תכירו את משה זריהן וניסים אלימלך מאשדוד, להם מייחסים הקמת אולם אירועים פיקטיבי. 

משה זריהן (52) וניסים אלימלך (41) מאשדוד נעצרו בחשד שעקצו עשרות בתי עסק בהיקף של 850 אלף שקל לפחות. שניהם מודים בעובדות אבל טוענים שהיו קורבן למפעילים אנונימיים שהפילו אותם בפח.

ביחידת ההונאה של מחוז דרום בפיקודו של רפ"ק תמיר אבטבי הצטברו עדויות של כ-30 בתי עסק שנעקצו, חלקם התלוננו גם במערכת התוכנית "כלבוטק" שהחלה להכין תחקיר משלה.

מחקירת המשטרה עולה כי זריהן ואלימלך יצרו מצג שווא על פיו הם פתחו אולם אירועים, כדי לרכוש את אמונם של ספקים שונים. על פי החשד, הליכים פורמלים כמו רישום העוסק המורשה, השכרת האולם, חשבון הבנק ורישום הצ'קים נעשו על ידי זריהן. מנגד טוענים במשטרה, כי אלימלך היה איש השטח ששיצר את הקשר עם הספקים ושכנע אותם בדבר קיומו של אולם האירועים ורכש מהם ציוד וסחורות בתמורה לצ'קים הדחויים של זריהן. החוקרים מגדירים את זריהן כדמות הדומיננטית שמאחרי העוקץ ואילו את אלימלך אשר נשלח לחזית הם מכנים ה"קוף".

כשהגיע מועד הפירעון והצ'קים חוללו על ידי הבנק הספקים נזעקו לכתובת אולם האירועים, אבל אז הם גילו שהמקום ריק ונטוש. בדרך זו נעקצו עד כה כ-30 בעלי עסקים בהיקף כולל של 850 אלף שקל, וההערכה היא שישנם קורבנות נוספים.

מקסים אלימלך, תושב אשדוד וחברו משה זריהן שכרו את אולמי המלך שלמה ושלמו במזומן מראש עבור
שכירות האולם למשך של שלושה חודשים. הם שינו את שם האולם ל "אולם המלכים" ומעתה כל ההשקעות במקום, החל מהשלט, המיזוג, הסחורות, התאורה וההגברה היקרים שולמו בצקים דחויים לתאריכים בהם מסתיימת השכירות ובו הם אמורים להעלם מהמקום בלילה אחד עם הכול כולל הכל.

השניים בצעו הזמנות של: סאונה וג'קוזי בשווי של מעל ל- 18 אלף ₪, מצלמות אבטחה בשווי של מעל ל- 21 אלף ₪, ציוד תאורה והגברה בשווי של מעל ל- 200 אלף ₪, סחורה, מזון ועוד ועוד. כל הספקים קבלו צ'קים דחויים ואף אחד מהם לא נפרע.

את המכה הגדולה ביותר קיבלו האחים הצעירים - שחר וחזי משה מאשדוד, שסיפקו לאולם ציוד תאורה והגברה. האחים לקחו הלוואות כדי לממש את העסקה עם האולם והשקיעו ימים כדי לחבר את כל הציוד במקום.

בתמורה לציוד הם היו אמורים לקבל 2000 ₪ לכל אירוע שיתקיים באולם. לתומם הם חשבו שהם מתחילים לבנות את עצמם בחיים ולהתקדם.

האחים מספרים בכאב ובבכי מר:

"כשראינו שהצ'ק הראשון לא נפדה, נסענו במהירות לאולם וראינו הכול שחור. הכול נעלם. משכו הכול ועקרו את הציוד שלנו מהמקום".

לאורך ימים ארוכים ניסו האחים לעלות על עקבותיהם של צמד הנוכלים עד שיום אחד הם קיבלו מידע היכן השניים מתגוררים.

הם הגיעו אל בתיהם מלווים בצוות של "כלבוטק" ובמצלמה נסתרת. תחילה לביתו של משה זריהן שם המשפחה אמרה כי אין להם קשר אליו ולאחר מכן הגיעו לביתו של מקסים אלימלך ברחוב אלבז 20 באשדוד שסירב לדבר, תקף אותם באלימות מילולית ופיזית ואף הכה אותם עם כסא.

למקום הוזעקה משטרה (שהגיעה באיחור) מקסים הזעיק את חבריו, שאיימו על חייהם של האחים מול פרצופם של השוטרים.

האחים, שחששו לחייהם הציבו מצלמות אבטחה מחשש לפעולת נקם. הם מספרים כי עד היום הם חיים בפחד שמא מישהו מחבריהם של השניים יפתיע וייתקוף אותם בהפתעה.

בתאריך 21.9.13 נעצרו אלימלך וזריהן על ידי חוקרי הונאה במחוז דרום של המשטרה, שקיבלו את פרטי התחקיר של "כלבוטק". זריהן נעצר בנתב"ג.

לפני כחודש הוגש כנגדם כתב אישום המכיל 30 סעיפי אישום שכוללים סחיטה באיומים, קשירת קשר להונאה, קבלת מרמה בנסיבות מחמירות ועוד, וכי גרמו נזק בשווי של כמיליון ₪ לכ- 30 נפגעים.

כן נעצרו שלושה נוספים: אליאב עמר, שהואשם בזריקת רימון לעבר ביתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי,  רמי בן יעיש שקיבל ציוד ומכר אותו. החשוד העיקרי בפרשה הוא דניאל מוטי בן עזרא. המשטרה חושדת שהוא ראש הכנופיה והאיש שניהל את כל העוקץ תוך שהוא מפעיל את שאר החשודים שעמדו בפרונט (קופים) . המשטרה עדין מנסה לאתר את הסחורה ש"נעלמה".

נציג המשטרה, לאוניד גרינשפון, הסביר במהלך הארכת מעצרם של השניים בבית משפט השלום בבאר שבע כיצד הם פעלו:
"חשבון הבנק נפתח לשם ביצוע העוקץ ימים בודדים לפני ביצוע הזמנה ראשונה או במקביל. היו תנועות הפקדה ומשיכה של 500 עד 700 שקל בלבד. היו גם צ'קים בודדים שנפרעו על מנת ליצור אימון אצל הבנק והספקים. יש עסקאות שבהן הצ'ק הראשון נפרע ואז מיד לאחר מכן מוזמנת סחורה על חשבון גדול יותר, ואז הצ'ק הדחוי לא נפרע".

לפי נציג המשטרה, עיון בחשבון הבנק של העסק מלמד שלא היתה יכולת כלכלית לכבד צ'קים בהיקפים שנמסרו לספקים על ידי אלימלך. "בפני הקורבנות הוצג מצג שווא על עסק פועל ותוסס".

עו"ד בן יהודה, כי "התמונה שמצטיירת לא בהכרח מצביעה על אשמה של אלימלך או ידיעה מראש על מעשים פליליים. נתנו לו תפקיד לנהל, זה שהוא קיבל סחורה ועבד מול קניינים לא הופך אותו לעבריין או שותף לעבירה. הוא עבד בתום לב, גם לו חייבים כסף, הוא לא לקח שום דבר לביתו, לא הפיק תועלת משום דבר. מדובר באדם ללא עבר פלילי, אב לארבעה ילדים, כרגע הוא מרגיש קורבן לא פחות מאותם 30 מתלוננים אחרים".

פרקליטו של זריהן, עו"ד בני גריקו, אמר בבית המשפט:
 "המסקנה המתבקשת היא שהחשוד הוא דחליל, מישהו שבאמצעותו מבצעים פעולות, שהוא לא עומד מאחורי הפעולות ולא יוזם אותן, הוא לא בא על שכרו בעקבות אותן פעולות ויכול להיות שהוא אפילו לא מודע לתכנון. הוא היה כלי ביד היוצר".

בהארכת מעצרם התייחסה השופטת אתי ברסלר–גונן לחשדות:
"יש בתיק די ראיות הקושרות את אלימלך למסירת הצ'קים ולביצוע הזמנות, ויש אף ראיות לכך שבאחד המקרים לפחות הוא איים על בעל עסק שסירב למסור לו ציוד אלא במזומן. השופט קבע כי מודעתו של אלימלך לעוקץ עולה לכאורה מחומר החקירה ומגרסתו שלו בדבר האופן בו קיבל את הצ'קים. הטענה כי הוא עובד תמים באולם האירועים נסתרה בראיות אחרות".

בהתייחס לזריהן אמרה השופטת:
"מעבר לעובדה שאין מחלוקת על כך שחשבון הבנק נפתח על ידו, צ'קים נחתמו על ידו ומסמכים הקושרים אותו למיזם כשוכר האולם, אין לקבל בשלב זה את גרסתו שהתבקש לעשות זאת על ידי אחרים. גרסתו זו צריכה להיבדק, אולם גם לה יש כרגע ראיות סותרות אחרות... לא מדובר ב'טעות' בשיקול דעת של זריהן אלא לכאורה בשיטת פעולה שחזרה על עצמה שוב ושוב כלפי קורבנות לא מעטים ובסכומי כסף רבים".