חשוב על העניין כך: לו היו רק מעט כוכבים, כיצד היינו יכולים להרגיש שמי שיצר את היקום הוא באמת אינסופי ונצחי? לעניות דעתי, זו אחת הסיבות לכך שכל בני האדם בעולם הפסיקו להאמין באלילים בעלי גוף, וכיום גויים מכל רחבי העולם מאמינים באלוקים שהוא אינסופי-רוחני, היות והכל יודעים בימינו עד כמה היקום שלנו הוא אדיר ומופלא.

ביקום גדול כל כך, לא ניתן לדמיין אליל שיושב בשמים ויורה ברקים, אלא רק להסיק על בורא עולם נצחי ואינסופי שממלא את כל העולמות: "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, נאום ה'" (ירמיהו כג, כד).

עצם העובדה שאף אדם לא יכול לספור את הכוכבים, או אפילו להמחיש בדמיונו את גודל היקום - היא העדות המדעית החזקה ביותר לכוחו האינסופי של אלוקים. אם את יצירתו לא ניתן להעריך ולמדוד, על אחת כמה וכמה שלא נוכל לדמיין את מי שיצר את כל היקום כולו. כי הבורא ודאי גדול ואדיר יותר מכל הדברים שהוא ברא. היקום כולו מתקיים רק בכח רצונו התמידי.

הבט כיצד מתקרב העולם לדור הגאולה, עליו אמרו הנביאים, שהכל יכירו בה' - מקטנם ועד גדולם. עוד היום מוכיח לנו היקום, ומעידים בפנינו הכוכבים כמיליארדי עדים, שהבורא שיצר כל זאת אין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף, והוא אדיר ונפלא יותר מכל הדברים הקיימים, כי רק האינסוף האמיתי היה מסוגל לברוא יקום אדיר ומדהים כל כך.

כך נאמר בתנ"ך על הכוכבים: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא, מרב אונים ואמיץ כח" (ישעיהו מ, כו). באמצעות מבט על היקום נוכל ללמוד עד כמה גדול ונפלא בוראנו.

אך השאלה שבאמת מטרידה אותנו על היקום הגדול, היא מה חשיבותו של האדם הזעיר בתוך יקום כל כך גדול?

גם זו תפיסה מוטעית על הא-ל. אלוקים אינו מוגבל לתפיסה-מימדית כמו אדם. הבורא הרי נמצא בכל מקום ובכל זמן, מן החלקיק הקטן ביותר ועד הגלקסיה הגדולה ביותר, מבחינתו אין הבדל בין קטן לגדול. אפילו אתה מורכב ממיליארדי תאים שכל אחד מהם מתוחכם יותר מתכנון של עיר כמו ניו-יורק.

אז מה אם יש מיליארדי כוכבים בחלל? גם רוב כדור הארץ הוא ים, וגם ביבשות חיים כ-28 מיליון חרקים כנגד כל בן אדם אחד! ובכל זאת, האדם חשוב יותר מכל אלה, כי האדם הוא היצור היחיד ביקום שמסוגל להבין שיש לו בורא, שמסוגל לדרוש את אלוקים ולהתפלל אליו, שמסוגל לבחור בין טוב לרע.

גם אם תראה אב עשיר שבנה בניין בן מאה קומות, עדיין תאמין שהתינוק הזעיר שלו היושב בעגלה - חשוב לו יותר מכל הבניינים וכל האוצרות, ואת כולם רוצה הוא לתת יום אחד לבנו. האדם קיבל נשמה אלוקית אותה כינו חז"ל בשם "חלק א-לוה ממעל", לכן האדם חשוב יותר מכל העולמות, כי "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א).

עצם העובדה שהאדם מחפש אחרי אלוקים ומתעניין בו, מוכיחה לך שאלוקים מתעניין בו.

הבורא הרי יצר את האדם החושב הבוחר בין טוב לרע. הבורא נתן באדם את השכל להכיר בקיומו, טבע באדם את הצורך למשמעות החיים. ומכאן שהבורא רצה שהאדם ישיג את קיומו ויקיים את רצונו. בכך הוכיח לנו הבורא שהאדם הוא נזר הבריאה. הבורא גם נתן לאדם את כח הבחירה בין טוב לרע, ומכאן שהוא בוחן אותו. יסודות אלו הם כה ברורים, עד שכל העמים וכל התרבויות הגיעו אליהן, כי אמיתות אלה נמצאות בתוכנו.

אני מזמין אותך לחפש ברשת את המילים "שיחה גורלית", וליהנות מחוברת מחזקת באמונה על תכלית הקיום. בהצלחה!

הובא מאתר הדברות/דניאל בלס