העתירה, הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשל החלטת עיריית אשדוד להגדיל את סך הארנונה שהנמל משלם לעירייה מ-11 מיליון שקל לשנה ל-36 מיליון שקל לשנה - גידול של יותר מ-300% מבלי שחל כל שינוי מהותי בקרקעות הנמל.

חברת נמל אשדוד אף טוענת כי העירייה החליטה לבצע את השינוי בגביית הארנונה רטרואקטיבית משנת 2008, ועל כן שיגרה לאחרונה הודעת דרישה לתשלום "מופרז" של 154 מיליון שקל בגין השנים 2012-2008.
חברת הנמל טוענת כי העירייה דורשת תשלומים אלו בהתעלם מהסכם פשרה שנחתם בין החברה לעירייה בשנת 2007, המסדיר את נושא תשלום הארנונה ואמור להיות בתוקף עד 2015.

מהתביעה עולה כי מקור הפער בסכומים הוא בשינוי טכני שביצעה העירייה בסיווג הארנונה שמשלם הנמל - מסיווג של "קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח" לסיווג של "קרקע תפוסה". סעיף זה הנו מיקר בכ-300% את התשלום.

הסטוריה של תביעות ופשרות:

נמל אשדוד לא שילם ארנונה לעירייה מ-1961 ועד 1991 מאחר והוא פעל הנמל באופן עצמאי מחוץ לתחום שיפוטה של עיריית אשדוד.  אולם בעירייה נלחמו בכך וב-1991 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, ולפיו החל מ-1992 יסופח הנמל לתחום השיפוט של העירייה.
בשנת 2003, בתום משא ומתן בין הצדדים נחתם הסכם ארנונה חדש.

חברת נמל אשדוד טוענת בעתירתה כי לאחר החתימה על ההסכם ולאחר שהיא שילמה את הפרשי התשלומים שנקבעו, שלחה העירייה דרישה לתשלום חוב של 24 מיליון שקל, בגין השנים 2003-1997. חברת הנמל עתרה אז לבית המשפט והמחלוקת יושבה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
לטענת חברת נמל אשדוד: "למרות קיומו של הסכם פשרה בתוקף ואף שהסכם זה קיבל תוקף של פסק דין החליטה העירייה לשגר את הודעת השומה ולמחזר שוב את דרישותיה בניגוד להסכם ובצורה רטרואקטיבית".