אנחנו בימים מעניינים במיוחד — ימים שבהם התהפכו היוצרות. מצד אחד משרד האוצר, זה ששומר על הקופה, עסוק בניסיון לצמצם פערי שכר ולסייע לעובדים החלשים. מהצד השני עומד מנהיג הפועלים, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שמוכיח שהעובדים החלשים לא באמת מעניינים אותו.

יו"ר ההסתדרות, ניסנקורן זועק שהוא דואג לאלו שלא גומרים את החודש, אבל בפועל הוא מוכר את החלשים לטובת אלפי עובדים חזקים שמשתכרים 20- 60 אלף שקל בחודש.

דווקא שר האוצר, משה כחלון, מבקש להעביר את המשאבים למען חיזוק השכירים החלשים - לטענתו, יש להעלות את השכר, ובהרבה, למי שבאמת זקוקים לכך — עובדים שמשכורתם נמוכה. כך יצומצמו פערי השכר הגדולים שקיימים במגזר הציבורי כך ניתן לטפל בעובדי הקבלן האומללים והמנוצלים של המגזר הציבורי המשתכרים 5,500 שקל בממוצע בחודש.

שר האוצר כחלון מציע להסתדרות העלאת שכר דיפרנציאלית:

עובדים חזקים יקבלו מעט אם בכלל, בעוד שעובדים חלשים יקבלו יותר.

כחלון מבקש שההעלאה לא תהיה לפי אחוזים אלא לפי משכורת -  שכן לפי אחוזים, מי שייהנה הכי הרבה מהתספת הם אלו שמרוויחים 20-60 אלף ₪ ואלו שיקבלו הכי פחות הם אלו שמרוויחים מתחת ל10,000 ₪ (עובד נמל שמשתכר 25 אלף שקל בחודש ויקבל תוספת של 2.2% לשכרו, ירוויח עוד כ–6,000 שקל בשנה, לעומת עובד עירייה שמשתכר 9,000 שקל בחודש, יקבל רק עוד כ–2,400 שקל בשנה. כך, הפער רק יגדל).

כחלון אומר: "אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות חד־פעמי לצמצום הפערים החברתיים. לכן אנחנו מתעקשים שהתוספות יגיעו למי שבאמת צריך אותן, ולא כפי שאירע בשנים קודמות. אין שום תועלת בכך שתוספות השכר יגיעו שוב לבעלי השכר הגבוה, ואנחנו בטוחים שגם בהסתדרות מבינים את זה"

יו"ר ההסתדרות אמור להילחם במעגלי העוני ובאי־שוויון, אבל נראה שהצביעות חוגגת -  הוא דורש שהעובדים החזקים יקבלו בדיוק את אותה תוספת שיקבלו העובדים החלשים, ואם לא הוא משבית את המשק.

מה שמרגיז יותר הוא שאת הדמגוגיה הוא עושה על הגב של החלשים, של אלו שלא גומרים את החודש ושאת הכסף הגדול יקבלו החזקים דווקא...

 היכן סולידריות הפועלים האמתית? אם היו באים הוועדים החזקים ומוותרים על העלאה, כדי שהיא תגיע אל העובדים החלשים יותר... דיינו. אבל זה לא קורה וההזדמנות של מנהיגי הפועלים לתת דוגמה אישית למופת של סוציאליזם אמתי, לכל החבר הישראלית, מוחמצת.

ההסתדרות מאיימת להשתמש בנשק יום הדין כשידיה לא נקיות – כשפיה ומעשיה לא שווים.