גדלנו בשנה: אוכלוסיית ישראל מונה כ- 8.68 מיליון ישראלים
27.04.17 / 20:56
על פי נתוני הלמ"ס, 69 שנה אחרי הקמתה חיים בארץ כ-43% מיהודי העולם. במהלך השנה שחלפה נולדו 174 אלף ישראלים חדשים והצטרפו 30 אלף עולים. 75% מהיהודים בארץ הם "צברים". רק 44% מגדירים עצמם חילונים. מיהו היישוב הקטן בארץ? ומה צפי האוכלוסייה ל-2048? הנתונים בפנים
ערב יום העצמאות ה-69 מונה אוכלוסיית ישראל כ-8 מיליון ו-680 אלף איש. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ה') לכבוד יום העצמאות בשבוע הבא.
בשנה החולפת צמחה האוכלוסייה בכ-159 אלף איש, גידול של כ-1.9%. מאז יום העצמאות שעבר נולדו בישראל כ-174 אלף תינוקות, מתו כ-44 אלף איש, וכ-30 אלף איש עלו ארצה.
עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים. לפי תחזית, בשנת 2048 - שבה תחגוג המדינה 100 שנות עצמאות - צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע ל-15.2 מיליון נפש.
בלמ"ס גם ערכו השוואה דמוגרפית עולמית בין מספר היהודים ב-1948 לבין המצב כיום. מהנתונים עולה כי בתש"ח מנתה אוכלוסיית היהודים בעולם 11.5 מיליון בני אדם, ורק 6% מהם התגוררו בישראל. כיום חיים בעולם 14.411 מיליון יהודים, ו-43% מתוכם חיים בארץ.
האוכלוסייה היהודית כיום מונה כ-6 מיליון ו-484 אלף תושבים (74.7% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית מונה כמיליון ו-808 אלף איש (20.8%) ואוכלוסיית האחרים (נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת לפי הרישום במרשם האוכלוסין) מונה כ-388 אלף תושבים (4.5%).
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי כ-75% מאוכלוסיית היהודים הם "צברים" - ילידי ישראל (שיותר ממחציתם לפחות דור שני בארץ), לעומת 35% בלבד ב-1948.
בנוסף, עולה כי בקרב היהודים, 44% מגדירים את עצמם חילונים; 24% מסורתיים לא כל כך דתיים; 12% מסורתיים דתיים; 11% דתיים ו-9% חרדים.
בקרב הלא-יהודים התמונה שונה: הרוב (52%) הם דתיים; 21% מגדירים את עצמם חילונים; 23% לא כל כך דתיים, ו-4% דתיים מאוד.
היישוב הגדול ביותר הוא עדיין ירושלים, שבה מתגוררים כ-865,700 תושבים. היישוב הקטן ביותר הוא נווה זוהר שבמועצה האזורית תמר, שבו מתגוררים 71 תושבים בלבד.
ב-1948 הייתה בישראל רק עיר אחת שבה יותר מ-100 אלף תושבים – תל אביב. כיום, 14 ערים מונות יותר מ-100 אלף תושבים, מהן שמונה שבהן יותר מ-200 אלף תושבים: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.
ב-1948 היו בישראל רק שני מוסדות להשכלה גבוהה (האוניברסיטה העברית והטכניון), ואילו כיום המספר עומד על 63, מתוכם תשע אוניברסיטאות ו-33 מכללות.
השוואה נוספת נוגעת לנתונים מהתחום הכלכלי-חברתי, ולפיהם שיעור האבטלה ב-1955 היה 7.2%, ואילו נכון לסוף 2016 הוא עומד על 4.8%. השכר הממוצע עלה מ-275 לירות ב-1961 ל-9,800 שקל, ומספר כלי הרכב על הכביש הכפיל את עצמו פי 95: מ-34,103 ב-1951 ל-3 מיליון ו-239 אלף כיום.
ב-1956/7 התגוררה 42.8% מהישראלים בדירות שבבעלותם, לעומת 67.6% ב-2015. שיעור המתגוררים בשכירות ירד בשנים אלה מ-57.2% ל-26.7%.
תוחלת חיים בקרב יהודים עלתה מ-67.6 לנשים ו-64.9 שנים לגברים ב-1949, ל-84.5 שנים לנשים ו-80.9 לגברים בסוף 2015.
נתון מעניין נוסף מצביע על השינויים שחלו בייצוא הישראלי לחו"ל. היקף הייצוא הכפיל את עצמו עם השנים פי 1831: מייצוא סחורות בסך של 28.5 מיליון דולר ב-1949 ל-52,188.3 מיליארד דולר בסוף 2016. עם זאת, חלקו של הייצוא החקלאי ירד באופן משמעותי מ-48% ב-1950 ל-3% בלבד כיום.
צילום: באדיבות אתר YNET, עיצוב- איתן פלד, לע"מ