בקשה לתביעה יצוגית שהגישה חברת י.ח דמרי בנושא תאגידי מים במספר ערים ובינהם גם אשדוד הוגשה לבית המשפט המחוזי.

הבקשה חושפת מעין "שיטת מצליח" של תאגידי המים העירוניים. חרף העובדה שהכללים שנקבעו לתאגידי המים והביוב קבעו במפורש (סעיפים 3 (ב) ו-(ג) כי "לא ניתן לגבות שירותי ביוב מצרכן שאינו בנכס המחובר או שיש לחברו לתשתית ביוב, שכן המים המשמשים צרכנים אלו אינם מוזרמים לביוב", החברה נדרשה לשלם את רכיב הביוב באתרים שבהם היא פועלת, בנתניה, בבאר שבע, במודיעין, באשדוד ובאשקלון.

התובעת מציינת כי לא זו בלבד שרכיב הביוב מושת על הקבלנים שלא בצדק, "בעקבות הקמת תאגידי המים והביוב, בוטלו תעריפי המים המופחתים שהיו חלים במשך שנים רבות על היזמים בגין השימוש באתרי בנייה, ובעקבות השינויים התייקרו באופן משמעותי תעריפי המים הנגבים מהיזמים".

לטענת החברה, "התאגידים יישמו ולקחו בחשבון רק את הרכיבים המייקרים, מבלי להביא בחשבון את ההתאמות הרלבנטיות שיש בהם כדי להפחית את התעריף".

"מעבר לאינטרס הכלכלי של המשיבות, לתובענה זו חשיבות ציבורית וחברתית, שכן ייקור בעלויות הבנייה מוביל בסופו של יום לייקור עלויות הבנייה ויוקר הדיור".

בדמרי מעריכים את אומדן סכום התביעה הייצוגית ב-9.3 מיליון שקל, עלות רכיב הביוב לקבלנים הבונים בערים בתקופה של שנתיים (משך הקמת פרויקט). צריכת המים המוערכת בכל אתר בנייה עומדת על כ-5,000 קו"ב לשנה.

החישוב מתבסס על עלות של כ-15 אלף שקל לאתר בנייה - בנתניה העריכה החברה שיש 65 אתרים בשנה (סה"כ 2.03 מיליון שקל), בבאר שבע 60 אתרים (1.9 מיליון שקל), במודיעין 64 אתרים (1.5 מיליון שקל), באשדוד 34 אתרים (942 אלף שקל) ובאשקלון 100 אתרים (2.9 מיליון שקל).

בדמרי מסבירים את הבחירה בתביעה ייצוגית: "די בכך כי מדובר בקבוצה גדולה שסבלה מאותה פגיעה שיטתית, כדי לקבוע שתובענה ייצוגית תהיה הדרך המוצדקת והעדיפה ביותר להכרעת המחלוקת.

אדם מן היישוב שאינו בקי בבדיקת התשתית החוקית על פיה נקבעים סמכויות התאגידים יתקשה מאוד לגלות את העובדה שהוא מחויב ללא סמכות בניגוד לחוק. כל צרכן מים רשאי להניח שהתעריף הנגבה ממנו נגבה בהתאם לחוק".