יוני בן ישי ישן (באישור מפקדיו) בסמוך לציר התנועה של כלי הרכב המשוריינים. צוות הטנק שנסע בשביל בנסיעה לאחור, לא ידע על מיקומם של כוחות החי"ר באזור ולא הבחין ביוני.
לוחמי חטיבת גולני וטנקים של חטיבה 188, הבחינו בטנק פוגע בחייל וממשיך.
על פי עדותם של חבריו, הם צעקו מהכלי המשוריין לעבר המפקדים, והתריעו באוזניהם כי טנק המרכבה פגע בו והמשיך בנסיעה. הטנק ספגע באורח קשה בפלג גופו העליון של יוני בן ישי.

יוני הובהל לבית החולים במסוק כאשר הוא מורדם ומונשם. שם הוא הוכנס לחדר ההלם ומשם לטיפול נמרץ. הוא נפגע בפלג הגוף העליון: בחזה, בפנים ובמוח. מצבו מוגדר אנוש.

נציגי צה"ל וגורמים מיחידות של החייל ליוו את המשפחה לבית החולים. אחותו העלתה לדף הפייס בוק שלה בקשה שנתפלל אף אנו לשלומו . אבל גם הם יודעים עד כמה מצבו חמור.

אמו של החייל, נאוה, אמרה: "אמרו לנו שהם שכבו, וזחל של טנק פגע בו בראש. הרופאים לא השלו אותנו, ולא אמרו שהוא יצא ללא פגע. הוא כנראה יסבול מנזק, זה ברור לי". 

חברים רבים הגיעו לבית החולים לחזק את ההורים ההמומים, נאוה וצארלי.

יוני למד בישיבת נווה הרצוג באשדוד ושם מספרים כי הוא היה מורעל על הצבא.

רק ביום השישי האחרון הוא יצא לבלות עם חבריו בגן העיר באשדוד ונראה מאושר. חבריו מספרים שהוא לא הפסיק לדבר על הצבא.

ד"ר האני באחוס, ראש מערך טראומה בבית החולים רמב"ם, סיפר  כי החייל הגיע במסוק לרמב"ם כשהוא במצב אנוש: "הוא סובל מחבלת ראש קשה ומחבלות בעצמות הפנים, יחד עם חבלת חזה קשה, אחרי בדיקת CT שעבר, הוא הוכנס לחדר ניתוח, וכעת הוא בטיפול נמרץ כללי, שם נאבקים הרופאים על חייו".

החייל מאשדוד התגייס לפני שנה וחצי ולפני שלושה שבועות הוא סיים קורס חובשים.  

ראש ישיבת בני עקיבא נווה הרצוג באשדוד, שבה למד יוני בן ישי: "אנו מבקשים מכולם לשאת תפילה להחלמתו המהירה של יונתן בן נאוה שלנו. יוני הוא בחור רציני, מוקף חברים, תלמיד מצטיין ואיש חסד גדול שתמיד השתתף בפעילויות סיוע של הישיבה דוגמת חלוקת מצרכים לנזקקים. בשיחה שניהלנו לפני הגיוס, הוא סיפר לי שהגיוס עבורו הוא דרך להשפיע לטובה ולהמשיך לתרום לחברה. לאחרונה פגשתי אותו באשדוד והוא סיפר לי כמה הוא מרוצה מהשירות. אנו מוכים צער גדול ומתפללים לשלומו".

חבר ילדות של יוני אשר למד איתו בישיבה מספר: יוני תמיד היה מודל חיקוי עבור כולנו. תמיד הוא שמח, מחייך לכולם ואיש שלום. בהשראת קרוב משפחה הייתה לו מוטיבציה אדירה להיות קרבי ולשרת בגולני, והוא נלחם על השירות למרות שנתקל בקשיים. לאחר שהתגייס תמיד היה שמח ומרוצה מהשירות למרות שמרבית הזמן לא התאפשר לו להגיע הביתה. כשכבר הגיע לשבת כולנו התאספנו סביבו וחיכינו לבלות איתו קצת זמן. לאחרונה הוא היה אמור להיות קצת פחות בשטח ונרגענו קצת, אבל אז קרתה התקרית האיומה. אנחנו המומים ועצובים ומתפללים עבורו".

האימונים ברמת הגולן חזרו לפעול כסדרם.