כך מספר אברהם פורגס מתנדב ביחידת האופנועים של איחוד הצלה דרום כאשר הוזעק היום לקריאה וגילה שהאיש, חסר ההכרה, וכהרים את שרווליו גילה מספר המעיד שהאיש הוא ניצול שואה:

כך מספר אברהם פורגס על מה שאירע:

הצפירה ביום השואה, לי זה עושה צמרמורת. הורי הם ילדים לניצולי שואה, גדלנו על המספרים והסיפורים.
אני נכד לניצולי שואה , וכמו כל עם ישראל בזמן הצפירה אני עומד ואמר תהילים לעילוי נשמת הנפטרים, והנהרגים על קידוש השם.

 היום עמדתי בזמן הצפירה , וירדו לי דמעות כשאמרתי פרקי תהילים.
לקראת סיום הצפירה הגיעה הידיעה על מחוסר הכרה בהוסטל למבוגרים ברחוב שלידי.

התנצלתי בפני הסובבים שמדובר בפיקוח נפש, ורצתי לאופנוע ויצאתי עם עוד מתנדבים לכיוון הכתובת.

כשהגענו מצאנו אדון מבוגר ניצול שואה בכניסה להוסטל, כשהוא מעורפל הכרה, לדברי המטפל של האדון ברגע הישמע הצפירה האדון פשוט קרס ונפל.
כנראה שמעמד הצפירה והיותו ניצול שואה גרמו לו לחולשה קיצונית.
ברוך השם מצבו התייצב והוא פונה להמשך טיפול בבית החולים.

וכך שעיניו עדיין רטובים מדמעות של אמירת פרקי התהילים הגשנו לאדון את העזרה הראשונה, ונתקלנו בעצמינו בשריד מימי התופת.

מיותר לציין את ההרגשה כשביקשתי למדוד לאדון לחץ דם , והרמתי לו את השרוול, ומול עיני אני רואה את המספר שקיקעו על זרועו, עדות אילמת לסבל בל יתואר , ולכך שישנם עוד הרבה מספרים יותר מדי מספרים שכבר לא איתנו, ולא השאירו אחריהם משפחה ודור המשך.

ה' יקום דמם של הנעקדים על קידוש שמו.