פרשת משפטים 2017

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/12/12/77206715-7454-4100-b394-b156eb00b9a7.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,21800,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f36e7372-5dc4-4a5a-9f21-42d5e5caef24','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,21800,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

בפרשה הקודמת בני ישראל קיבלו את התורה במעמד הר סיני לפני יותר מ-3,000 שנים. עבודת האלילים הייתה נפוצה בכל העולם העתיק. אחד מתפקידו של משה היה להעביר לעם ישראל את כל חוקי התורה. המשפט הישראלי מבוסס על כל חוקי התורה, חוקים אלה הם הבסיס לקיומנו כחברה מוסרית וערכית. החברה היהודית בנויה על שלושה עקרונות חשובים – על הדין, על האמת ועל השלום. סדר היום החברתי חייב להיות מבוסס תמיד על ההגנה על החלש, חסר היכולת והאמצעים, וצדק בין האדם לבין אלוקים. התורה מעבירה לנו מסר חד וברור ובלתי מתפשר שעל החלש שאינו מסוגל להגן על עצמו, מערכת המשפט צריכה להגן, עליה להיות צודקת, אמיתית ושקופה לכל אחד.

 

הפרשה פותחת בדיני עבד עברי שתקופת עבודתו היא שש שנים ובשנה השביעית הוא משתחרר. האדון יכול לתת לו שפחה שתלד לו ילדים, וכשהוא משתחרר היא נשארת. במידה והעבד רוצה להמשיך ולחיות איתה, האדון ישאיר סימן באוזניו עם מרצע עד שנת היובל. מותר למכור את הבת הקטנה לשפחה והיא תשתחרר אחרי שש שנים, בשנת היובל או כשתתבגר. אדם שהכה את עבדו והוא מת תוך 24 שעות, דינו מוות. אם העבד מת אח"כ הוא פטור. במידה והעבד או השפחה נשארו פצועים, הם ישוחררו לחופשי. הרוצח או רעהו בכוונה דינו מוות. אם עשה זאת בשגגה יש לו אפשרות לברוח לעיר מקלט ושם נוקם הדם לא יכול לפגוע בו. מי שפוצע את חברו חייב בתשלום דמי הפציעה עקב אי היכולת לעבוד, טיפולים רפואיים, תשלום על כאב ובושה וגם על הירידה בערך שלו.  הפוצע או המקלל את אביו ואמו חייב במיתה. המכה אישה בהריון וגורם לה להפלה ישלם על כך לפי החלטת בית המשפט. על האדם לשמור על שורו כדי שלא יפגע באחרים, במידה והרג ואין לו עבר של שלוש נגיחות הוא מכונה "שור תם", יש לסקול אותו באבנים, אך בעל השור פטור בדין. אם לשור יש עבר הוא מכונה "שור מועד" והוא חייב בסקילה ובעל השור דינו מיתה על כך שלא שמר על השור וצריך לשלם את הכופר. שור "תם" שנגח שור אחר, בעל השור ישלם חצי מהנזק. שור "מועד" ישלם את כל הנזק.

$(function(){setImageBanner('5b269cd0-1b10-41d3-8fa3-4c2c6077cf07','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',510,80,false,26186,'Image','');})

גנב שנתפס ישלם כפול בכסף משווי הגנבה. אם הוא גנב שור או כבש, שחט אותו ומכר את הבשר – הוא ישלם כפול 4 בגניבת הכבש וכפול 5 בגניבת השור. כאשר בעל הבית הורג גנב כהגנה עצמית הוא פטור בדין. דיני נזיקין, כאשר האדם השאיר בור פתוח ולתוכו נפל שור או חמור, עליו לשלם את השווי. אדם שלקח לרעות צאן בשדה חברו או גרם לאש שהזיקה לשדה – ישלם על כך. בדיני שומרים יש שומר חינם, שומר בשכר, שוכר ושואל - כל דין הוא שונה. השומר בחינם פטור אם זה לא באשמתו. במידה והתרשל עליו לשלם כפול. שומר בשכר יהיה חייב בדין אם אבד או נגנב. בדין שוכר הדעות נחלקות. השואל חייב בכל הנזק. אסור לגזול או לרמות אדם שהחליף מקום מגורים. אין לענות אלמנה ויתום שזעקתם נשמעת אצל אלוקים. אין להלוות בריבית ואסור לשמוע לשון הרע. על אדם המוצא אבידה עליו להשיבה לבעליה. אדם הרואה בהמה רובצת תחת משא כבד, עליו לסייע ולא להתעלם. אסור לקלל את אלוקים או דיין, אסור להטות משפט או לתת לעני ולמסכן יחס מועדף בגלל רחמים. בית דין חייב להיות הוגן ואסור לדיין לקחת שוחד. בכל דיני נפשות יש לשקול כל דבר בכובד ראש.

אדם שפיתה בתולה חייב להתחתן איתה ואם האב מסרב עליו לשלם קנס. מי שעוסק בכשפים, שוכב עם בהמה ועוסק בעבודת אלילים – דינו הוא מוות. יש להפריש מגידולי השדה תרומות ומעשרות קבועים. אסור לאכול בשר טריפה, להזהר בכבוד הגר, לשמור על שנת שמיטה, לשמור על השבת, לקיים את מצוות התורה, לעשות עלייה לרגל בפסח, שבועות וסוכות ואיסור לאכול בשר וחלב יחד. מצוות התורה חשובות לאלוקים ובא"י יש חובה לקיימן.

הצדק בתורה הוא ללא פשרות וזה חייב להיות ברור לכולם במציאות החיים על מנת לחיות כחברה מוסרית. התורה רוצה שלכולם יהיה משפט צדק. מערכת המשפט תפקידה לשפוט לפי כל החוקים, תשומת לב ניתנת גם לשופטים, הם חייבים להיות ישרי לב ולא להטות משפט עבור בצע כסף. שופט צריך להיות בעל תכונות מתאימות שיאפשרו לו להיות שופט טוב. לשופט כזה שבע תכונות עיקריות: חוכמה, ענווה, יראה, שנאת בצע, אהבת האמת, אהבת בני האדם ועליו להיות בעל שם טוב. דוד המלך מתואר כ"עושה משפט וצדקה".

החברה היהודית כיום איבדה את המוסר החברתי והבושה. מנהיגים אינם מהווים דוגמה אישית כאשר הם לא מבצעים את עבודתם הציבורית נאמנה. כשנבחרי ציבור רבים מועלים באמון הציבור ולוקחים שוחד הקווים הנחצים. גם חברי כנסת אינם מהווים כף המאזניים להתנהגות מוסרית. זקנים רבים בבתי אבות מקבלים יחס משפיל וסובלים מהתאכזרות של צוות העובדים במקום. חברות קבלן אינן הוגנות כלפי עובדיהן שלא מקבלים את זכויותיהם, בעלי הכוח והכסף הם שנותנים את הטון. השבת הופכת עבור רבים ליום עבודה ולא למנוחה. כשהשבת הופכת ליום רגיל נוסף העבדות נמצאת במיטבה. המושג עבדות אחרי יציאת מצרים נשארה בחברה היהודית בתור מושג "עבד עברי", למרות שאלוקים ברא את האדם בן חורין. כשהאדם נתון במצב של שעבוד, מצב זה הוא בדרך כלל לזמן קצוב מראש. העבדות היא כתם אפל ומכוער בחברה האנושית, תופעת העבדות היא ביזוי הצלם האנושי. העבדות היא סבל נוראי, השפלה, התעללות נפשית וגופנית.

הפטרת משפטים (ירמיהו):

צדקיהו בן יאשיהו מלך על ממלכת יהודה בין השנים 586-596 לפניה"ס. בימי צדקיהו חרבה ירושלים ובית המקדש הראשון, והיהודים הוגלו לבבל. נבוכדנצר מלך בבל המליך על מלכות יהודה את צדקיהו. צדקיהו היה מלך חלש ביותר ולא הקשיב לאזהרותיו של ירמיהו הנביא. ירמיהו ביקש מצדקיהו לא למרוד במלך בבל, מפני שהדבר יוביל לחורבן. אולם, צדקיהו בכל זאת מרד במלך בבל וכרת ברית עם מלך מצרים, שלא עמד בציפיות. התוצאות היו קשות ביותר וירושלים ובית המקדש נחרבו עד היסוד. בפרשה אנו קוראים על העבדות שהייתה קיימת בתקופת צדקיהו מלך יהודה, הוא כרת ברית לטובת שחרור כל העבדים היהודים. אולם, הברית לא עמדה במבחן המציאות ובעלי העבדים חזרו לשעבד אותם פעם נוספת. הנביא ירמיהו מזהיר אותם שעל המעשה הזה הדבר יביא להם חורבן וגלות. ירמיהו זועק על המעשים הרעים של העם – עבודה זרה, חטאי מוסר וכו', הוא מזכיר לעם שיש לו ברית עם אלוקים והם לא יכולים להתנהג כרצונם.

מעשה של אי שחרור עבדים יהודים לאחר 6 שנים היא עבירה חמורה ביותר שאין עליה סליחה. הצדק החברתי לא נראה ולא נשמע יותר. באותה תקופה המצב קשה ביותר מבחינת אי קיום מצוות ופורענות, העם לא מוכן להקשיב לדברי הנביא ירמיהו ונבואותיו הקשות. הצביעות והשחיתות בעם הייתה גדולה ביותר והמצב היה בלתי נסבל. הבסיס לקיומו של העם היהודי הוא קיום המצוות. היציאה מעבדות לחירות ויציאת מצרים היא ברית חובה בין העם היהודי לאלוקים, והעם חייב לקיים אותה במלואה. בימי צדקיהו עלה ירמיהו הנביא לגדולה. צדקיהו לא שמע בקולו של הנביא ומורד במלך בבל. התנהגותו הרעה של צדקיהו מובילה לחורבן גדול.

באותה תקופה היו הרבה נביאי שקר שנלחמו כנגד הנביא ירמיהו. הם עסקו ב"נבואה" כמקור פרנסה בלבד. ירמיהו נתפס והושלך לכלא, ורק לאחר ימים שוחרר בפקודת המלך. הוא הושאר במעצר בחצר המטרה, השרים של המלך ביקשו להרוג אותו וזרקו אותו לבור טיט טובעני. אחד מעובדי המלך שכנע להוציא אותו מהבור והוא הוחזר לחצר המטרה. הנביא ירמיהו עבר בחייו יסורים וסבל, וכשנודע לבבלים שירמיהו התנגד למרד, שחררו אותו מהכלא. ירמיהו ביקש מהיהודים הנותרים בארץ לא לרדת למצרים. אולם, הם לא הקשיבו לו. ירושלים חרבה ובית המקדש חרב והעם היהודי יצא לגלות ואיבד את חירותו. סופו של המלך צדקיהו היה אכזרי, הוא הצליח לברוח מירושלים, אך נתפס על ידי הבבלים ואלו הרגו את כל בניו לנגד עיניו. הוא הושלך לכלא עד סוף ימיו. לאחר 150 שנים חזר עם ישראל מהגלות והקימו מחדש את בית המקדש השני.

 

למי שמעוניין להצטרף ללימודי פרשת השבוע ניתן ליצור קשר עם דוד שחר בטלפון: 053-6000434

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('214bbda9-7a92-4632-a73d-7dfb7a588225','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,true,21802,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('214bbda9-7a92-4632-a73d-7dfb7a588225','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,true,21802,'Image','');},15],[function() {setImage('214bbda9-7a92-4632-a73d-7dfb7a588225','\u003cp\u003e\u003cspan style=\"font-size: 18px;\"\u003e\u003cstrong\u003eהיי, בלוח החדש של אשדוד נט כבר ביקרת? כל הדירות למכירה/השכרה באשדוד, חיפוש עבודה, מסחרי ועוד, שווה ביקור. לחץ כאן!\u003c/strong\u003e\u003c/span\u003e\u003c/p\u003e\u003ca href=\u0027/Website/BannerClick?id=3089\u0026AreaId=21802\u0027 rel=\u0027nofollow\u0027 class=\u0027iframe_cover\u0027 target=\u0027_blank\u0027\u003e\u003c/a\u003e',true);},15]]);})
 
$(function(){setImageBanner('76eb74c8-3462-4b66-b282-045c35a995a6','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,20012,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה