לאחר מיונים קפדניים ומתישים, 15 נערות ונערים בני 16 התקבלו לתוכנית היוקרתית ביותר של משרד החינוך. המטרה - לייצר את כלות וחתני פרסי הנובל של שנת אלפיים וחמישים. שלושה מבין ה-15 שנבחרו מכל רחבי הארץ, הם מחוננים מאשדוד שלנו. יצאנו לפגוש את שלושת מחונני העל, שגדלים כאן ועוד צפויים לשבור הרבה מאוד תקרות של זכוכית. יש לנו גאווה גדולה לראיין את המוחות של העתיד.

תגדירו מחוננים

ההגעה לכיתות מחוננים מתחילה עוד בסוף בית הספר היסודי וכבר מתחילת כיתה ז' מגבשים את המחוננים בכיתה אחת. חלקם היו בפרויקט מרו"ם- מרכז למחוננים של כיתות ג'-ו'. הם עוברים מבחנים של מכון קרני וראיונות אישיים ולכיתה אחת במקיף ג' מזה שנים רבות גדלים מחזורים של מחוננים.

אם תשאלו את התלמידים בכיתות המחוננים היום כיצד הם משתלבים חברתית, סביר להניח שהם יגלגלו עליכם עיניים ואפילו יזלזלו עליכם בהתנשאות. חלקם פעילים ברשתות חברתיות וחלקם עונים בבגרות שהם לא מוצאים בכך עניין ומעדיפים להשקיע את זמנם בדברים אחרים, חשובים וערכיים יותר מאשר לעשות סלפי ולקוות לקבל חיזוקי "לייקים". רובם חוו נידוי חברתי כזה או אחר בגיל צעיר יותר, בבית הספר היסודי ועצם גיבושם של כל המחוננים לכיתה אחת בה הם לומדים עם 'גאונים' ממש כמותם מביא ליצירת חברויות חדשות וחיבור חברתי מושלם עבורם.

הגברת הבגרויות בכיתת מחוננים מתחלקת למקצועות מוגברים: 5 פיזיקה, 5 כימיה, 5 ביולוגיה ו- 10 סייבר וקיימת אופציה של 5 יחידות ספרות כחובה (מכיוון שמחוננים הם לא מספיק הומניים) וכמובן 5 אנגלית ו- 5 יחידות מתמטיקה.


על הפרויקט

התכנית מאתרת תלמידים מחוננים עם תחומי עניין נרחבים ומוטיבציה לחקור אותם מעבר לשעות הלימודים. מדובר בפרויקט שהוא הרבה מעבר לתוכניות לימודי סטנדרטיות של לימודים הומניים או ריאליים כשהמטרה היא בעצם לטפח את המנהיגות העתידית של מדינת ישראל באמצעות מיטב הצעירים החיים בה בהשקעה של כחצי מיליון שקלים בתוכנית.

בשלב הראשון רכזות המחוננים ומנהלות מרכזי למידה שעברו בהם בחרו כמה תלמידים מכיתות י- י"ב והמליצו עליהם. עשרות תלמידים מחוננים מרחבי הארץ הגיעו למה שאפשר לקרוא התוכנית היוקרתית של משרד החינוך- מחונני העל של ישראל. לאחר בחינה של הנתונים שלהם הם מילאו טופס שהתרכז דווקא בתחביבים שלהם, שאלו אותם לגבי איזה מקצוע הם הכי אוהבים ויחסית לאיכות התכנית ניתן לומר שהסינון היה יחסית קצר ושם דגש בעיקר על ראיונות אישיים ודגש על כתיבה וביטויים שלהם- ספר שקראו או הצגה שראו בתחום שלהם. לבדוק כמה הם ממוקדים ועד כמה מחוברים למקצוע הזה.

לתוכנית קוראים "מנחים עמיתים", כאשר בפועל כל תלמידי צוות למנחה מהאוניברסיטה- ד"ר או פרופסור איתם הם עובדים על פרויקטים אישיים בתחומי דעת שונים, לבחירת התלמידים בכל תחום שיבחרו, לא רק מדעים, אלא לפי המוטו "חנוך לנער לפי דרכו" ותאמינו או לא יש נטייה בגילאי כאלו צעירים לתחומים כמו: מדעי המוח, מתמטיקה, אגיפטולוגיה (חקר מצרים העתיקה) ועוד.

מחונני העל האשדודים שלנו

שי נחמיה מאשדוד בחרה את נושא הזמר עברי, שירי ארץ ישראל הישנה והחקר מאחורי השירים הללו וכבר כשהייתה בכיתה ד', בבית הספר היסודי עם מדריך חיצוני שהגיע עם גיטרה ומצגת של שירים, מאז התחברה לזה. היא מעידה שכבר אז מאוד התלהבה מהשירים האלה ביחס לתלמידי השכבה שלה ובכלל היא חולמת להיות רופאה מאז שהייתה בת10  ולכן מרחיבה ביולוגיה וכימיה. שירי ארץ ישראל הישנה הפך לתחביב שלה שהיא מממשת היום והופכת למשהו רציני יותר ובאמצעות הפרויקט היא צוותה לד"ר טלילה אלירם שחוקרת את הזמר העברי בבר אילן.

יחד הן חוקרות את "פזמונאים יליד הארץ- דומה ושונה" של יורם טהר- לב, נעמי שמר, אהוד מנור, דודו ברק ואילן גולד הירש. כל אחד מהם גדל באזור שונה בארץ- קיבוץ, ירושלים, בינימינה... ולמרות שכל אחד מהם בן אותו הגיל בערך הם כתבו והתבטאו באופנים שונים- להקות צבאיות, שירי ילדים, שירים על נופי הארץ ועוד וחוקרת בעצם את קווי הדמיון והשוני ביניהם, כותבת מחקר יחד עם הד"ר ובהנחייתה וממש עובדות יחד על חקר חדש לגמרי.


אופיר נורני, לומד במגמת סייבר בתיכון וגם ב"מגשימים"- תכנית סייבר לאומית. במקום לעבוד על מחקר כזה או אחר עבר ישר לפרקטיקה ונכנס לסאטז' בתחומו ולוקח חלק פעיל בצוות עבודה של פרויקט תעשייתי העוסק ברשתות סלולריות ואבטחת מידע בהן בחברת 'אלתא' באשדוד. הוא צוות לפרופסור נתן וייס וחבר לצוות צעירים בני 20-30 ומגיע לאלתא פעם בשבוע ואם יש לו זמן פנוי יכול להגיע יותר- זה נחשב לו ממש כיום עבודה כהתמחות מהבוקר עד הערב. ולשאלתכם- כן הוא מפסיד תכנים לימודיים בבית הספר ומשלים אותם בעצמו.

שני פרידמן התחילה להתעסק בפילוסופיה של הדת בכיתה ט' ומתעניינת במחאה דתית. היא צוותה לד"ר נחמה ורבין, יחד איתה היא חוקרת את הדמויות של אברהם ואיוב כ'אבירי אמונה'- למשל, שאיוב על אף סבלו לא נשבר ותמיד האמין ושאברהם אבינו הקדיש את בנו אליו ייחל שנים רבות בשם האמונה לאל (שרצה להעלות לעולה את יצחק). בפילוסופיה של הדת היא עושה השוואה לאמונה בת ימינו וכותבת מאמר המשך למאמר למאמרה של ד"ר ורבין יחד איתה ובליוויה הצמוד.

בכל הפרויקטים באופן גורף, הפוקוס על תלמידי התיכון והם מקבלים עזרה ותמיכה אישית בתחום שבחרו.

נכון הם משקיעים המון מזמנם בלימודים ואוהבים ללמוד אבל גם מנפצים את הסטיגמה ומוכיחים שאפשר להיות מחונן עם IQ גבוה וזה לא אומר שיש לך EQ (אינטליגנציה רגשית) נמוך. בניגוד לתפיסה המוכרת של המחוננים כ'זחל בודד במערה שלו' הם מנהלים חיי חברה ולא מוכנים לתת ללימודים להשפיע על חיי החברה שלהם. "לא משנה מה יהיה, ביום שישי בערב אני אעצור כל מה שאני עושה ואצא עם חברים", אומר אופיר.

יתרה מכך, אופיר שובר סטיגמה עם 1300 עוקבים באינסטגרם, לשי ושני להבדיל אין חשבון- "מה אני אצלם? את עצמי? אני לא חושבת שזה נכון להתעסק בדברים האלה" אומרת שי ושני מוסיפה: "אם הייתי פותחת חשבון אינסטגרם אני מניחה שהייתי מצלמת נופים".

פעילות חברתית חיובית

חוץ מלהצטיין בלימודים, שי התנדבה בגן ילדים על הספקטרום האוטיסטי ומשתתפת כיום בפרויקט הכנת סרט הנצחה לנופלי אשדוד לקראת יום הזיכרון של משפחות ישראליות אל מול משפחות החיות בארה"ב. בעבר, היא רצתה ללכת להתנדב יחד עם שני במד"א בתחילת השנה אולם אמרו להן שההרשמה נסגרה שנה קודם, בכיתה ט' ובכך הרסו לשי את החלום שכן היא חולמת להיות רופאה.

שני לוקחת חלק במקהלה של בית הספר, בלהקת ש"ווים" עם ילדים עם צרכים מיוחדים ובעבר לקחה חלק  פעיל בנבחרת 'די- בייט' של בית הספר וערכה ויכוחים פורמליים בשפה האנגלית. אופיר יחסית מחסיר הרבה שיעורים בבית הספר ויש לו 107 חיסורים מתחילת השנה בטענה שהוא מעדיף ללמוד בבית דברים ושלפעמים יש שיעורים שגורמים לו להרגיש שהוא מבזבז את הזמן. שי דווקא מתבוננת על דברים אחרת וחושבת שאפשר ללמוד משהו מכל שיעור.

"טודו בום"?

שתי הבנות לא אוהבות כל כך ללכת לקניונים כמו רוב בנות גילן או מתחברות כל כך לסטטיק ובן- אל. הן מעדיפות לשמוע שירי ארץ ישראל מוזיקת רוק וישראלית כמו להקת 'כוורת'. אופיר מנגן מכיתה ד' על קלרינט בקונסרבטוריון אקדמא באשדוד, על פסנתר למד לנגן לבדו. הוא זכה פעמיים ברציפות במקום הראשון בתחרות של אקדמא ומשתתף בתזמורת ומקהלת הנוער הייצוגית ובהרכב הקאמרי של אשדוד, עם זאת הוא מתחבר למוזיקה יותר עכשווית ביחס לבנות.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד כעשור?
אופיר: "אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים עובד בחברת סטארט אפ עם עוד 2-3 חברים כאשר אני לא עובד בסופ"ש ארוך חמישי-שישי-שבת. בחמישי אני משתתף באחת התזמורות הייצוגיות בקלרינט כי אני לא רוצה להפסיק לנגן".

שי: " אני רואה את עצמי בעוד עשר שנים באמצע לימודי הרפואה שלי, מצד אחד נהנית מיופי הביולוגיה והכימיה ועובדת קשה, אבל מצד שני מקדישה את הסופ''שים כל זמן שאני יכולה לטיולים בטבע ברחבי הארץ עם משפחה וחברים, ולנגן איתם על גיטרה ליד מדורה קטנה בערב בשטח, שירי ארץ ישראל הישנה ובנוסף גם מתנדבת בעמותות ומנסה כמה שאני יכולה לתרום ולהיות פעילה למען החברה".

שני: "10 שנים זה הרבה... מקווה שמתחילה לעבוד בנושא שמערב הרבה מאוד כימיה, היעד כרגע זה לעבוד במחקר ותוך כדי לומדת (אני עוד לא יודעת איזה מסלול בדיוק אבל יש לי מספיק זמן להחליט). כל השאר... אני לא יודעת. אני מקווה שאמשיך ושיהיה לי זמן, גם אם מעט, לתחביבים שלי.  אולי אם יהיה לי זמן, הייתי רוצה ללמוד לשיר בצורה מקצועית, או לשחות בצורה מקצועית, לקחת את התחביב ולעבוד עליו. החלום מבחינה מקצועית זה לגלות דברים וללמוד כמה שיותר, ואני חושבת שזה החלום לכל מי שאוהב מדע- לגלות וללמוד".

הפרויקט התחיל בינואר האחרון ואמור להמשיך כשנה.