מחלות מפרקים - בעיקר ברך וירך, נפוצים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, אך לא רק. הסחוס, שנמצא בין עצמות המפרק בברך נשחק, והמגע של עצם בעצם גורם לכאב ודלקות עד כדי אי יכולת ללכת בצורה עצמאית. מעל ל-90 אחוזים מהמנותחים שביצעו החלפת ברך או ירך, דיווחו על שיפור דרמטי באיכות חייהם. אלא שהניתוח עצמו לא קל (בעיקר החלפת ברך שמלווה לרוב, בכאב לאחר הניתוח שחולף לאחר מספר שבועות).

היום ניתן למצוא מבוגרים צעירים רבים (גיל 50-60) שסובלים מנזק בברך כתוצאה מספורט, טראומה או מחלה, אשר מבצעים את ההליך הניתוחי המשנה ומביא להם איכות חיים לשנים רבות.

בבית החולים האוניברסיטאי אסותא באשדוד החליטו לקחת את אתגר ניתוחי החלפת ברך וירך, ובניהולו של ד"ר מיכאל דרקסלר – מומחה להחלפת מפרקים, והצליחו להביא לכך שמנותחים מתחילים ללכת עם הברך החדשה כבר באותו היום, או לכל המאוחר למחרת. 

"בשנים האחרונות השתנתה התפיסה של ניתוחי החלפות המפרקים, בעיקר, כל עניין סובב הניתוח; לפני הניתוח עוד במרפאה - ניתן דגש רב על הכנת המטופל ומשפחתו לקראת הניתוח, מתן תרגילי פיזיותרפיה והסברים על תהליך האשפוז, הניתוח ולאחר הניתוח, תוך הדגשת השחרור לבית - יום לאחר הניתוח. מייד לאחר הניתוח הולכים ומתחילים להפעיל את הרגל מיד. לפני מס' שנים היו מתאשפזים לשבוע ויותר אחרי ניתוח להחלפת מפרק, עם השנים המצב השתנה", מסביר ד"ר דרקסלר לאשדוד נט. "היום המטרה היא להפעיל את המטופל מיד לאחר הניתוח ולאפשר לו ולמשפחתו לחזור לשגרה מהר ככל האפשר וזאת על ידי קיצור האשפוז למינימום תוך מתן מעטפת תומכת קהילתית – פיזיותרפיה, אחות ואפילו רופא המגיעים לטיפול ומעקב בבית המטופל. כך ניתן לשחרר את המטופל כבר באותו היום או ביום למחרת הולכים הביתה".

ממה נובע השינוי?

"מבחינתי השינוי הוא בתפיסה שהמטופל אינו חולה!!!", מסביר ד"ר דרקסלר, ומוסיף: "מטופלים מגיעים אלי אחרי שנים של סבל, צליעה וכאב בברך או בירך, לרוב מגיעים עם מקל או הליכון. בניתוח אני מתקן את המפרק הפגוע כך שמיד לאחר הניתוח מרגישים הבדל לעומת מה שהיה. בנוסף, שילוב של מספר אלמנטים: הכל מתחיל בהכנה של המטופל ומשפחתו עוד במרפאה, כך מגיעים לניתוח מוכנים נפשית טוב יותר. בהמשך, הדבר העיקרי הוא תוך כדי הניתוח - ההרדמה היא חצי גוף (אפידורל/ספינלית) ולא הרדמה מלאה ועל ידי כך למטופל אין את תופעות הלוואי של בחילות וסחרחורות לאחר הניתוח. במהלך הניתוח ניתנים משככי כאבים וחומרים המורידים את התהליך הדלקתי והכאב. דגש נוסף הוא ביצוע בלוק – הרדמה לעצב התחושתי של הברך או הירך (נעשה לפני או מיד לאחר הניתוח), כך שלאחר הניתוח כמעט ואין כאבים וניתן להוליך את המטופל ולהפעיל את הברך והירך המנותחים. מיד לאחר הניתוח, עוד בחדר הניתוח אני מבצע צילום של הברך או הירך ומוודא שהמשתל יושב בעמדה טובה, מה שנותן לי אישור וביטחון להפעיל את המטופל מיידית לאחר הניתוח.

כדי לוודא שאכן הכל עבר בהצלחה, אני אישית מקים את המטופל והולך איתו את הצעדים הראשונים (כבר באותו היום או למחרת בבוקר), כך המטופל ומשפחתו רואים שהניתוח עבר בהצלחה וניתן להשתחרר הביתה.
כל מטופל מקבל את מספר הטלפון האישי שלי למקרה שיש שאלות, חששות וכד'. אם יש בעיה מתקשרים או שולחים תמונה וכך אני שומר על קשר רציף. דבר זה נותן למטופל ולמשפחתו בטחון והרגשה שהם לא מתמודדים לבד עם הניתוח. בנוסף, לאחר השחרור, אני מתקשר למטופל לראות שהגיע לביתו, מרגיש טוב, נוטל את משככי הכאב ומבצע את התרגילים".

נשמע לא נעים וכואב

"הניתוח עצמו כואב, ומקבלים נוגדי כאב רבים. אבל מיד לאחר הניתוח אני כבר מוליך את המטופל כך שהוא רואה שהוא יכול להסתדר עצמאית ללא עזרה. מה שנותר זה רק לקחת נוגדי כאב 3 פעמים ביום ולתרגל תרגילי פיזיותרפיה. לכן, לא צריכים לשכב בבית חולים כדי לטפל בכאב. המטרה שלי שכולם ילכו עוד באותו היום. השיקום הוא בבית, שם המטופל ומשפחתו עוזרים והשיפור הרבה יותר מהיר וטוב מלשכב בבית החולים. חשוב לציין שהשבועיים הראשונים כואבים מאוד. בעיקר בניתוח החלפת ברך, בגלל המורכבות שלו, אך זה משתפר עם הזמן".

מה טווח הגילאים של האנשים שמגיעים לניתוח החלפת ברך?

"פעם היה מינימום ומקסימום בגלל שהמשתלים, הגישות והתפיסה היו שונים. כיום האינדיקציה העיקרית לניתוח היא איכות החיים של המטופל (כמובן עם הצדקה קלינית ורנטגנית לניתוח). אם אתה בן 40 והברך או הירך שחוקים כתוצאה מאירוע כלשהו, זה משפיע דרמטית על החיים - כל היום המחשבה והפעילות הם סביב הכאבים וההגבלה במפרק - כאב כרוני שמלווה וגורם למתחים, כעסים, נטילת משככי כאב רבים, הגבלה בפעילות יומיומית פשוטה, ללכת לעבודה, לשחק עם הילדים שלך וכד'. האם לחכות עד גיל 60-70 בשביל לעשות ניתוח או שעדיך לי להרוויח 15-20 שנה טובות עכשיו? היום הגישה שונה, אני מעדיף לעשות את הניתוח היום ובעוד 20 שנים להתמודד עם הניתוחים החוזרים".

אלו ניתוחים חוזרים?

"המשתל הינו משתל מלאכותי, סוגים שונים של מתכת עם טיטיניום קובלט כרום, סגסוגות של מתכות, ובאמצע יש פלסטיק מיוחד- פוליאתילן. למשתלים יש שרידות בסדר גודל של 15 20 שנים ואז צריך לעשות ניתוח שניוני כדי להחליף חלק או את כל המשתל. בדרך כלל בניתוחים החוזרים, עם המשתל יוצא גם חלק מהעצם, דבר המצריך שימוש במשתלים מורכבים יותר כדי לחפות על החסר בעצם. בניתוחים אלו התוצאות  קצת פחות טובות אך עדיין בהצלחה רבה".

כמה ניתוחים כאלה כבר בוצעו בבית החולים אסותא באשדוד?

"בית החולים פתח את שעריו לפני סך הכל שלושה וחצי חודשים וכבר עשינו כמעט מאה החלפות מפרקים בהצלחה מרובה. 99% הלכו יום אחרי הניתוח הביתה".

איך מתבצע ההליך באסותא?

"אני רואה את המטופל במרפאה, רואה צילומים. אם כל הפרמטרים מצביעים על צורך בניתוח אני מסביר למטול ולמשפחתו את כל הדברים שקורים בניתוח, סיבוכים, מה קורה אחרי הניתוח, ואת תהליך השיקום ושיחרור יום לאחר הניתוח. המטופלים מקבלים חוברת הדרכה, אלו תרופות צריכים לקנות ואלו תרגילים צריכים לבצע לברך ולירך. בנוסף, כל מטופל מקבל את מספר הטלפון האישי שלי למקרה שיש שאלות. אנחנו קובעים תאריך לטרום ניתוח בו המרדים פוגש את המטופל ומאשר אותו להרדמה ואז קובעים תור לניתוח".

ד"ר דרקסלר, נשוי+3 ירושלמי במקור. תואר ראשון בביולוגיה בבאר שבע, תואר ברפואה בטכניון. באיכילוב התמחה באורטופדיה אצל פרופ' שמואל דקל האגדי, עשה התמחות של שנתיים וחצי בקנדה בהחלפת מפרקים. חזר לאיכילוב כרופא בכיר ביחידה להחלפות מפרקים. ב-2017 עבר לנהל את המחלקה האורטופדית והמערך להחלפות מפרקים בבית חולים אסותא אשדוד. במקביל מרצה בכיר באוניברסיטה תל אביב ובאר שבע ובימים הקרובים אמור לקבל את התואר פרופסור מן המניין מאוניברסיטת בן גוריון.