תוך ניצול חלל הבית כך שזה יהיה שימושי, מרווח, נוח ועדיין יעלה פחות", מסבירה האדריכלית רוני אביצור מסטודיו XS, שיחד עם שותפה האדריכל, עופר רוסמן, זיהו את הצורך לגדל משפחה במרחב נוח. השניים מתמחים בהתאמת חלל הדירה לצורכי המשפחה המודרנית ופיתחו נוסחה לתכנון הבית ולבחינת רמת הייעול בסביבת המגורים. כמו כן, הם יצרו את "מדד הקומפקטיות", המורכב מכמה פתרונות שיאפשרו לכל אחד להפוך כל דירה, בכל גודל, לחלל מנוצל ויעיל.

מגמה נדל"נית נוספת היא, אדריכלות אינטגרלית. במקום בעלי מקצוע שונים, תהיה פונקציה אחת, האחראית על הכל. "חוסר התיאום בין הגורמים השונים יוצר בזבוז וחוסר יעילות מבחינת שטח ומשאבים", אומרת האדריכלית רוני אלרואי. "הגישה האינטגרלית לאדריכלות מעוניינת לטשטש את הקווים בין פנים לחוץ, בין הבנוי לטבע, כדי לייצר סביבת מחייה משולבת, המאפשרת ליהנות מכל העולמות באופן מירבי".

העתיד כבר כאן

על אף הניחוח העתידי ואולי אף עתידני, חלק מהמגמות כבר מתורגמות בשטח הלכה למעשה. אם נרצה לגור בהתאם לאורח החיים שלנו, הרי שיש כבר מי שרוקם זאת עבורנו. דן פרנס, מנכ"ל חברת "קרסו נדל"ן", אומר כי "אנשים מחפשים היום חוויית מגורים שתשקף את סגנון הלייפסטייל שלהם בכל מיני תחומים, תוך חיבור סביב נושאים שונים. בסקר שערכנו, מתברר כי 80 אחוז ממשקי הבית בישראל אוהבים לבשל ולארח, וכאנשי נדל"ן, אנחנו יודעים שמטבח זה החלל הכי חשוב בבית הישראלי.

פעם, בדירה הישראלית הטיפוסית, המטבח היה חלל קטן ונפרד, והיום הוא חלק מהחלל המרכזי. במקביל, עולם הבישול המקצועי בבית תופס תאוצה: אנחנו מושפעים מתוכניות הבישול, שמעלות את קרנם של הבשלנים הביתיים ושואפים להעניק לילדים שלנו אוכל מזין ובריא. בנוסף, ישראלים רבים נוהגים לארח הרבה יותר, בהשוואה לעולם. לכן, מתבקש לתכנן פרויקט מגורים לאנשים שאוהבים לבשל ולארח, ולייצר קהילה של אנשים שאוהבים את אותו הדבר. כך למשל בפרויקט שנבנה כעת בקריית אונו, העונה על הצורך הזה.

"742 הדירות שעתידות להיבנות בשישה מגדלים בני 31 קומות ברובע אריאל שרון, ייהנו מפארק שכונתי בשטח של 13 דונם, הכולל שבילי הליכה, בוסתן עצי פרי, גינות עשבי תיבול, פינות ישיבה מוצלות וגינה קהילתית. בכל אחד ממגדלי המגורים יוקם חדר יין, לאחסון ולקירור יינות, עם תא פרטי לכל משפחה, מכונת קרח תעשייתית וחדר אחסון, בו יעמדו לרשות הדיירים רהיטים להשאלה לאירוח. גולת הכותרת היא המטבחים שתוכננו לפרטי פרטים, תוך שמירה על איזון בין פרקטיות לבין אסתטיקה. שאלנו בשלנים וראיינו עשרות אנשים מתחום הקולינריה, ותכננו מטבח גדול ומרווח, שהוא לב הבית. הוא גדול במיוחד, נהנה מאור טבעי ומקרבה למרפסת, שבה קיר ירוק לתבלינים, אי עבודה מאובזר, מקום למכשירי חשמל רבים ומקצועיים, משטחי עבודה רבים ופונקציות נוספות. בנינו את הדירה סביב המטבח, כדי לא להתפשר עליו".

קונספט מגורים

פרויקט מגדל בראשית, ביוזמת משפחת כוזהינוף, מיועד לאוהבי יין. מדובר במגדל בן 44 קומות בשכונת בבלי בתל אביב, המשווק למי שחלק מהגדרת הלייפסטייל שלו כוללת את תרבות היין — שתייה, אירוח ואספנות. הבניין כולל מרתף יינות גדול ומפואר, כמו גם חדר יין, שימוקם ליד הטרקלין והלאונג', ויכלול עשרות מקררי יין איכותיים. החדר ימוקם סמוך לטרקלין המהודר, שיאפשר לדיירים לערוך מפגשים ולארח, בלי לצאת מהבניין.

"תכנון המרתף נתן מענה לשני צרכים — הראשון, הוא מקום המספק תנאים אידיאליים לאחסון ולשימור של יין, והשני הוא, מקום שקט נוסף לקיים בו פגישות, לצד טעימה של יין", אומר מוטי כוזהינוף, מיזמי הפרויקט.

לצד החיבה לחיים הטובים, בעתיד נרצה לשלב גם פעילות גופנית ואורח חיים בריא קרוב לבית, ויש כבר פרויקטים רבים המשלבים חדרי כושר, קאנטרי קלאב ומרכז חוגים. אחד מהם הגדיל לעשות ושילב מסלול ריצה מקצועי, ההולם את אורח החיים של דיירים רבים — פרויקט נופיה בבית שמש, של היזם "צמח המרמן" מיועד לחובבי ספורט. הדיירים ב-340 הדירות בפרויקט נהנים מפארק פרטי, המשתרע על פני שישה דונם וכולל מסלולי הליכה וריצה. הפארק ממוקם על גג מרכז הבילוי "שער העיר" ומתחתיו פועל חדר כושר, המשתרע על פני 1,100 מ"ר וכולל גם סטודיו לנשים בלבד.

פרויקט חדש נוסף מעניק מענה למי שחי סביב מים, שחייה וים. חברת "דן נדל"ן" בונה בימים אלו בתל אביב את פרויקט ארלוזורוב 17. על תכנון המבנה אחראי האדריכל משה צור, כשהאדריכל פיצו קדם אמון על תכנון החללים המשותפים. גולת הכותרת במגדל, הכולל 131 דירות, היא בריכת שחייה חיצונית, באורך 50 מטרים. מדובר בבריכת השחייה האולימפית היחידה בישראל הנבנית במגדל מגורים נכון להיום. מדובר גם בבניין עם נוף לים שנשקף ממרבית הדירות והחללים המשותפים והמבנה מעוצב בצורה של גל. אגב, הפנטהאוז המוצע למכירה במקום נחשב ליקר בישראל — קומפלקס מפואר בקומה ה-29, במחיר של 200 מיליון שקל.

פרויקט נגיש יותר כלכלית שייך לחברת "אביסרור משה ובניו" — קומפלקס גרנד אביסרור בשכונה ט' בבאר שבע, הכולל ארבעה מגדלי יוקרה בני 30 קומות. את הדירות המרווחות עם הנוף הפתוח לפארק ולטיילת, שיוקמו עם השלמת הפרויקט, מלווה מתחם ספא חיצוני, המשלב סאונות, ג'קוזי, חדרי טיפולים ומועדון כושר מקצועי לדיירים בלבד. בנוסף, בעתיד יוקמו במתחם גן ילדים, גן שעשועים ובית כנסת, המיועדים לשרת את דיירי המתחם בלבד, לתרום לחוויית מגורים ייחודית ולענות על הצורך שהכל יימצא בקרבת הבית.

חזרה לטבע

מגמה נוספת היא הכמיהה לטבע, גם כשמדובר במגורים בדירות ובפרויקטים אורבניים באופיים. פרויקט "מוצא עלית" של חברת "אזורים", הממוקם ליד ירושלים, הוא קומפלקס הררי וירוק, המאופיין בבנייה נמוכה. המתחם נמצא במרחק הליכה מהסכר של בית זית וממסלולי טיול, כדי לאפשר לחובבי הטבע והמרחבים, מגורים התואמים את אופיים ואת תפיסת עולמם, הוא כולל פארק ירוק עם שבילי הליכה ופינות ישיבה לפיקניק. הפארק, המשתרע על שטח של 20 דונם, נבנה כך שאין בו גישה למכוניות והוא סמוך לבניין המיועד לשימור, שיהפוך למרכז תרבות. כמו כן, המקום כולל עצים היסטוריים שנטע בנימין זאב הרצל במהלך ביקורו במקום ב-1898, כמו גם עצים שנטעו חמשת נשיאיה הראשונים של המדינה. כדי לענות על הצורך של אורח חיים בריא, מוקם בפרויקט קאנטרי, הכולל בריכת שחייה וחדר כושר לרווחת הדיירים.

יש כמובן פרויקטים שמשלבים כמה תחומי עניין ולייפסטייל, כמו פרויקט "מגדלי המפרש", שנמצא בימים אלו בשלבי הקמה באשדוד. מדובר בפרויקט הכולל שני מגדלים מאלומיניום, בני 23 קומות כל אחד. המגדלים, שנבנו בבנייה ירוקה, נמצאים 300 מטר מקו החוף וכוללים ארבעה מיני פנטהאוזים (ופנטהאוז שעיצב אריק בן שמחון), עם בריכות זרמים פרטיות. המוקד של הפרויקט הוא המיקום המרכזי, בקרבת מרכז העיר, היכל התרבות, מתחמי בילוי, קניונים וכמובן המרינה וחוף הים  — הכל קרוב לבית, כפי שנרצה.