יחד איתכם, בלב אחד, אנחנו מתייחדים עם זכרם של 256 בניה ובנותיה של העיר, ועם זכרם של כלל חללי מערכות ישראל, שנפלו על קיומה, בטחונה ושלומה של המדינה.

כבוד רבני העיר, הרב חיים פינטו שליט"א,
והרב יוסף שיינין שליט"א,
אדוני השר לביטחון פנים- מר יצחק אהרונוביץ,
מפקד בסיס ח"י באשדוד - אל"מ דוד סלמה,
מפקד משטרת אשדוד - סגן ניצב גבי דדון,
ממלא מקום ראש העיר - מר בוריס גיטרמן
(והרב עמרם כנפו),
סגני ראש העיר - הרב מרדכי ליברמן, מר ליאון בנלולו, מר ולדימיר גרשוב,
יו"ר מועצת העיר - עו"ד גבריאל כנפו,
חברי מועצת העיר,
מנכ"ל העירייה - מר אילן בן עדי,
קהל נכבד,

היום בשנה השישים ושלוש לקיומה של מדינת ישראל,
אנחנו זוכרים, בזכות מי ובזכות מה נשמרים הגבולות, החירות והריבונות שלנו
זוכרים את הנופלים, יקירכם, יקירנו - שנקראו לדגל, והתייצבו להגן עלינו מפני אויבנו, ולא שבו מהמשימה שלהם.

מאז תחילת מניין השכול הלאומי, בשנת תש"ח חיי המדינה רצופים באובדן של לוחמים גיבורים, שנפלו במלחמות ישראל, בפעולות צבאיות, בפעילויות בטחון שוטף, בתאונות אימונים ונשק, בפיגועי טרור ובתאונות דרכים.

הם לא ששו אלי קרב, לא שנאה ולא רהב. הניעו אותם, לסכן את נפשם. אלא ההכרה הפנימית, המוסרית והמצפונית, שכל כמה שהם עושים בשירות הצבאי, הוא שליחות צודקת, להגן על כולנו, להבטיח את שלום הבית.
חיים צעירים שנגדעו באיבם, והשאירו אתכם, משפחות יקרות, עם יתמות ושכול, וכאב יומיומי ניצחי, שאינו מרפה ואין לו מרפא - שבר שאין לו נחמה.
אתם וגם אנחנו יודעים, שעוד לא נולדו המילים שריפאו כאב על אובדן של אדם קרוב, ועוד לא נולדו צירופי המילים שניחמו שכול.
אין נחמה להורים - שלא יראו עוד את בנם חוזר הביתה,
לאלמנה - שאיבדה את שותפה ומשענת חייה, ליתומים - שעולמם חרב עליהם, לאחים ולאחיות שבשר מבשרם הלך ואיננו.

בהתייחדות שלנו איתכם, אנחנו לא רק ממלאים את חובתינו הטבעית, ומכבדים את זכר הנופלים, שבזכות ההקרבה שלהם כולנו עומדים כאן היום.

אנחנו לא רק מעודדים ומחזקים אתכם, בהתמודדות הקשה שלכם.
בהתייחדות שלנו איתכם, אנחנו גם מחיים מחדש את המורשת שהותירו לנו הנופלים, מורשת האמונה בצדקת הדרך, ההזדהות עם המשימה, והנכונות להקרבה למען בטחונה וקיומה של מדינת ישראל.
וזאת - כיוון שהמאבק לא תם.
ולא רק שלא תם, אלא עושה רושם, שהוא הולך ומתעצם. - "לא חדלו פרעות בישראל".
מדינת ישראל נוסדה ומתקיימת בניגוד לכל הסיכויים והסיכונים. בלב אזור עויין במזרח התיכון. אזור, שעובר בימים אלה, תהפוכות וטלטלות קיצוניות וגורליות, עבור מיליוני בני אדם. והתמונה עדיין לא התבהרה לחלוטין, עדיין לא ברור, האופי של שווי המשקל החדש שייווצר - באזור שלנו ובעולם בכלל.

בתוך כל הכאוס הזה, בתוך כל רעידת האדמה רחבת ההיקף הזאת, ישראל הדמוקרטית עומדת יציבה ואיתנה, מצדיעה לדגלי כחול-לבן, למורשת היהודית ולמסורת האבות, ובוטחת בצור ישראל וגואלו.
ויש לנו את כל הסיבות, להיות גאים בהוויה היהודית הלאומית שנוצרה כאן. בניצחונות ובהישגים, שהם חסרי תקדים בתולדות האומות, וכל זה רק ב- 63 שנים.להיות גאים, בזכות לחיות בדור שבו מתגשמות תקוות וחלומות בנות אלפי שנים
אבל, גם עלינו לזכור, את הבדידות שלנו, בדידות מזהרת, בפני עולם שניזון מהסתה של גופים קיצוניים, מאנטישמיות, ומהסברה אגרסיבית אנטי-ישראלית.

ישראל אינה חברה בשום ברית צבאית, לא ביקשה ולא קיבלה, חיילים של מדינות אחרות להגן עליה, תמיד היינו לבד, ותמיד ניצחנו למרות הבדידות הזאת.
תמיד גם שאפנו לשלום, וחתמנו על הסכמי שלום, שהיום מתבררים כשבריריים מאוד, שבאחת, יכולים להתפוגג כלא היו.

הסכסוך עם הפלשתינאים הולך ומעמיק, הפינוי מגוש קטיף לא הביא שקט לאזור. הגזרה הדרומית ממשיכה להיות מאיימת, ולא פוסחת גם עלינו. והשנה התחדש ירי הטילים על אשדוד. אנחנו חיים במצב הזוי - שאין דומה לו בשום מקום בעולם. מציאות שבה רבע מליון תושבים באופן פתאומי, בלי התראה מוקדמת, צריכים למצוא מחסה מפני טיל שנורה עליהם, כפי שקרה לפני חודש ימים ביום שישי אחה"צ, כשהעיר הומה אדם.
על-כך נוסיף, את הסכם הפיוס בין החמאס והרשות הפלשתינית.
לחיצת יד בין אלה שעושים קולות של שלום מול העולם, לבין אלה שתומכים בדרכו של בן לאדן.

כאוס אמיתי. אין עוד עם בעולם שחי במציאות כל כך מורכבת. באיום קיומו מתמיד. שמשחר ימי ההיסטוריה, משלם מחיר כל כך כבד של אבדן, עם שנופל וקם, ולעולם שורד,
עם שעבורו החיים הם ערך עליון, שמכבד את בניו ובנותיו, מעריך את תרומתם ומוקיר את זכרם.
לכן, בשמם של הנופלים, וכמילוי צוואתם, למרות הקשיים והבעיות, למרות הבדידות, עלינו לשאת פנינו למרחבים, ולהסתכל על האופק ועל העתיד, עם המון תקווה בלב. להמשיך לבנות וליצור, לקדם ולפתח, לחנך כל ילד וילדה, כל נער ונערה בישראל, לערכים של אהבת הארץ, של נתינה, התנדבות והגשמה, לטפח סובלנות אחד כלפי השני ולשמור על הדמוקרטיה. ולחתור כל הזמן, לשויוניות וצמצום פערים, מבלי לוותר על מצויינות והצטיינות, שהם מקור יתרון האיכות שלנו.

ובמקביל, לעמוד על המשמר. לא להתפשר בדאגה לביטחון , לא להתפתות לפתרונות לא בטוחים. ההתפתחויות האחרונות מחייבות אותנו למשנה זהירות.
אנו למדים, שהכל שברירי ונזיל, ובסופו של יום אין לנו באמת על מה להישען, אלא על אבינו שבשמיים ועל צה"ל ועוצמתה של מדינת ישראל. היינו, וכנראה נישאר "עם לבד ישכון". עלינו לפעול אך ורק בהתאם למחוייבות למשימות הלאומיות שלנו, כדי שנצדיק את המחיר היקר ששילמנו ושעודנו משלמים, ונמשיך לקוות שביום מן הימים אכן "יפתח עלינו מזרח תיכון חדש".

הערב, יחד עם זכר הנופלים, אנחנו זוכרים גם את ישראל כהן זכרונו לברכה שעמד בראש ארגון "יד לבנים" במשך שני עשורים, במסירות ראויה להערצה, ונתפלל עבור החייל היקר לכולנו, גלעד שליט, שישוב במהרה הביתה לחיק משפחתו.

משפחות יקרות, העיר אשדוד מאמצת אתכם באהבה אל ליבה, ומבטיחה לשמר את זכר הנופלים לעד, זכר יקירנו אשר במותם ציוו לנו את החיים.

מי ייתן ונדע עוד בדורנו ימים של שקט ושלווה, ויתגשם חזון הנביא ישעיה "כי לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"

יהי זכר הנופלים - ברוך.