אלוהים מנהל עם משה שיחות פנים אל פנים ונותן לו הנחיות כיצד להתנהל מול פרעה, מתי הוא  יסכים לשחרר אותם ומתי להתכונן ליציאה הקרובה ממצרים. כל המכות שאלוהים הנחית על מצרים היו כדי שכולם יראו את גדולתו ושנוכל לספר זאת לדורות הבאים לבנינו ונכדנו שהם דור ההמשך.

משה ואהרון מגיעים לפרעה ושואלים אותו עד מתי הוא יסרב לשלוח את בני ישראל ממצרים. בגלל שהוא מסרב מחר תגיע מכת הארבה שתאכל כל עץ וצומח בשדה, למעשה מה שנשאר ממכת הברד.

עבדיו של פרעה מבקשים ממנו שישלח כבר את בני ישראל. פרעה קורא למשה ואהרון ושואל אותם מי ההולכים. משה משיב לו שכולם הולכים כולל הנערים, הזקנים, הצאן והבקר. פרעה מסכים לשלוח רק את הגברים ומגרש את משה ואהרון. אלוהים אומר למשה לנטות את ידו על ארץ מצרים וארבה עצום מכסה את כל ארץ מצרים עד שנהיה חושך.

פרעה ממהר לקרוא למשה ומבקש ממנו שיסיר מעליו את מכת הארבה. אלוהים גורם לרוח ים וכול הארבה טובע בים סוף. פרעה לא משתכנע ולא מוכן לשלוח את העם. אלוהים אומר למשה לנטות את ידו לשמים ונהיה חושך בכל ארץ מצרים במשך שלושה ימים כשאי אפשר היה לראות כלום ובכל מושבם של בני ישראל היה אור.פרעה קורא למשה ומסכים לשלוח את העם חוץ מהצאן והבקר.

משה לא מסכים להצעה ואומר לפרעה שהצאן והבקר לא יישארו במצרים. פרעה ממשיך בסירובו לשלוח את העם. פרעה מזהיר את משה ואומר לו שילך ממנו ושלא יבוא יותר אליו מפני שהוא יהרוג אותו. אלוהים אומר למשה שישנה עוד מכה אחרונה שהוא מביא על כל ארץ מצרים ואחריה פרעה יסכים לשלוח את העם לחופשי.

אלוהים מבקש ממשה לדבר אל העם שישאילו מהמצרים כלי כסף וזהב. אלוהים גורם למצרים להשאיל ביד רחבה לבני ישראל את מבוקשם.

משה נחשב לאיש גדול בעיני המצרים, עבדי פרעה וגם בעיני בני ישראל. משה מודיע לבני ישראל שהיציאה ממצרים תהיה בחצות הלילה ויש להיות מוכנים. בלילה הזה כל בכורי מצרים ימותו, גם בנו הבכור של פרעה ימות והבכורים של השפחות והבהמות. הכלבים יפסיקו לנבוח כדי שלא יפריעו ליציאה המתוכננת.

אלוהים אומר למשה ואהרון שחודש היציאה יהיה הראשון בחודשי השנה העברית. הוא מבקש לקחת שה תמים, זכר בן שנה מן הכבשים או העיזים - לשחוט אותו, לקחת את הדם ולמרוח על המשקופים של כל בית יהודי. יש לאכול את הבשר באותו הלילה - צלי אש עם מצות. אין להשאיר מהבשר עד הבוקר ומה שנשאר יש לשרוף באש. על כולם להיות מוכנים ולבושים ליציאה. יש לחגוג את חג הפסח כל שנה לדורות הבאים במשך שבעה ימים ולזכור את הנס הגדול שעשה אלוהים.

משה קורא לכול זקני ישראל ומבקש מהם לקחת את הדם ולמרוח על משקופי הבתים כדי שמלאך המוות יפסח על בתי היהודים ברגע שיראה את הדם על המשקופים. ישנו איסור לצאת מהבתים עד אור הבוקר. בחצי הלילה יכה אלוהים את כל בכורי מצרים. מכת הבכורות מכה בכול מצרים ופרעה קורא למשה ואהרון ומסכים שבני ישראל יצאו ממצרים. באותו הלילה יצאו ממצרים כ-600,000 גברים לא כולל ילדים, נשים, ערב רב, צאן ובקר רבים מאוד. אחרי 430 שנים יצאו כול צבאות אלוהים מארץ מצרים. חג הפסח ייזכר תמיד כנס הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מעולם. למעשה היו בני ישראל במצרים 210 שנים בלבד.

אלוהים הורג בחצות הלילה את כל בכורי מצרים ופרעה משחרר את בני ישראל לחופש. ההבטחה האלוהית של אלוהים לאברהם אבינו "בברית בין הבתרים" קורמת עור וגידים. את "חג הפסח" אנו חוגגים עד עצם היום הזה ויש להרבות בסיפורי יציאת מצרים. כול אחד שנולד לו בן בכור פרט לכוהנים והלווים חייב לערוך "פדיון בן".

הזכרים הבכורים שנולדו במצרים ניצלו ממוות. לכן, הם שייכים לאלוהים ויש לפדות אותם ממנו בטקס מיוחד. התורה אומרת לנו שהערכים של כל משפחה נמצאים "בדור ההמשך". גם אם הבן נולד רשע התורה מחייבת אותו לשמוע על יציאת מצרים.

התורה היא מסר חינוכי, לימודי ומוסרי לכל אחד. "קידוש החודש" הוא התחלה של כל מצוות התורה.

הלוח העברי יתחיל מחודש ניסן ויהיה מבוסס על מולד הירח ולא השמש. כיום, אלוהים העביר את השליטה בחיינו לידנו וגם כדי שנבין מה הוא שכר ועונש. אלוהים היכה את מצרים ב- 10 מכות קשות וכואבות והוציא את בני ישראל מעבדות לחירות. ההתערבות האלוהית הסתיימה כשבני ישראל הגיעו לארץ אבותיהם וכל אחד הפך להיות אדון לגורלו. כל אחד מאתנו קובע את גורלו בחייו במו ידיו. הברית עם אלוהים קיימת בארץ ישראל ויש לשמור על כל החוקים והמצוות שנתן לנו אלוהים בהר סיני. פרעה שרצה למחוק את הזהות היהודית ע"י עבדות ושעבוד לא הצליח לעשות זאת כמו רבים אחרים אחריו, בפרעות, גזרות, אנטישמיות ושואה.