בפרשה זו אנו עורכים בפעם הראשונה היכרות עם אבי האומה היהודית - אברהם אבינו. אלוהים מתגלה לאברהם ומצווה עליו לעזוב את ארץ מולדתו ובית אביו ולצאת לארץ חדשה, שהיא ארץ כנען. הוא מבטיח לאברהם שיהפוך אותו לגוי גדול, יברך אותו וישמור עליו. אברהם בן 75 שנים כשהוא עוזב את חרן לחיים חדשים בארץ כנען. לאברהם ושרה מצטרף לוט, בן אחיו, יחד עם כל רכושם. אברהם מאמין גדול באלוהים כאל אחד, כאשר באותו זמן - בעולם העתיק כולם עובדי אלילים. אברהם יוצא לארץ שאינו מכיר ונותן את מבטחו באלוהים. הוא מראה לנו כבר בפרשה הזאת את אישיותו והתנהגותו כלפי הזולת. הקשר שלו עם אלוהים כמו אב לבנו. הוא זוכה כול ימיי חייו לשמירה אלוהית עליו ועל בני ביתו וגם לבניו אחריו שהולכים בדרכו, באמונה באל אחד. 

אברהם מגיע לארץ כנען ונודד בנגב לאורכה ולרוחבה. בארץ כנען שורר רעב והוא נאלץ לרדת למצרים. המצרים רואים את שרה שהייתה יפה מאוד ומבקשים אותה לחצר פרעה. הם נתנו לאברהם תמורתה צאן, בקר, חמורים, עבדים, שפחות, אתונות וגמלים בידיעה ששרה היא אחותו של אברהם. עקב כך, אלוהים גורם לנגעים גדולים בבית פרעה. כשנודע לפרעה ששרה אשתו של אברהם הוא משחרר אותה ואברהם ולוט חוזרים ממצרים לנגב. בשל הרכוש הרב של אברהם ולוט ישנה מחלוקת בין הרועים של שניהם ואברהם מציע ללוט לבחור לעצמו מקום אחר למגורים ומרעה לצאן. לוט מחליט לעבור לכיכר הירדן שבסדום. אברהם מתיישב ליד העיר חברון וכך הסכסוך הסתיים. 

באותה תקופה התחוללה מלחמה אזורית בים המלח בין ארבעת המלכים בהנהגת כדרלעמר כנגד 5 מלכים שמרדו בו. הוא מנצח במלחמה ומלך סדום ועמורה שהשתתפו במלחמה מפסידים ומצליחים לברוח. לוט ומשפחתו נלקחים בשבי עם כול רכושם. כשנודע הדבר לאברהם שלוט נפל בשבי הוא מחליט לשחרר אותו בעזרת 318 לוחמים מאנשיו. הוא רודף אחר ארבעת המלכים עד דמשק ומצליח לשחרר את לוט וגם את אנשי סדום ורכושם. מלך סדום אסיר תודה לאברהם ומציע לו חלק מהשלל שנלקח. אברהם מסרב לקחת מהשלל ומסכים שאנשיו יקבלו את חלקם בשלל. אברהם לא מוכן לקחת רכוש השייך לאחרים ורק רצה להציל את לוט ומשפחתו שנפלו בשבי. אברהם מתגלה לנו כמנהיג גדול, בעל יושרה ואמונה גדולה באלוהים. הוא עמד בניסיון והוכיח בכך שהוא ראוי להיות אבי האומה היהודית על שום אומץ ליבו והנכונות להציל את לוט. 

אברהם מבוגר ורוצה בן יורש. אלוקים מבטיח לו שזרעו הוא שירש אותו ולכן עורך איתו ברית שנקראת: "ברית בין הבתרים", שבה הוא מראה לו שזרעו ירש אותו. הדבר לא יקרה מיד, אלא לאחר שהעמים היושבים בארץ כנען יסיימו את תפקידם ואחרי גלות מצרים תקום אומה יהודית שתירש את הארץ מזרעו של אברהם. לאלוהים חשבון מדויק וכול דבר מגיע לבסוף לביצוע. אלוהים מקיים את הבטחותיו ושבועתו לאברהם תהיה לעולם. הברית הזאת קיימת עד היום ועלינו לשמור עליה תמיד.
 
שרה מציעה לאברהם לקחת את הגר, השפחה, לאישה, כדי שהיא תלד לו בן. שרה לא מאמינה שבגילה היא תוכל ללדת. הגר נכנסת להריון וסובלת מהתנהגותה של שרה ובורחת למדבר. מלאך ה' מבקש ממנה לחזור ומבטיח שממנה יקומו עמים רבים. הגר יולדת את ישמעאל כשאברהם בן 86 שנים. אברהם מגיע לגיל 99 ואלוהים משנה את שמו לאברהם ואת שם אשתו משרי לשרה. אלוהים מבטיח לו בן ששמו יהיה יצחק. אברהם עורך ברית מילה לעצמו, לישמעאל ולכול בני ביתו. ישמעאל היה בן 13 כשערכו לו את ברית המילה. 
בפרשה ישנו מאבק ארוך ומייגע ועקשני של אברהם לבן יורש משרה. הוא מקבל את ברכתו של אלוהים. אברהם לא מאבד את אמונתו באלוהים אפילו לרגע אחד. הוא מגיע לשלמות רוחנית בכול התנהגותו ומעשיו. אברהם זכה לבחירה האלוהית בגלל אישיותו שמשפיעה על כולם, יושר ואמינות ונכונות להושיט יד ללוט. הוא מסכן את חייו עבור לוט אחיינו.

 הרבי מלובביץ האמין מאוד שצריך אמונה כנה וטהורה בעבודת האלוהים. מעבר ללימוד תורה וידע יש צורך להשפיע על אחרים בטהר המידות והמוסר. אלוהים רוצה מאתנו ממד רוחני של אמת ולא רק קיום מצוות. לאלוהים יש ייעוד לאברהם והוא מחבק אותו תחת כנפיו ומאציל עליו את הגנתו ואהבתו. בתורה ישנו מאבק ארוך ועיקש  להנחיל ולהסביר לנו מה רצונו של אלוהים. עבודת האלילים שקיימת גם היום גורמת לבני האדם משבר פנימי עמוק לעמוד מול פיתויים רבים. החיצוניות ותרבות הגוף והיופי יותר קורצים מהאמונה ביושר והמוסר. בני אדם רבים מוכנים לדרוך על עקרונות המוסר והיושר עבור תהילה למשל. אברהם אבינו הוביל מהפך באמונה באל אחד. הקוד האנושי השתבש ובני האדם משתעבדים לחומר ולתרבות היופי החיצונית ולא עוצרים לרגע להבין שהדרך הזאת מובילה להרס עצמי מתמשך ללא עצירה והדרדרות לא נשלטת שמביאים לתוצאות הרסניות.