בזמן שכל חבריה כבר קיבלו את צו הגיוס, נערה בת 17 הלומדת בבית ספר תיכון באשדוד  לא קיבלה וכנראה גם לא תקבל צו גיוס בקרוב.

הסיבה לכך היא שאביה של הנערה מאשדוד הוא מוסלמי.

למרו שאמה של הנערה יהודייה, החוק בישראל קובע כי כל עוד האב לא נותן את הסכמתו לשינוי הדתי, עד גיל 18, לא יכולים בנים ובנות לאב מוסלמי ואם יהודייה לשנות את דתם.

אמה של הנערה מאשדוד התנתקה מבעלה המוסלמי לפני עשור, אחרי שהתחתנה איתו כשהייתה בשנות העשרה לחייה.

הוא היה צעיר ערבי מוסלמי מלוד והיא התאהבה בו.

כדי להתחתן איתו היא הייתה מוכנה להתאסלם. בשלב מסוים הנישואים עלו על שרטון.

האמא ברחה עם ילדיה למקלט לנשים מוכות. האם טוענת שחוותה חיים של השפלות ומכות.

אחרי הניתוק מהאב החליטה האם להתנתק מהאסלאם ולחזור ליהדות. אך בגלל שהאם התאסלמה בגיל 18 ילדיה רשומים כמוסלמים.

האם מספרת:

"ישנו תהליך פרוצדוראלי בבית הדין הרבני שצריך לעבור במקרה של התאסלמות. כשמבקשים לחזור ליהדות צריך לעשות 'שיבה ליהדות' לי וגם לילדים.

הלכתי לבית הדין הרבני והרבנים אישרו את התהליך לי ולילדיי. אנחנו יהודים וזה מרכז החיים שלנו מאז שברחנו ממנו. אני עשיתי טעות גדולה אבל אינני מבינה למה הילדים שלי צריכים לשלם על הטעויות שלי. לפי ההלכה היהודית אני יהודייה וגם ילדי. הם רואים את עצמם כיהודים לכל דבר".

פער בין הרבנות למשרד הפנים

הנערה מאשדוד  יכולה להתגייס לצה"ל כמתנדבת. אך היא מסרבת לכך בתוקף, היא רוצה לקבל צו גיוס כמו שאר חבריה. כשקצין צה"ל הגיע לבית הספר שלה, אמה מיהרה להגיע לבית הספר ולדבר עמו. הקצין הסביר לה כי בתה לא תקבל צו גיוס כל עוד לא ישתנה מעמדה במשרד הפנים.

האם טוענת - "זו התמודדות לא פשוטה בשביל ילדיי. הם רואים את עצמם כיהודים אבל המדינה לא מכירה בהם כיהודים. יש פער בין בית הדין הרבני למוסדות המדינה. יש למציאות הזו השלכות רבות. הם לא יכולים לשנות שם משפחה. הם כל הזמן צריכים להסביר לכולם למה שם המשפחה שלהם הוא ערבי. זה לא פשוט בשבילם. אני רק רוצה לחסוך מהם את כל הבעיות שהם חווים".

תגובת משרד הפנים:

"רשות האוכלוסין וההגירה אינה קובעת מדיניות של שיבה ליהדות אלא רושמת יהדות על פי תעודה ציבורית מאומתת. אם לא הוצגה תעודה כזאת (של הרבנות) הרי שלא ניתן לרשום את היהדות. הנושא הוא בסמכות הרבנות  הראשית בישראל.