שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, הציגה היום (ג') את רפורמת הבגרויות של משרד החינוך. על פי הרפורמה, יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה - ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.

תעודת הבגרות החדשה תכלול פרט למקצוע מורחב אחד לפחות, רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית - מתמטיקה, אנגלית ולשון. במקצועות אלו לא יחול שינוי, אבל לעומתם בספרות, תנ"ך, אזרחות והיסטוריה כבר לא תתקיים בגרות חיצונית.

התוכנית הזו גררה ביקורת רבה עוד לפני ההחלטה הסופית, על רקע החשש שהמהלך יחליש את המקצועות ההומניים אל מול מתמטיקה ואנגלית.

הרפורמה לא תצא לדרך מיד. היא תחל לפעול משנת הלימודים הבאה, תשפ"ג, בקרב תלמידי כיתות י' - והבחינות והעבודות הראשונות במסגרתה ייעשו בעוד שנתיים, כשאלו יהיו בכיתה י"א. תלמידים שיהיו בשנה הבאה בי"א ובי"ב ותיכוניסטים שבעוד שנתיים ילמדו בי"ב ימשיכו במתכונת הרגילה של הבגרויות.

התוכנית תכלול לימוד קורסי יסוד שיחלו בכיתה י' ויימשכו בי"א. כל אחד מקורסי היסוד בארבעת תחומי הדעת יהיה שווה ערך ל-1.5 יחידות לימוד. חצי יחידה נוספת בכל אחד מהמקצועות תוקדש לעבודה המסכמת שהיקפה יעמוד על 2 יחידות לימוד. הציון הסופי של העבודה המסכמת ישוקלל משילוב של הציון שבית הספר יקבע (50%) וזה שיקבע אגף הבחינות (50%).

התיכוניסטים יעבדו בקבוצות של שניים-שלושה תלמידים על העבודה המסכמת הרב-תחומית משנת הלימודים בכיתה י"א, והיא תורכב ארבעה חלקים נפרדים, בהתאמה לזרמי החינוך - ממלכתי, ממלכתי דתי, ממלכתי ערבי ודרוזי).

הם יידרשו להשתמש במיומנויות שונות ויוכלו למשל לחקור את נושא המנהיגות, את משבר האקלים ושמירה על משאבי העולם, סוגיות של מלחמה, שלום וטרור, וסוגיות חברתיות.

"העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות"

הציון הסופי בקורסי היסוד בכל אחד מתחומי הדעת ייקבע על ידי בית הספר. במשרד החינוך ציינו שכדי לשמור על תיקוף ואיכות תעודת הבגרות, תבוצע הערכה מדגמית על בדיקת המטלות בקורסי היסוד והעבודה המסכמת תוערך במתכונת חיצונית. ציון ההערכה החיצוני יורכב מהערכת העבודה הכתובה ומהערכת פרזנטציה בעל פה על העבודה.

כל מורה יוכל לבחור לעצמו את דרך ההוראה שיבחר: למידה פרונטלית לצד לימוד מקוון, חוץ-כיתתי ובאמצעות סרטונים, למידה בעזרת קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך או למידה באמצעות חומרים שיפתח המורה. המורים המלמדים מקצועות אלו יעברו במהלך שלוש השנים הקרובות תהליכי הכשרה, בהתאם למבנה התוכנית החדשה ודרכי ההוראה.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התייחסה לרפורמה: ״העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות. על כן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם מהלך מהפכני, שמשנה את שיטת הבגרות בישראל, ויקרין בסופו של דבר על תהליכי הלמידה בכל שכבות הגיל, בכל מערכת החינוך".

לדברי שרת החינוך, "המטרה שלנו היא להעניק לתלמידים כלים שישרתו אותם בעתידם האישי, המקצועי והאקדמי. כדי שתוענק להם חוויית למידה רלוונטית, מעמיקה, כזו שתיחקק להם בתודעה לעוד שנים קדימה. אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין. כדי שהמורשת והרוח הישראלית יהיו זכורות ואהובות על ידי התלמידים. אנחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם".