"הטרוריסטים מפגיזים אותכם מעזה ומשבשים את חייהם של כל ישובי הדרום? למה אתם מתעסקים בזוטות? אם לא תצביעו עבורי... איראן תשמיד אותכם ואם לא איראן אז ברק אובמה ביד אחת עם תורכיה.  

המצב הכלכלי לא היה כל כך גרוע מעולם? אתם כנראה לא רואים את מה שאני רואה ואני דווקא רואה את הבנקאים בישראל שמתפרנסים מאוד יפה וכמוהם בעלי החברות הבורסאיות.
עוד לא שמעתי תלונה אחת מהחברים שלי, ויש לי כאלו הרבה. הם דווקא מעודדים אותי לא להעלות את שכר המינימום ולא להטיב עם העם כי אם חלילה נעשה כך... המדינה והחברים שלי יפשטו את הרגל והרי כשהם פושטים את הרגל, אתם משלמים...
להטיב עם העם? זה מה שאתם רוצים חסרי אחריות שכמוכם. בזמן שכל העולם נגדנו, כל מה שמעניין אתכם זה דירה ופרנסה? איפה האחריות הלאומית שלכם?" דברי ראש הממשלה

ליברמן כרגיל ימשיך להפחיד אותנו מהערבים הישראלים. אנו נשאל אותו (בעדינות מהולה בפחד) מה הוא עשה עד היום חוץ מלהרוס את היחסים שלנו עם שאר העולם... אבל הוא כבר ימצא איזו סיסמה חדשה שתציג אותו כשמשון הגיבור שבא להצילנו מיד אויבנו. ברוב חוצפתו הוא יתקוף את החרדים שלא מתגייסים וכו', כן אותם החרדים אשר בארבע השנים האחרונות הוא ניגן איתם בהרמוניה באותה התזמורת.

אפרופו חרדים, ש"ס כהרגלה תזעק שדופקים את החלשים ואנחנו נשאל מי דופק אותם? שמעון פרס? הרמטכ"ל? ראש ממשלת בריטניה? אחמניגאד? חווה אלברשטיין?
כד כידי כך מתיחחסים אנו כמפגרים??? אתם אלו שישבתם בממשלה כשותפים בכירים, בממשלה שדפקה ועשתה בחלשים שפטים.

וכך כל המפלגות שדאגו אך ורק לחלקת האלוהים הקטנה שלהם, ישובו ויחזרו לנסות לכבוש את ליבנו עם מסרים שאינם קשורים לכלום.
הבית היהודי/המפד"ל וכיו"ב, למשל, ינסו לרגש אותנו עם מסרים על נשמה יהודית, הם יסבירו לנו כמה חשוב הקידוש בשבת וחיזוק הקשר בין ההורים לילדים ואנחנו נתרגש עד דמעות... אבל בפועל אין כל קשר בין זה לבין הפעילות הפוליטית שלהם.  בפועל, דקה אחרי הבחירות, ייקחו המון כסף מעירות הפיתוח, מהחלשים בחברה, מזוגות הצעירים, כדי לחזק את הפוליטיקה הפנימית שלהם. 
למה שלא תגידו את הפשוטה: "הצביעו לנו כדי שנוכל לחזק את ההתנחלויות!", ובאותה ההזדמנות תסבירו לנו למה לדעתכם הם חשובים יותר מקריית מלאכי ושדרות. אולי נשתכנע... תנו לנו להחליט.

בטרם ילעיטו אותנו בכל מיני חארטות ושטויות, אנחנו המצביעים צריכים לקלף את כל הבולשיט ולהחליט: מי מדבר עלי ובשבילי? מי יזעק את זעקתי? מי ילחם את מלחמתי?
למה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות אישיות ולא לאומיות? כי בנושא הלאומי/בטחוני אין אמת ברורה. אף אחד לא הוכיח את עצמו  מעולם. הביטחוניסטים כמו ביבי ושרון הבטיחו בביטחון רב שהם יביאו לנו בטחון ושלום ומאז אפילו העזתיים (שנחשבו בעבר ליתושים על האף) הפכו לסיוט שאין לו פתרון.

אנשי השמאל לא יביאו שלום כי אין עם מי. מלחמה יותר סבירב בקרוב כי מנהיגי שתי המדינות מתנהגים כמו גברברים במועדון שמנסים להוכיח למי יש יותר גדול כאשר החבר'ה מסביב מריעים.

אם אין מישהו שפוי בצמוד, זה נגמר בדקירות בחוץ.

כולם יספרו לנו רק מה שאנו רוצים לשמוע טבסופו של דבר יעשה מה טוב לחבר'ה הטבעיים שלו, אלו שנמצאים כל השנים מסביבו.

אז בחרו במי שמייצג את הצרכים שלכם את מי שלחם חוקו הוא לחם חוקכם. זרקו לעזאזל את
מי שמנסה להפחיד ולהבהיל וחבקו את מי שיעשה לכם ולאיכות חייכם - הרבה יותר טוב.

אל תשכחו לעולם שהמדינה היא אתם, שהגשמת החלום הציוני הוא שיהיה לכם בית לתפארת בארץ ישראל, בו תוכלו לחיות בכבוד, להגשים את חלומכם ולהרגיש בטוחים בביתכם.

על זה שווה להלחם.

אמן ואמן