בועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום צפויים לדון בתוכנית להקמת מתקני אחסון גז פחממני נוזלי (גפ"מ) באזור התעשיה באשדוד. מדובר באתר אחד מתוך שלושה, ביניהם קצא"א בדרום ואחד נוסף באזור נשר. 

התוכנית היא הגדלת מלאי רזרבות הגז עד ל-60,000 טון, כאשר באשדוד מתוכננים לקום מתקנים לאחסון של 16,000 טון באזור בתי זיקוק ואזור בסיס הדלק לשעבר. בתוכנית שהוצבה לעיון הציבור, מפורט כי בוצע סקר סיכוני סביבה, אך בסקר לא נכתב מה עלול להתרחש במקרה של פגיעת טיל ישירות במתקן הגז. ההתייחסות היחידה למצב הביטחוני הייתה כי פיקוד העורף נתן הערותיו לתוכנית. לא ברור מה היו ההערות ומה טווח הפינוי הנדרש במקרה של פגיעה ישירה.

הגפ"מ מוכר לציבור כגז בישול, אך הוא משמש בנוסף לכך גם להסקה ולהנעת כלי רכב. אין להתעלם מן הסכנות הטמונות בשימוש בו. בלוני גז בישול קטנים שהתפוצצו בבתי-דירות בגילה בירושלים ובעכו, גרמו למוות מיותר של אזרחים. הגדלת ההיתר לאחסון כמות כה גדולה של גפ"מ (60,000 טון) טומנת בחובה סכנות הרבה יותר גדולות לציבור.

בשנת 2015, יצאו ארגונים ירוקים בחיפה נגד ההחלטה להגדיל את נפח האחסון של הגז ברחבי הארץ. כשהתכנית יצאה לדרך ב- 10.6.14 הוחלט לפזר את מכלי האחסון באופן שווה ברחבי הארץ. אבל בסופו של דבר אושרו שלושה אתרי אחסון: ליד הנמלים בחיפה, אשדוד ואשקלון המקודמים באופן מיידי.

התכנית קבעה כי סביב כל אתר יישמר מרחק הפרדה של 400 מטרים משימושים קולטי קהל. זהו טווח המרחק שנקבע כדי למנוע סכנה לציבור. הבעיה היא שתקן זה אינו מתייחס לסכנות העלולות להיווצר כתוצאה מתרחישים ביטחוניים, או תרחישי פגיעה מכוונת.

לשם השוואה, בפי גלילות צמוד להרצליה ותל אביב היו מאוחסנים 12 אלף טון גפ"מ, פחות ממה שמתוכנן לאשדוד. סקר סיכונים שנערך לפני פינוי פי גלילות קבע כי במכלי האחסון היה צפוי למחוק כל נפש חיה ברדיוס של 5 קילומטר וזאת ב- 30 שניות בלבד עם אלפי ועשרות אלפי הרוגים.