תלמידי יב' הצדיעו לווטרנים והם הוזמנו לעלות לבמה בסוף הטקס לשירת התקווה יחד עם בוגרי ביה"ס המשרתים בצה"ל, ותלמידי  כיתות ז' חילקו פרח לווטרנים ולחיילים.

התלמידים והמורים כמו גם החיילים הרבים בוגרי ביה"ס שפקדו את הטקס, התרגשו מנוכחותם ובשבילם היה זה אירוע מכונן ומרגש שבו בלט הקשר הבין דורי כמו גם העשייה והתרומה האדירה של אנשים אלה לשלום ולניצחון על גרמניה הנאצית.

"יום הזיכרון הוא יום התייחדות עם אלו ששילמו את המחיר האישי היקר ביותר, אבל גם תהליך בנייה של היסטוריה וזיכרון החיוניים כל כך להבטחת המשך עצמאותנו" ציין בטקס שלומי פייער, מנהל מקיף ה'.

"יום הזיכרון ויום העצמאות מביעים את הקשר בין החיים בשקט ובשלום, לבין המלחמה והמוות. דווקא ביום העצמאות עלינו לזכור שהחירות והריבונות שלנו כמדינה הושגה בזכות נכונותנו אנו להקריב את חיינו למען אחרים".

ברחבת הטקס עמדו  זה לצד זה, אנשים צעירים, תלמידים שבסוף שנות לימודיהם בביה"ס יתגייסו לצה"ל, תלמידי שכבה י"ב העומדים להתגייס לצבא בתוך מספר חודשים, בוגרי בית הספר - חלקם עדיין במדים, ואנשי צוות המשרתים במילואים - כולם נושאים בנטל הגנת המדינה, מתוך הכרה בחשיבות בטחון המדינה ובעיקרון הערבות ההדדית.

מנהל המקיף ציין בטקס כי "המורים, ההורים והמשפחות, מתפללים לשלומכם ומייחלים להגשמת חזונו של ישעיהו הנביא: לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".

דבר המנהל לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשע"ז: 

"משפחת מקיף ה', משפחות שכולות, נציגי מוזיאון הגבורה, וטרנים, תלמידים, בוגרי בית הספר, אנשי צוות, ומורים יקרים

יום הזיכרון הוא רגע של התייחדות עם זכרם של הנופלים במערכות ישראל, שמסרו נפשם, כדי לאפשר לכולנו לקיים חיים בטוחים וחופשיים.

במציאות הנוכחית, העורף האזרחי הפך לחזית, כאשר האויב משלח טילים ומחבלים מתאבדים אל ריכוזי קהל, ולכן היום הזה מוקדש גם לזכרם של נפגעי פעולות האיבה.

ביום הזה אנו קוראים בשמם של הנופלים, מתייחדים עם זכרם ומספרים את סיפור חייהם ומותם. לימוד תולדות חייהם ומעשיהם, מחייה את זכר הבנות והבנים ונותן בהם פנים ומשמעות, בלב ובמחשבה.

חשוב לי לחלוק אתכם קטע מתוך "החיילים הצעירים שמתו" שכתב חיים חפר:

ואז החיילים הצעירים שמתו אומרים מתוך האדמה : נערו את האבל מעל בגדיכם, קראו את הדממה, תלו על גגות בתיכם את הדגל שהפך קרעים, הניפו את המלים שמתנו עבורן על כל בתי המתים והחיים, תנו לתמונותינו האחרונות לפרוץ מתוך המסגרות ולמלא בפנינו את החללים הלבנים בין השורות, פתחו את כל החלונות לרוחות החרף שלנו הסוערות, כי הנה אנחנו באים אליכם בקריאה רמה מאלף חצוצרות ואנחנו שרים לכם: חיו כפי שמתנו - באומץ, בתום, בהקרבה, חיו כפי שמתנו - במסירות נפש, באהבה,  חיו כפי שמתנו - באמונה, ברעות, בטוהר, חיו כמו שמתנו - בנעורים היפים מכל שם תואר, קוו אל קץ המלחמות - אמיצים וחזקים היו,  וחיו, למעננו המתים – חיו! החיילים הצעירים שמתו לא ידברו ובכל זאת ישמע קולם, ואנחנו העומדים מול שמותיהם ואומרים שלום לעפרם מוכרחים להישבע, כי יש אמת בצואתם, וכי נחיה את החיים כאשר צוינו לחיות במותם, למען המתים האלה, למען אלה החיים, למען החלומות היפים שיגרשו את החלומות הרעים, למען ימי המחר הבאים צלולים ומופלאים ונקיים, למען השם הסופי, בשורה הסופית בבתי הקברות הארעיים.

יום הזיכרון נקבע בצמוד ליום העצמאות למדינת ישראל, שהוא יום חג ושמחה לכולנו. השנה נציין את יום העצמאות השישים ותשע למדינת ישראל, חמישים שנה לאיחוד ירושלים ושישים שנה לעירנו הצומחת אשדוד, כמובן שמדובר בחיבור קשה: כיצד אפשר לעבור מיגון לשמחה במהירות שכזו? 

ואנחנו מכאן, מביה"ס, מהטקס הכל כך עצוב הזה, נחזור אל סדר יומנו – אך גם בשגרת יומנו נראה לנגד עינינו את היקרים לכם ולנו. והיום, גם היום, ותמיד, נאמץ אתכם אל ליבנו באהבה, ואת הנופלים נזכור ונוקיר בחיינו ובחיי ביה"ס לעד.