בנק אוצר החייל הגיש כתב תביעה נגד תושב אשדוד שהיה ערב להלוואה ע"ס 221,835 ₪ (סכום ה קרן נכון ליום 3.5.2009 ) ונתקבל נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

הערב פנה לד"ר סיגל בנטון עו"ד שהגישה בשמו בקשה לביטול פסק דין במסגרתה פירטה את כל הנתונים בגינם קם הצורך לבטל את פסק הדין שניתן נגד הערב שלא כדין.

בית המשפט ביטל את פסק הדין כנגד הערב ואפשר לו להגיש בקשת רשות להתגונן. במהלך הבדיקה של עורכת דינו היא מצאה מחדלים שביצע הבנק. מכאן שהבנק הזדרז לבקש פשרה במחיר של פחות מ10% מהחוב.

המחדלים של הבנק לטענת הנתבע (המבקש):

במועד החתמת המבקש על גבי הסכם הערבות,  ידע נציג הבנק כי המבקש שהינו עולה חדש מחבר העמים אינו שולט בשפה העברית וכי למעשה אינו מבין על מה הוא חותם, ולמרות כך החתים אותו תוך דקות ספורות תוך שהוא מצביע על המקום המיועד לחתימה מבלי להסביר למבקש השלכות חתימתו על גבי כתב הערבות ואת העובדה כי אם הלווים לא ישלמו את תשלומי ההלוואה הבנק יפנה לערב וינקטו נגדו הליכים משפטיים לגביית החוב. המבקש יטען כי אילו הדבר היה מוסבר לו לא היה חותם עג' כתב הערבות.

 על הבנק היה להסביר לו את מהות כתב הערבות בשפתו שלו- השפה הרוסית.

 נציג הבנק בניגוד לחובתו על פי דין לא הסביר למבקש את מטרת ההלוואה , תקופת ההלוואה, סכומה, שיעורי הריבית וריבית הפיגורים. נציג הבנק אף לא גילה למבקש כי בנוסף לערבותו לסכום ההלוואה הוא ערב גם כלפי סכומים נוספים כגון הוצאות בית משפט והוצאה לפועל וכן ריבית פיגורים ושיעורה.

המבקש הוסיף וטען  כי איש מטעמו של הבנק לא טרח וזאת בניגוד מוחלט לדין, להסביר לו  את תוכנה של הערבות וליידע אותו כי הלווים נטלו מהבנק הלוואה קודמת אותה התחייבו לפרוע ב - 42 תשלומים חודשיים רצופים וכי הלווים מתקשים לעמוד בהחזר ההלוואה הראשונה וההלוואה נשוא הערבות תשמש לסילוק חובם של הלווים בגין ההלוואה הראשונה או לכיסוי חוב שהיה בחשבון הלווים.

על נציג הבנק היה להודיע לערב כי ההלוואה אותה נטלו הלווים בגינה ערב המבקש הינה ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. לפיכך ולפי חוק הערבות משהבנק לא עשה כן הערב המבקש מופטר מערבותו.

הסתרת דבר קיומה של ההלוואה מעיני המבקש הינה הוצאת דבר במרמה .כלומר הבנק לא רק התרשל ומעל בתפקידיו על פי דין אלא פעל לכאורה תוך ביצוע של עבירות פליליות.

נציג הבנק היה חייב מכוח הוראות תום הלב להסביר למבקש לפני החתמתו על כתב הערבות את הפרטים המשמעותיים העשויים להשפיע על שיקול דעתו אם להתקשר בעסקה המוצעת לו או אם לאו. הבנק לא עמד בחובתו על פי דין לעניין פירוט מלא וחובת הגילוי כדלעיל תחת זאת פקיד הבנק הצביע למבקש על המקום המיועד לחתימה .

המבקש טען  כי בתם ההחתמה שארכה דקות ספורות לא נמסר לו עותק מכתב הערבות ו/או מכל מסמך שחתם עליו. התנהלותו זאת של הבנק הינה בניגוד מוחלט לחוק הגנת הערב וחוק הבנקאות (שירות ללקוח ) והנה למעשה הפרת חובת גילוי וחובת העברת העתק הלוואה לערב החלה על הבנק בשעת חתימת ההסכם.

 המבקש טען  כי על פי סעיף 24 לחוק הערבות " -  העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה וייתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה.

הבנק נהג בניגוד מוחלט לכל דין תוך הטעיית המבקש , אי גילוי נאות של עובדות , והסתרת עובדות מהותיות מהמבקש ולו על מנת לקבל חייבים נוספים לפירעון החוב.

הבנק אשר על פי חובתו היה עליו לפנות למבקש תוך 90 יום מיום שהיה על הלווה לקיים את החיוב , לא פנה לנתבע במועד וכי למעשה הלווים כלל לא פרעו ולו תשלום אחד מתוך ההלוואה ולמעשה נגרם למבקש נזק.

כך הבנק נהג גם בהמשך כאשר השתהה בהגשת התביעה במשך למעלה מ4 שנים מיום הפיגורים, כאשר השתהותו זאת אפשרה ללווים לברוח מהארץ ועי' כך לגרום לכך שלא ניתן יהיה לגבות ממנם את החוב.

סעיף 6 לחוק הערבות מאפשר הפטרת הערב במקרה שבו הנושה גרם לאי מילוי החיוב הנערב. לפיכך המבקש יטען כי הוא מופטר מערבותו.

השתהות הבנק בהגשת התביעה ובהמשך נקיטת הליכים למימוש פסק דין סייעה למנוסת הלווים והימלטותם מהארץ דבר העומד למבקש לרועץ והכל כחלק מהתנהלותו הכושלת של הבנק והמנוגדת לדין.

הפשרה:

 לאחר הגשת הבקשה התקיים מו"מ ארוך ומפרך בין עו"ד סיגל בנטון באת כח הערב לבין בא כח הבנק במסגרתו הגיעו הצדדים לפשרה אשר ניתן לה תוקף של פסק דין על פיה ישלם הנתבע לבנק סך של 20,000 ש"ח בתשלומים חודשיים שווים ורצופים  של 2000 ₪ כ"א וסך של 20,000 ₪ בתוך 7 ימים .