ההלוויה של בן וענונו ז"ל - הגדולה בתולדות העיר אשדוד
22.07.14 / 18:26
זאת הייתה כנראה ההלוויה הגדולה אי פעם בעיר אשדוד – למעלה מעשרת אלפים מבני העיר והמדינה באו לחלוק כבוד אחרון לחייל בן ועננו ז"ל. זאת הייתה הלוויה בסיטואציה בלתי נתפסת שלא השאירה עין אחת יבשה.
-
צילום אבי רוקח
זאת הייתה כנראה ההלוויה הגדולה אי פעם בעיר אשדוד – למעלה מעשרת אלפים מבני העיר והמדינה באו לחלוק כבוד אחרון לחייל בן ועננו ז"ל. זאת הייתה הלוויה בסיטואציה בלתי נתפסת שלא השאירה עין אחת יבשה.
אילן האב ספד לבנו ואמר – "אני יודע בן שהייתי קשה איתך כדי שתתחשל, אני יודע ששאלת את אימא מפעם לפעם –"אבא גאה בי?". אז אני רוצה לומר לך מה שלא אמרתי לך מעולם – אני הייתי מטורף עליך. לא היה אב גאה ממני."
הסב יצחק שהיו קשור מאוד בנפשו לבן, נכדו סיפר –" אני זוכר לפני שנתיים, כאשר קבלת צו גיוס ראשון, באת לספר לי בהתלהבות. ישבתי בדיוק עם חברים בגינה ועשינו על האש. ספרת שאתה מתכוון להתגייס לקומנדו ואם לא אז לגולני וכולם צחקו....אז עניתי להם – "יבוא יום וכולכם תצדיעו לו". אז הנה הגיע היום הזה ואני מבקש מכולם להצדיע לבן". כל הקהל הצדיע בהתרגשות לבן כשדמעות זולגות מעיניהם".
ראש העיר, יחיאל לסרי סיפר שהכיר את בן אישית ואף בא לכבד אותו בבר המצווה שלו – "במקום שאמשיך ללוות אותך לחופתך, הנה אני עומד כאן כדי ללוות אותך בדרכך האחרונה.
אנו נמשיך לבנות את העיר אשדוד, יחד עם בני משפחתך, נחזק אותה, נבסס אותה ונבטיח כי היא תמשיך להתקיים כמקום של שלווה ושלום לתושביה, כי זוהי המורשת שעליה נפלת, על זה נלחמת ובעבור העיקרון הזה -חרפת את נפשך.
נפלת כגיבור בסג'עייה, במקום שממנו שוגרו עשרות טילים לעבר העיר אשדוד. נפלת במשימה שהוטלה עליך, לשמור על הבית לשמור על אשדוד".
שר הפנים, גדעון סער, ספד מטעם ממשלת ישראל והתפעל מרוח הלחימה של בן ושל החיילים בקרב. מפקד היחידה של בן סיפר שהוא התעקש להיכנס לתוככי הקרב ואמר – "אם לא תכניסו אותי, אני יכנס ברגל בעצמי לעזור לחברים".
רב העיר, הרב חיים פינטו שהכיר את בן הספיד אותו תוך אזכור עקדת יצחק ואת הגדולה של החייל שהקריב את עצמו למען המולדת, לשם קידוש שמים.
ההלוויה של בן וענונו הייתה רגע ענק של אחדות העם - גברים כילדים, נשים כחיילים עמדו ובכו. חילונים, דתיים וחרדים עמדו כאחד בהתרגשות עצומה כדי לחלוק כבוד למי שהקריב את חייו ביודעין למען המדינה. כמי שיצא לקרב מתוך תחושת שליחות עצומה, התאמן שנה לקראת גיוסו, הצטיין בטירונות, התנדב לצאת לקרב במטרה להגן על עירו המופגזת ועל מדינת ישראל.
מי אנחנו כי נלין זה כנגד זה?! מי אנחנו כי ניצור מחלוקות על אגו אישי, דעות שונות...ועוד ?! מי אנחנו אל מול הנער/גבר/חייל בן וענונו שנכנס אל התופת והקריב את נפשו וגופו למען נוכל לחיות בשלווה,בבטח ובראש מורם כאן בישראל?!
תודה לך בן שאיחדת אותנו, תודה לך בן שהוות עבור דור שלם דוגמה למופת. תודה על מה שציוות אותנו. תודה שהכנסת אותנו לפרופורציית החיים.
שלך באהבה - אייל