"אנחנו שומעות את הבומים וחושבות על החברים שנמצאים בתוך הרצועה ועל המשפחות שלנו שבבית, אבל אנחנו יודעות שאנחנו עושות משהו חשוב, שאנחנו כרגע העיניים שלהם, שאנחנו כאן כדי לשמור עליהם", אומרת רב"ט ולריה בובנוב (20) מאשדוד, תצפיתנית בחמ"ל כיסופים שבאוגדת עזה. ולריה החלה את דרכה הצבאית כאשר התגייסה לקורס תצפיתניות בפברואר 2013 המתקיים במחנה סיירים הסמוך לאילת, בית הספר לאיסוף קרבי (לשעבר מודיעין שדה). ולריה התגייסה לגדוד האמון על תצפיות באזור עזה, וכיום לוקחת חלק פעיל בתצפיות במהלך מבצע צוק איתן.

"בתחילה, לא רציתי להיות תצפיתניות", מספרת ולריה. "לאחר מכן, למדתי את העיקרון של מה זה תצפיתנית, והבנתי שזה באמת תפקיד חשוב. גזרת עזה היא הגזרה הכי מעניינת שיכולתי להיות בה, אין יום שהוא לא מעניין. רציתי לשרת בעזה כי זה קצת קרוב לבית שלי, זו מעין סגירת מעגל עבורי". ולריה היא בת יחידה, הוריה עלו ארצה לפני 16 ועל כן היא הראשונה במשפחתה המצומצמת אשר משרתת בצבא.

התצפיתניות הוכיחו במבצע צוק איתן את חשיבותן העליונות: הן מגינות על היישובים הסמוכים לגדר ועל מדינת ישראל בכלל, מונעות חדירות מחבלים לשטח ישראל וגורמות לכך שהאזרחים בעורף יוכלו לישון גם הלילה בשקט. 

מה מאפיין את תפקיד התצפיתנית?

"התפקיד קשור לחברות והדדיות. לא יכול מצב שבו מישהי לא תבוא לקראת מישהי אחרת אם היא לא מרגישה טוב או לא יכולה לעלות למשמרת. תמיד יהיה פה את עניין החברות, אחרת זה לא ילך. תמיד במשמרות מעניין ומצחיק, אנחנו מדברות אחת עם השנייה".

מה את יכולה לספר על השירות בצל מבצע צוק איתן?

"השירות במבצע צוק איתן מעניין, אני לא יכולה להגיד שזה לא מלחיץ, אנחנו חלק מהגזרה, מאוד קרובות לגדר. כל מה שקורה מאוד מלחיץ, אנחנו מבינות שזה לא קל. כל יום יהיה אתגר חדש, אנחנו יודעות שזה יכול לבוא במפתיע, תמיד יש מתח באוויר ואנחנו צריכות להיות ערניות למה שקורה מסביב".

אנשים נוטים לחשוב דברים שלילים לעיתים על תפקיד התצפיתנית. מה דעתך בנושא?

"אני בטוחה שהמבצע העלה את המורל להיות תצפיתנית, העלה את המשמעות של התפקיד שהיה לו קצת שם רע בעבר. חשוב לי להבהיר שאנחנו משמעותיות מאוד ללוחמים ולאזרחים שגרים ביישובים שקרובים לגדר, חשוב לי שיבינו שזה אחד התפקידים היותר משמעותיים שיש לבנות כיום בצבא".