שלח לחמך על פני המים
04.08.10 / 10:23
ישנו דבר, אשר הוא בעוכריהם של אנשים רבים; כאשר אדם נמצא בגדולה, או בכל עת וזמן, עומד ומזלזל ופוגע באנשים, אשר חושב באותה עת שאין לו ממנם חפץ, או רואה אדם שאינו מחוייב לעזור לו ולא עוזר לו. עוברים ימים, עוברים זמנים ואותם אנשים נמצאים במצב שהאדם בצרה כל שהיא, או במצב כל שהוא, גורלו בא לידם ואז נתון הוא במצב לא טוב ביד אותם אנשים.
וידוע, מעשה בנודע ביהודה, אשר היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים שהיו בעם ישראל. מובא מעשה שבאחד הלילות הקרים והגשומים, פגש ילד נוצרי יושב בקור גדול על הקרקע ובוכה. שאלו, מדוע אתה בוכה? ענה הנער לנודע ביהודה; אימי מתה ואבי התחתן עם אשה אחרת ואשת אבי קשה ורעה ואכזרית עימי ובכל יום שולחת אותי למכור לחמים אשר אופה וחייב אני למכור בכל יום את המיכסה אשר דורשת ממני ואם אינני עומד במבוקשה, מכה אותי מכות נמרצות ומונעת ממני אכילה ושינה. והנה, היום דבר חמור קרה, אחרי שסיימתי למכור את כל הלחם, איבדתי את כל הכסף אשר מכרתי ופוחד אני לחזור לבית אבי. ריחם הנודע ביהודה על הנער הגוי, הוציא מכיסו סכום נכבד של כסף ומסרו לנער. עברו ימים, עברו שנים, חלפו 30 שנה, באחד מימי חול המועד של פסח, מגיע לביתו של הנודע ביהודה גוי, אשר מבקש בדחיפות דבר עם הנודע ביהודה ומוסר לבני הבית שיש בפיו דבר חמור שאינו סובל דיחוי. קיבלו הנודע ביהודה בחדר פנימי בביתו, והנה בפיו דבר מזעזע, מספר הוא לנודע ביהודה; אחד הכמרים הגדולים בעיר, אשר שונא יהודים קרא לכל אופי הלחם שבעיר ואמר להם, בעוד יומיים יוצא החג אצל היהודים וכל היהודים קונים לחם במוצאי פסח, נתן עצה לכל האופים להכניס רעל בכל הלחמים וכך, במוצאי החג שכל היהודים אוכלים לחם ימותו בפעם אחת כל יהודי פראג. וממשיך הגוי ואומר לנודע ביהודה, כששמעתי את הדבר החמור הזה נזכרתי איך לפני 30 שנה ישבתי על הקרקע בוכה בלילה קר וגשום, בפחד לחזור לבית אבי, מאימי החורגת, ואיך עמדת ונתת לי את כל הכסף שאיבדתי, ברגע ששמעתי את הדברים הקשים האלו, הרגשתי מחוייבות לבא ולספר לך ולהחזיר לך את החסד, אשר עשית עימי. מיד עמד הנודע ביהודה והודה לו. כינס את כל היהודים לבית הכנסת המרכזית והודיע שחלה טעות בחישוב חג הפסח וצריך לשמור עוד יום את חג הפסח, כך ניצלו כל יהודי פראג ממוות בהרעלה בלחם במוצא חג הפסח.
והנה, מחסד אשר עשה הנודע ביהודה, עם אותו נער עבר כ-30 שנה וזכה הנודע ביהודה בזכות זה להציל קהילה קדושה מהקהילות החשובות בעם ישראל.
וידועה הגמרא שמספרת על נער גוי שטבע בים וברגע האחרון ניצל ויצא מן המים ערום מבגדים וחסר כל. בני הקהילה היהודית ראו את הנער הגוי כך, עמדו והיכוהו וביזוהו ביזיון גדול, עמד שם אחד התנאים הגדולים כשראה דבר זה, הציל את הנער מהנערים היהודים, הלבישו, האכילו ושלחו לביתו, עברו ימים עברו שנים וקם מלך חדש על הארץ אשר היה שונא ישראל גדול, רדף ועינה, השפיל וציער את כל בני ישראל, כשביררו מה עברו, מצאו ששינאתו על היהודים מהיותו קטן כאשר טבע בים ונערי ישראל עשו לו את אשר עשו לו, הלכו ודרשו וחקרו מי אותו יהודי אשר הצילו באו לפני אותו תנא וביקשו שילך לדבר אל ליבו, כשהלך ודיבר אל ליבו עורר רחמים גדולים וכך שינה המלך את טעמו עם עם ישראל.
הנה, ישים מול עיניו האדם, בכל עת ובכל זמן, כל אשר אומר וכל אשר עושה, הדבר יעמוד, יחכה ויצפה לו בין לטוב בין לרע, כאשר פוגע ומצער, אדם אינו יודע מה יהיה אחרית אותה פגיעה ואותו צער, יכול הדבר לקחת שנים רבות ובשעה גורלית של האדם יעמוד אותו אדם נפגע ויחזיר לו את גמולו.
לכן, ישתדל האדם בכל כוחו להיות בכל עת ובכל זמן, מלא בחסד וברחמים כלפי כל אדם וכלפי כל דבר, משום שכל דבר שמור לטוב ולרע לאדם.
והנה, כשנכנסים לימים קדושים אלו וככל שהזמן חולף והחרדה של חודש אלול נכנסת בליבנו, נדקדק ונקפיד יותר במעשנו, כמו שאמרו חז"ל: "דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" והקשו, מה הכפל דין וחשבון, הרי דין וחשבון נראה כדבר אחד? אלא, דין על מה שעשה האדם לא כשורה ולא טוב, חשבון זו תביעה שהאדם יתבע על הזמן אשר עשה בו לא טוב מדוע, בזמן הזה, לא עשה טוב וכמה טוב יכל לעשות בזמן הזה, זהו החשבון שהקב"ה מחשב עם האדם חוץ מהדין שדן אותו.
ותמיד ישים אדם מול עיניו עצה טובה להכניע את יצרו זוהי הקימה המוקדמת בבוקר ומיד "ובקומך" יתחיל את היום בתפילה ובמצוות ובמעשים טובים וזה מה שאמרו חז"ל: "הבא להורגך" זהו היצה"ר שבא להרוג את רוחניות האדם ולהביאו לאבד את כל אשר לו, "השכם להורגו", השכם, פירוש, תשכים מוקדם בבוקר למצוות ולמעשים טובים ועל ידי כך אתה הורג את היצה"ר.
הקב"ה בעז"ה יתן לנו כח לדחוק את יצרנו ולראות את האמת ולהתרחק מן השקר ולהתקרב לבוראינו.
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך".