שלומי אקריש נידון לשמונה שנות מאסר וחמישה חודשים, וסטיב אקריש נידון ל14 שנות מאסר ועשרה חודשים בגין עבירת הריגה של שלומי לוי באשדוד.

נגד השניים הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע ורצח שלומי לוי באשדוד ב-2013.

לפי כתב האישום, השניים עשו זאת כנקמה על רצח יובל אקריש, אחיו של סטיב ואביו של שלומי, שנורה למוות בעת שישב במכוניתו ב-1999, שכן חשדו כי הוא אחראי למעשה.

הרצח של יובל אקריש מעולם לא פוענח. הוא נורה תשע פעמים בעת שישב במכוניתו בשכונת נאות ספיר.

הנאשמים נעצרו בתחילת החודש במסגרת פרשה 512. במסגרת הסדר טיעון שונתה העבירה להריגה, וכן נקבע הסדר טיעון לעונש מוסכם.

פרשיית רצח שלומי לוי -
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגזר דינם של סטיב ושלומי אקריש, הורשעו על פי הודעתם בהריגתו שלומי לוי לאחר שחשדו כי הוא מי שרצח את יובל אקריש (אחיו של סטיב ואביו של שלומי) בשנת 1999.

על פי הסדר הטיעון שנחתם עם השניים, סטיב הודה בעבירת ההריגה ואילו שלומי הודה שסייע להעלים את האקדח לאחר הרצח.  

האחים אקריש כבר היו עצורים מיד לאחר הרצח על ידי ימ"ר לכיש בחשד למעורבות באירוע, אך זמן קצר לפני סיום החקירה הוחלט לשחרר אותם בהוראת הפרקליטות, מאחר שלא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום.

במסגרת חקירת פרשה 512 עד המדינה סיפר שהיה הנוכח בשתי פגישות "סולחה" שהתקיימו מספר חודשים לאחר הרצח. בפגישות, שהתקיימו באשדוד ובהרצליה, נכחו אנשים המזוהים הן עם ארגון מוסלי והן עם ארגון אברג'ל ובמהלך הפגישה, כך לדברי עד המדינה, סטיב ושלומי אקריש התוודו בפני הנוכחים על הרצח.

על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכת הדין טל אדיר כהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי),  בתאריך 5.7.1999, באשדוד, נרצח אחיו של סטיב אקריש ואביו של שלומי אקריש, יובל אקריש ז"ל והנאשמים חשדו כי שלומי לוי אחראי לרצח, ועקב כך החליטו יחד וקשרו קשר לרצוח אותו.

הרצח:

לשם מימוש תכניתם לרצוח את שלומי לוי, הצטיידו הנאשמים באקדח ובמכשירי טלפון סלולאריים אשר ישמשו אותם לתקשורת ביניהם לצורך ביצוע הרצח.

בתאריך 19.10.13, הגיע סטיב סמוך לבניין מגוריו של הנרצח באשדוד, כשהוא נושא עימו את האקדח.

באותה עת ישב שלומי לוי, לבדו במושב הנהג ברכבו, אשר עמד בסמוך לכניסה לבניין כשמנוע הרכב פועל, והמתין לאשתו. הנאשם נעמד מול הרכב, כיוון את האקדח לעבר המנוח שישב ברכב, וירה לעברו לפחות ארבע יריות בזו אחר זו, בכוונה לגרום למותו. שלומי לוי צעק לעבר רוצחו - "סטיב יא בן זונה".

במהלך הירי, אשתו של שלומי יצאה מהבית והמנוח צעק לעברה: ".. תברחי, הילדים!", ואשת המנוח המבועתת הסתובבה והחלה לברוח לכיוון הבניין, עלתה לדירתה בה שהו אותה עת שלושת ילדיה והזעיקה את המשטרה. מיד לאחר הירי סטיב אקריש נמלט מהמקום בריצה. שלומי לוי הצליח לצאת מהרכב והתמוטט על הכביש. צוות מד"א שהוזעק למקום פינה אותו לביה"ח "קפלן" ברחובות, שם נקבע מותו.

שלומי אקריש השתתף בביצוע הרצח ועשה מעשים לביצועו באופן אשר אינו ידוע במדויק למאשימה.

כתב האישום:

כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ורצח. התיק נחקר ע"י ימ"ר לכיש. במרץ 2017 נחתם הסדר טיעון בין הנאשמים והמדינה, במהלכו שונה כתב האישום מעבירת רצח לעבירת הריגה. סטיב הודה בהריגתו של שלומי לוי ואילו שלומי הודה שסייע להעלים את האקדח לאחר המעשה.

הראיות לרצח (בתמצית):

עדות עד המדינה - זמן מה לאחר הרצח, בסיועו, התקיים מפגש פיוס ("סולחה") בין הנאשמים לבין אחיו של המנוח, כאשר במספר הזדמנויות המשיבים הודו בפני העד כי רצחו את המנוח ובשל כך ביקשו שיערך פיוס ביניהם לבין אחיו של המנוח, כל זאת מתוך חששם שעקב מעשה הרצח – יבולע להם.

עד המדינה אף התעמת במהלך החקירה עם המשיבים והטיח בפניהם טענות אלה. 
עדות עד המדינה מוצאת תימוכין בפלטי תקשורת, איכונים ותמלילי האזנות סתר, המוכיחים קיומן של השיחות והמפגשים לצורך הפיוס האמור.

הודעות אשת המנוח אשר הייתה עדת ראייה לרצח ושמעה את המנוח צועק לעבר היורה "סטיב יא בן זונה".

אשת המנוח העידה כי שבועיים לפני הרצח, סיפר לה המנוח כי הוזהר ע"י אחרים מפני המשיבים אשר רוצים להרגו כנקמה על רצח יובל אקריש. עקב כך חשש המנוח לחייו ושיתף את אשתו בחשש זה.

עדויות עדים נוספים על כך שהמנוח, זמן קצר עובר לרצח, הוזהר מפני המשיבים כפי שתיארה אשת המנוח.

הודעת אמה של אשת המנוח, על כך שזו סיפרה לה את שראתה ושמעה מפי המנוח בעת הרצח, עוד בטרם חשפה זאת בפני חוקרי המשטרה.

מכשירי הטלפון:

על גבי מכשיר טלפון סלולארי אשר נמצא בסמוך לזירת הרצח במסלול בריחת היורה, נמצאDNA  של סטיב אקריש. 
מחקרי תקשורת מוכיחים כי מכשיר זה היה בשימושו טרם הרצח.

מחקרי תקשורת מוכיחים כי בין החשודים הייתה תקשורת טלפונית באמצעות המכשיר האמור וטלפון סלולארי נוסף, בסמוך לפני ביצוע הרצח, כך שהטלפונים האמורים שימשו כטלפונים "מבצעיים" אשר נותקו מיד לאחר הרצח.

הנאשמים גם ניתקו את הטלפונים ה"רגילים" שלהם בסמוך לאחר הרצח.

התנהלות החשודים:

סטיב אקריש אף הוא עזב את ביתו ואת מקום עבודתו בסמוך לאחר הרצח.

התנהגות מפלילה של סטיב  אשר ניסה לשבש את החקירה: 
הוא הוקלט ע"י המשטרה בשיחה שערך מבית הכלא עם אשתו, במהלכה הזהיר אותה לבל תמסור מידע כלשהו שעלול להפלילו בדבר מה, ולבל תזהה אותו אף אם יוצגו לה צילומים.

שני הנאשמים בחקירותיהם אודות הרצח שמרו על שתיקה מלאה ולא מסרו גירסה כלשהי נוכח הראיות המפלילות שהוטחו בהם. רק באשר לגירסת עד המדינה, טענו כי הוא משקר אך לא נתנו הסבר לראיות הקיימות גם בנושא זה.

עוד עולה מחומר הראיות כי לאחר הרצח פעלו הנאשמים יחד להשגת הסכם פיוס ("סולחה") עם אחיו של המנוח, על מנת שלא יפגעו בהם בגין הרצח שביצעו.

התנהגות הנאשמים  כעולה מחומר הראיות מוכיחה כי מדובר בנאשמים הנטועים עמוק בעולם העברייני ופועלים עפ"י נורמות התנהגות עברייניות ואלימות.

חוו"ד פתולוגית, דו"חות מז"פ מזירת הרצח וראיות נוספות.

הרקע של הנאשמים:

לסטיב אקריש - גיליון הרשעות מכביד בעבירות אלימות, שוד, נשק, החזקת סכין, סמים, רכוש, והפרת הוראות חוקיות, והוא ריצה מספר עונשי מאסר בעבר.

לשלומי אקריש - הרשעות בשורה של עבירות אלימות שונות, עבירות רכוש, החזקת סכין והפרת הוראה חוקית, הוא ריצה מאסרים בעבר ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בגין כל עבירת אלימות.

כמו כן מתנהל נגדו בימים אלה בבהמ"ש המחוזי מרכז, ת"פ 34916-08-15 בגין עבירות נשק, במסגרתו הוא עצור עד החלטה אחרת.

מחומר החקירה עלה בבירור חששם של עדים רבים מפני המשיבים ומקורביהם.

אשת המנוח אף נמנעה בעבר מלחשוף את ששמעה וראתה באירוע ובכך להעיד נגד הנאשמים.