בראש המשלחת הגדולה שהגיעה אל המועדון שהקימה עיריית אשדוד לכבוד הניצולים, עמדה גב'שילה כהן– רכזת החינוך החברתי של בית הספר. היא נשאה ברכה בשם התלמידים, הצוות החינוכי והנהלת מקיף ו', והמשילה את חייו של האדם לעץ. "כפי שהעץ נותן פרי, כך הניצולים, שהינם גיבורי ההישרדות האמיתיים של המלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה האנושית, מניבים פירות ומקרינים מאורם על בני משפחותיהם ועל כל עם ישראל". גב' כהן איחלה לחברי המועדון המשך פעילות בריאה ושמחה עד מאה ועשרים שנים!

התלמידים, אשר התרגשו מאוד מהמעמד ומהמפגש האינטימי עם אנשים הנושאים על כתפיהם היסטוריה אישית מרתקת וסיפורי הישרדות בלתי נתפסים, הכינו תוכנית גדושה ומהנה. במופע האמנותי המשלב מחרוזת שירים מהזמר העברי, קטעי נגינה של שירים אידיים מרגשים ומחול, הם סחפו את החברים ויצרו כעין מועדון זמר בו שרים הכל בצותא. בקטעי ההומור המשעשעים אשר נשזרו בתוכנית הם העלו חיוך רחב על שפתי החברים, ובתקרובת העשירה של פירות ארץ ישראל אשר הוגשה להם, הם שמחו את החברים והצביעו על המשכיות הדורות. לסיום, העניקו התלמידים פרחים לכל הניצולים והתרגשו בעצמם כאשר ראו אותם מוחים דמעה מעיניהם.

דוברת ניצולי השואה גב' רחל גרשון, הודתה לתלמידים מקרב  לב. "מגיעים לכם שבחים על ההופעה המיוחדת אשר חיממה את לב הניצולים והעלתה ניצוצות של שמחה בעיניהם" אמרה. ד"ר אדמונד דיקמן, מחברי הבית, הוסיף ואמר ש"המפגש הבין-דורי היה מפעים ונסך בניצולים גאווה על כך שדור ההמשך יישא בגאון את מורשת הגבורה  של ניצולי השואה".

את החוויה המרגשת סיכמה יובל  אנקונינה, תלמידת כיתה י', שציינה כי "חוויית המפגש עם הניצולים היתה מאוד מרגשת, ואני מקווה שביה"ס ימשיך במסורת המפגשים הפוריים והמלבבים הללו גם בעתיד".