ועדת השיפוט של האגף לתרבות ישראל ומורשתו מצאה את חיבורו של ירון רג'ופורקר, תלמיד בית ספר שקד באשדוד, כאחד החיבורים המצטיינים בתחרות. החיבור שכתב, "החכם וגנב החצר", הרשים את צוות השופטים ובסיום התחרות ירין ובני משפחתו הוזמנו לטקס סיום שנערך במכון "יצחק בן צבי" בירושלים, שם הוקראו חיבורים נבחרים מכל רחבי הארץ וחולקו תעודות הצטיינות.

במנהל החינוך ציינו לשבח את צוות ומנהלת בית הספר והוסיפו כי מזה מספר שנים שמינהל החינוך שם לו מטרה להביא את ילדי אשדוד אל העולם הנפלא הנמצא בספרים ולהאהיב עליהם את הקריאה. לשם כך מתוכננות מידי שנה פעילויות רבות ומגוונות, ובהן בנייה ושיפוץ של ספריות בבתי ספר בעיר. "התוצאות מדברות בעד עצמן: ילדי העיר קוראים והרבה, ומגיעים להישגים מרשימים והוקרה ברמה מחוזית וארצית" אומרים במינהל החינוך ומברכים את התלמיד הזוכה ואת צוות בית הספר על הזכיה המרשימה בתחרות כתיבת סיפורים עממיים.

להלן הסיפור הגנב וחכם החצר מפי התלמיד ירין רג'ופורקר

לפני שנים רבות, חיו בארמון מפואר מלך ומלכה. למלכה היו עשרה משרתים ששירתו אותה. יום אחד גילתה המלכה ששרשרת היהלומים היקרה שלה נגנבה. היא הייתה מאוד עצובה וכועסת והמלך לא ידע מה לעשות. המלך הזמין את עשרת המשרתים וחקר אותם. הוא עבר אחד אחד ושאל:

"האם אתה גנבת את השרשרת?" והמשרת ענה: לא. ככה הוא עובר משרת ומשרת וכולם ענו בשלילה.

לאחר שבוע של חקירה, המלך התעצבן ומאוד כעס. הוא החליט לפנות לחכם החצר וביקש מאחד המשרתים שילך ויקרא לו.

אחרי חמש דקות, חכם החצר מגיע והמלך מספר לו את המקרה. הוא מספר לו על הגניבה ועל החקירה וששום דבר לא התקדם בה. המלך מספר לו שהמלכה מאוד עצובה והיא כועסת עליו שהוא כמלך, לא יכול למצוא מי הגנב. חכם החצר מקשיב למקרה ואומר למלך שאין לו מה לדאוג, שייתן לו יום אחד והוא יפתור את הבעיה.

למחרת בבוקר הזמין המלך את המשרתים שלו ואת חכם החצר. חכם החצר הביא איתו עשרה מקלות במבוק וסיפר למשרתים שאלו מקלות קסם ושהם צריכים לקחת אותם הביתה ומחר להביא אותם. חכם החצר אמר להם שלמחרת כשיחזירו את המקלות יגלו את הגנב משום שהמקל של הגנב יתארך בשלושה סנטימטרים.

המשרתים לקחו את המקלות לבית והניחו אותם בצד. אבל מי שגנב את השרשרת פחד, וידע שיעלו עליו. אז הוא חשב על רעיון פשוט הוא לקח סרט מדידה ומדד שלושה סנטימטרים וחתך. ככה שהסנטימטרים יגדלו אז גודל הבמבוק יהיה שווה לשאר הבמבוקים.

למחרת כולם הביאו לחכם החצר את  הבמבוקים שלהם והבמבוק של הגנב היה קטן כמובן בשלושה סנטימטרים מכל במבוק. כך תפסו את הגנב ושמו אותו בצינוק ואילו השרשרת הוחזרה כמובן למלכה המאושרת.