הפרקליטות צפויה להגיש בקרוב נגד המעורבים כתבי אישום בפרשה והחלטה בעניין תועבר לידי באי כוחם כבר בימים הקרובים.

מממצאי החקירה עלה חשד כי גורמים בנמל, ביניהם בכירים, יצרו מנגנון לקידום עניינן של חברות פרטיות המצויות בשליטת מקורבים להם ואשר מספקות לחלקם רווחים במישרין או בעקיפין, זאת בתמורה לשוחד ולטובות הנאה מאותן חברות.

עוד עולה מהחקירה כי החשודים הפעילו לחצים סמויים וגלויים על חברות אחרות אשר ביקשו לפעול בנמל או לספק שירותים בנמל, זאת על מנת להבטיח כי ישכרו את שירותי החברות הפרטיות שאת עיניינן ביקשו אנשי הנמל החשודים לקדם.

בחודשים האחרונים התקיימו בעניינם של המעורבים שימועים בטרם הגשת כתבי האישום ולאחריהם החליטה הפרקליטות ביחד עם פרקליט המדינה שי ניצן כי נדחו טענות המעורבים שהועלו בשימוע.

פרשת השחיתות בנמל אשדוד נחשפה במאי 2014 עם מעצרו של אלון חסן ומעורבים נוספים. הפרשה המרכזית והגדולה נוגעת לניסיונות לכאורה של חסן לסחוט באיומים חברות כגון כיל, נשר ויצואני גרוטאות כדי שיעבדו עם חברת דנה לוגיסטיקה, וכן לדרוש מהן שוחד.

הפרקליטות טוענת שהכנסות דנה הסתכמו בסך כולל של למעלה מ-22 מיליון שקל במהלך השנים 2011-2013. הכספים האלה, מקורם בביצוע עבירות הסחיטה והשוחד. לפי אותם מכתבי שימוע, חסן נהנה מהסכומים הבאים: כ-1.8 מיליון שקל שהעביר דוד חסן מכספי דנה לחברות שבשליטת אלון חסן; הלוואה של 800 אלף שקל שהעמידה דנה לחברות של חסן כשהן היו במצוקת אשראי; 750 אלף שקל שהושקעו מכספי דנה בחברה משותפת עם חסן שהפעילה סניף של שיפודים באשדוד.

השוחד שניתן לחסן התבטא בשתי דרכים: טובת הנאה בדמות הפקת רווחים כספיים מדנה לוגיסטיקה ובעלי השליטה בה, שהם ממקורביו. כמו כן העברת כספים לחסן מחב' דנה.

לפי שעה בחר אלון חסן שלא להגיב על הפירסומים, וכפי שזה נראה כעת, תגובתו תבוא לאחר שיקבל את מכתב הפרקליטות על הכוונה להעמידו לדין.