זה החל כמאבק של אגו בין הנהגת ההסתדרות לוועד עובדי הנמל, המשיך כמסרים אידאולוגיים ועתה זה נראה כמו מאבק רומנטי בין דוד לגוליית. בין צעירים להוטים לבין הגוף הענק שמייצג את מרבית העובדים במדינת ישראל.

באמצע המאבק עומדים 1300 עובדי נמל אשדוד שעתידם הכלכלי נמצא על כף המוזנים.

מה תהיה התוצאה:

יש סיכוי שהפורשים יצליחו להשיג את  51% חתימות של העובדים. אבל אז ההליך רק יתחיל:

ההסתדרות הכללית תטען שהחתימות החדשות של העובדים מבטלות את החתימות ללאומית. הפורשים יטענו שהחתימות להסתדרות הכללית לא תקפות מסיבות אלו ואחרות.

כל אחד מהצדדים יטען שהצד השני הפעיל לחץ וכוח והנושא יצא להכרעה משפטית שתמשך במקרה הטוב חודשים.

סביר להניח שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לא ירצה להיות במאבק מול העובדים בתקופת בחירות ולכן יפעיל את כל כובד משקלו לסכל את ההפיכה.

בכל סיטואציה שלא תהיה מדובר על הליך משפטי ארוך ומורכב בו לצדדים יהיו טענות רציניות לצדקתם, הערכה – או שיסתיים בשבוע הקרוב לטובת ההסתדרות הכללית או שיתחיל הליך שיימשך חודשים עד שנים . בכל מקרה לא יהיה מעבר מהיר וחלק להסתדרות הלאומית.

מהניסיון גם במסגרת ההליכים המשפטיים ייתכנו סולחות והצדדים יכולים להגיע להסדר ביניהם.

החשש:

חלק גדול מהעובדים מגלים סימפטיה לוועד הפורש ואף מאות מהם חתמו להם על המעבר להסתדרות הלאומית, אולם כשהבינו שהנושא מתחיל להיות רציני והם למעשה יוצאים למאבק משולב מול האוצר, משרד התחבורה וההסתדרות הכללית ביחד, זה כבר נראה להם מאבק שמסכן את עתידם וביטחונם הכלכלי.

מעבר לכך, סביר להניח שלאחר הפרישה, עובדי הנמל יהפכו לאוייבי ההסתדרות הכללית שתרצה להוכיח - מה קורה למי שעובר לכללית. יו"ר ההסתדרות לא יאפשר להם להגיע להישגים מול האוצר ובמשרד התחבורה בוודאי לא ירצו להסתבך עם הנהגת העובדים הגדולה במדינה.

התוצאה שעלולה להיות מבחינתם היא אובדן כוחם בתקופה הכי קריטית.

הביטחון:

מנגד מנסים– מישל ביטון, אבי אבן חיים, רונן אלפסי וחבריהם בחיזוק של אלון חסן (מבחוץ) לעצור את החזרה של העובדים להסתדרות הכללית והם מנסים לשכנע את החוששים שאין סכנה לעתידם שכן ההסתדרות הלאומית תצליח להביא להם הישגים טובים יותר מההסתדרות הכללית .

אולם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן החליט להפשיל שרוולים במטרה להשאיר את עובדי הנמל בבית, מבחינתו מהלך כזה יהווה בגידה , בעיקר בתקופה זו בה הוא יוצא לבחירות.

סביר להניח שניסקורן ייבחר שוב ואז האוצר ומשרד התחבורה לא יעזו לתת מתנות לעובדי הנמל הפורשים שכן המשמעות היא שההסתדרות הלאומית יכולה להביא להישגים טובים יותר מאשר הכללית, משמע – מלחמה כללית במשק!

ניסקורן שולח מסר לעובדים:

 " אין לי שום בעיה עם שביתה בנמלים בנושא הרפורמה. אני זה שפנה לבית הדין לעבודה וביקש שביתה, וכנראה אעשה את זה שוב בשבוע הבא. כנראה אעמוד על זה שהנושא הזה ייפתר כבר עכשיו ". ניסנקורן מתחייב שישמור על מקומות העבודה של כל עובדי הנמלים גם לאחר פתיחתם של שני הנמלים החדשים, באשדוד ובחיפה".

במקביל ניסקורן ערך מפגשים אישיים עם חלק מהמנהיגות של העובדים, חלקם מפגשים חשאיים וחלקם גלויים.

בנוסף גייסה ההסתדרות ראשי ועדים בולטים שלא חסכו במילים חמות על ניסנקורן.

חיזוק מאלון חסן:

מנגד יצא אלון חסן והצהיר - "ההסתדרות, הארגון היציג של העובדים, סיים את תפקידו ההיסטורי, ואני חושב שלעובדים אין ברירה, הם פשוט חייבים לעזוב את הארגון הזה".

במקביל ממשיכים הפורשים להתרוצץ בין העובדים ולהפגין ביטחון בניצחונם – לדבריהם - הם כבר החתימו קרוב ל 600 מתוך 675 עובדים הדרושים להשגת יציגות חדשה.

הסדקים:

היום כבר החלו סדקים במאבק כאשר חלק מהנהגת העובדים החלו לעשות חושבים והם טוענים שמדובר באחריות גדולה מידי על עדיתם של 1300 משפחות.

רבים מעובדי הנמל חתמו בחזרה להסתדרות הכללית. הם אומרים לאשדוד נט כי הם חוששים לקחת סיכון תחת מטרייה של גוף שאינו מוכר להם ומעולם לא ייצג גוף גדול ומשמעותי, לא זכה להישגים ידועים ובוודאי לא ניהל מאבקים מול הממשלה.

ממול טוענים בלהט מישל ביטון וחבריו – " אין חשש - להסתדרות הלאומית קשרים טובים בליכוד. זו תהיה מהפכה שלא הייתה כמוה".

השאלה:

האם עובדי הנמל יצאו מחוזקים או קרחים מכאן ומכאן?