היכל יקר שלי
להאזנה לתוכן:
תגים:
יחיאל לסרי
גבירותיי ורבותיי, "אשדודנט", בוש ונכלם להציג: היכל התרבות אשדוד 2010! עלות הבניה המקורית: 60 מיליון ₪ עלות הבניה בפועל: 120 מיליון ₪! עלות הפיתוח המקורית: 25 מיליון ₪ עלות הפיתוח בפועל: 60 מיליון ₪! תאריך פתיחה מקורי: דצמבר 2004, תאריך פתיחה בפועל: שנת 2011 (לא סופי). ההצגה נמשכת כבר למעלה מ-9 שנים ולא יורדת מהבמה המרכזית, ומדוע שתרד? היא מעשירה את קופת הבמאי הראשי, אבי קמר, הזוכה לשכר של 85,000 ₪ בחודש, את קופת השחקנים המרכזיים, שחלקם כבר הספיקו להתחלף. 180 מיליון ₪ סך הכל עולה לנו ההפקה, להלן התסריט המלא:
כשהכריזו על הקמת היכל התרבות באשדוד, אי שם לפני כעשר שנים, הפרויקט הגרנדיוזי, ספינת הדגל של קרית התרבות באשדוד, היכל שימשוך אליו רבבות אנשים מאשדוד וישובי הסביבה וישים את העיר חזק על מפת המופעים וההצגות של מיטב אמני ישראל, עלותו הוערכה לראשונה בכ-60 מיליון ₪. "האולם של בית יד לבנים קטן מדי, ואינו עונה על הצרכים של תושבי העיר שהולכת ומתפתחת", אמרו פרנסי העיר, "האולם החדש, בן 950 מקומות, יוכל לארח מופעים של האמנים הגדולים ביותר במדינה". אמרו ועשו. או יותר נכון, תכננו לעשות... את העלות האדירה של הפרויקט, תכננו לממן באמצעות השתתפות נדיבה של מפעל הפיס, על סך 28.5 מיליון ₪ (שהוו 50% מסך עלות הפרויקט המקורית). לצורך כך הוקמה ועדת היגוי מיוחדת בת 9 חברים, מהם 5 נציגי עיריית אשדוד ו-4 נציגי מפעל הפיס, כשראש העיר ויו"ר מפעל הפיס דאז (צבי צילקר ואברהם כץ עוז), משמשים כיושבי ראש משותפים של ועדת ההיגוי. לאחר כשנתיים, כשראו כי עלות הפרויקט עולה בהרבה על התכנון המקורי, הוגשה בקשה למענק נוסף ממפעל הפיס, הפעם על סך 9 מיליון ₪, ועלות הפרויקט הגיעה ל-75 מיליון ₪ בסה"כ, לא כולל פיתוח סביבתי ותשתיות.
מאיפה הכסף?
מענק מפעל הפיס, על סך 37.5 מיליון ₪. שלא תטעו – מענק זה הוא לא תרומה ולא טובה אישית או מחווה של רצון טוב. כחלק מהתקשרות מפעל הפיס עם רשויות מקומיות, בתמורה למתן הזכות להציב בשטחים ציבוריים דוכנים של מפעל הפיס בהם נמכרים כרטיסי לוטו, חישגד וכו', מעביר מפעל הפיס סכום קבוע מדי שנה לרשות, המשמש לבניה, פיתוח ושיפוץ מוסדות ציבור כגון מתנ"סים, אולמות ספורט וכיתות לימוד. לכל רשות מקומית יש מפתח קבוע, ובהתאם למספר הדוכנים המוצבים בשטחה, כך הסכום אותו מעביר מפעל הפיס. הסכום אותו מקבלת עיריית אשדוד ממפעל הפיס מדי שנה, נע בסביבות כ-15 מיליון ₪ ולכן, בפועל מה שקרה הוא, שמפעל הפיס העביר לעיריית אשדוד את הסכום הנ"ל, על חשבון השנתיים הבאות, וזאת כמובן שכל הכסף מנותב למקום אחד ומבטל לחלוטין את כל ההשקעות במקומות אחרים בעיר.
פרויקט יקר שלא נגמר
אבל לא די בכך. ההסכם עם מפעל הפיס רצוף בתנאים דרקונים אודות אופי השימוש בהיכל, שמו והשילוט על גביו (מפעל הפיס יהיה רשאי לקבוע ולהתקין במבנה שילוט ואלמנטים פרסומיים אחרים), אך הסעיף החמור ביותר הוא סעיף 29 להסכם, שאומר כי "עיריית אשדוד מתחייבת לייעד בכל שנת כספים לצורך חידוש ושיפוץ המבנה (וזאת בנוסף על הוצאות האחזקה השוטפות) תקציב על סך שנתי השווה ל5% מתקציב הקמת המבנה".
במילים פשוטות, מה שהחל בסכום של כ-3 מיליון ₪ מדי שנה (5% מ-60 מיליון), האמיר לסכום של כ-6 מיליון ₪ (5% מ-120 מיליון, האומדן העדכני לעלות הקמת המבנה, לא כולל פיתוח חוץ) אותו תיאלץ העירייה להפריש מדי שנה לצורך זה.
כיום, בעקבות העלייה הקיצונית בעלות הקמת המבנה, השתתפות מפעל הפיס גדלה ל71.5 מיליון ₪ בסך הכל, מה שמשפיע בצורה ישירה על שאר מוסדות העיר שלא יזכו לשיפוץ "בזכות הפיס", אלא בגלל ההיכל שלא נגמר.
6 שנים אבודות
בתחילת הפרויקט, הוערכה משך הקמתו בכ-4 שנים. עד היום באתר האינטרנט של האדריכל חיים דותן, שתכנן את ההיכל, מתנוססת בגאון הכתובית: "היכל הקונצרטים ותיאטרון אשדוד – מועד סיום: דצמבר 2004". אבל, שרשרת של אירועים, תקלות ומחדלים הביאו לדחייה מתמשכת בביצוע הפרויקט, שהשפיעה בצורה ישירה על החריגה האדירה בתקציב.עוד בטרם יצאו העבודות לדרך, מינתה עיריית אשדוד מטעמה את ממלא מקום מהנדס העיר, אינג' יפים אייזנברג, למנהל הפרויקט. במקביל אליו, מונה כמנהל התאום והפיקוח אבי קמר, שרק שנתיים קודם לכן הקים את חברת "קמר ניהול ופיקוח (98) בע"מ". יש לציין, כי בהתחלה העבודות התבצעו במרץ, וקצב ההתקדמות בהחלט היה משביע רצון, אבל אז החלו הבעיות. בנובמבר 2003, הקבלן הראשי, חברת "חירם גת", נקלעה לקשיים כספיים קשים דבר שהביא למינוי מפרק לחברה. חודשים רבים של דיונים משפטיים ובקשות להקפאת הליכים, מנעו את המשך העבודות מצד אחד, ועיכבו את החלפת הקבלן מצד שני. עיריית אשדוד שחררה לקבלן כספים שלא בחוכמה או שלא ברגישות יתר ולכן הנזק כבר אז היה גדול.
המחדלים
לבסוף, נבחר הקבלן שמואל אוזדובה מאשקלון, לצורך המשך ביצוע העבודות, עד לשלב הגמר. אך מי שחשב כי בכך יגיע הפרויקט לסיומו, התבדה. שורה של ליקויים ומחדלים בביצוע, הובילו למחלוקת קשה בין העירייה לבין הקבלן, מה שגרם להפסקת העבודות באתר למשך תקופה של כשנתיים. לא נלאה אתכם בפרטים, אך שני מקרים צורמים שיכלו בקלות להימנע על ידי הפיקוח, הובילו את המשבר. הראשון, הקמת הקונסטרוקציה לתקרה הפנימית, הקבלן השתמש בפרופילי ברזל בעובי 3 מ"מ, ורק לאחר סיום העבודה, כשמהנדס הקונסטרוקציה התבקש לאשר אותה, הוא סרב בטענה כי היו צריכים להשתמש בפרופיל עבה יותר. אם המפקח היה בודק את הפרופיל ברגע שנפרק מהמשאית, בעודו על הקרקע, הייתה נמנעת אי נעימות, והיו נחסכים חודשים רבים וכן מיליוני שקלים שהושקעו בתיקון הליקוי. המקרה השני קשור לתקרת הגבס האקוסטית, שבוצעה אף היא שלא לשביעות רצון העירייה. עוד בטרם נבדק טיב העבודה, הורה מישהו לקפל את כל הפיגומים מהמקום, וכשהבחינו בעירייה כי העבודה לא בוצעה לשביעות רצונם, זה כבר היה מאוחר מדי, והעבודות במקום הופסקו.
האם המפקח על הבנייה נענש? לא! כפי שתגלו בהמשך הוא קיבל בונוס שמן ופרס.
ההתראות
בישיבת מועצת העיר שהתקיימה בחודש פברואר 2007 נחשפו חלק מן הליקויים שגרמו להפסקת הבנייה, ועוררו מהומה. עוד בטרם אותה הישיבה, אמר ל"המגזין" גורם בכיר בעיריית אשדוד שלא לציטוט, "אני מצטער שלא הקימו כבר את היכל התרבות. שמענו על בעיות רבות בבנייה וחילוקי דעות בין הקבלנים לעירייה, ואנחנו ממתינים לתוצאות. אני יכול לומר בוודאות שלפני אפריל 2008 הוא לא יהיה מוכן בשום פנים ואופן".
כאמור, בישיבת שהתקיימה באותו שבוע, פרס מהנדס העיר דאז, בני מגדמן, את מגוון הבעיות, "על פי החוזה, הקבלן היה צריך לסיים בספטמבר 06, יש כבר פיגור של חצי שנה, ומהרגע שהעבודות יתחדשו נצטרך עוד 8 חודשים של בנייה. כרגע העבודות נעצרו מפני שיש ויכוח בין הצוות המקצועי לצוות המבצע". לדברי מגדמן, כפי שפירט באוזני חברי הנהלת העיר, "הויכוח הוא על ביצוע עבודות תקרת הגבס והקונסטרוקציות. נערכה בדיקת מעבדה שלא הייתה הסכמה לגבי מסקנותיה, ולכן הוחלט להזמין בדיקת מעבדה נוספת של הטכניון לביצוע בדיקת הקונסטרוקציה. מבדיקה של הטכניון נמצא כי יש בעיה בריתוכים של הקונסטרוקציה. הפתרונות לבעיות צריכים להיעשות על ידי הקבלן".
ראש העיר דאז, צבי צילקר, התייחס גם הוא לנושא בישיבת המועצה ואמר, "הגענו למצב כזה, שהוצאנו צו לקבלן שאסור לו להיכנס לבניין בשום אופן, כדי שלא יעשה דברים שלא מקובלים עלינו". הקבלן אכן לא נכנס אך את כספו ורווחיו הוא כבר לקח.
אבי קמר: "אם לא היינו מתעקשים על איכות, זה כבר היה נגמר"
עוד באותו השבוע שהתפוצצה הפרשה במועצת העיר, ניסה כתב "המגזין" לקבל את תגובתו של אבי קמר, הבעלים של חברת "ק.מ.ר. ניהול ופיקוח 98 בע"מ", המפקח על הבנייה של היכל התרבות מטעם עיריית אשדוד, שסירב לבקשה לקבל דיווח על פרטי הפרויקט. "זה צריך להיעשות דרך דובר העירייה", אמר קמר, אך יחד עם זאת נעתר לדבר על היכל התרבות בצורה כללית. וכך הובאו דבריו בגליון "המגזין" מיום 09.02.07:
"יש כמה ליקויים שהתגלו זה מזמן". אמר קמר, "הם התגלו בזמן הבנייה, ומה שאתם שומעים היום על הבעיות עם הקבלן, זה אך ורק בעיות שנובעות ממנו והיו מזמן על השולחן. כנראה שרק עכשיו זה מגיע לידיעת הציבור".
לשאלה "על איזה בעיות אתה מדבר?" הוא ענה: "בעיות ביצוע של הקבלן. אני לא יכול להיכנס לפרטים שלא דרך הדובר, אבל באופן כללי, הוא הוזמן לבצע דבר אחד, וביצע דבר אחר".
מה הזמן המשוער שייקח עד שיסיימו את הליקויים?
"הבנייה עצמה לוקחת חודשים ספורים, אבל כדי שנוכל להגיע למצב הזה יש פרוצדורה שצריך לעבור. אני לא יודע למה אתה אומר שזה ייקח עד 2008. אני חושב שאפשר לעשות את זה לפני כן. זה מאוד תלוי מתי נגיע לנקודה שבה מתחילים לבצע את העבודות בשטח. בסך הכל יש הליכים ונושאים שלא תלויים לא בעירייה ולא בנו. אני מתרשם שהעירייה רוצה לגמור עם הסיפור הזה כמה שיותר מזה, כי היכל התרבות חשוב לעיר וחשוב לכולם. הסיבה להתעקשות שלנו היא על האיכות, היינו יכולים לסיים בקלות, אם לא היינו עומדים על האיכות, עליה אנו מרגישים חובה לשמור".
העירייה החליטה להתנתק מהחוזה עם הקבלן אוזדובה, שמצידו סרב לשחרר את האולם ולאפשר לקבלן אחר לסיים את העבודות במקום. סכסוך זה עצר למעשה את העבודות באתר למשך כשנתיים, עד שבתחילת 2008, הגיעו נציגי העירייה, בראשות המנכ"ל דאז, יגאל צדוק, להסכם פשרה עם הקבלן, לפיו על פי פרטי ההסכם, "הקבלן יסלק ידו באופן מוחלט ולאלתר מהפרויקט", אגב העברה מסודרת של כל ההתקשרויות שיש לקבלן, לקבלני המשנה שלו. מאידך העירייה תשיב לקבלן את הערבויות שבידה.חייבים לציין שאם העירייה הייתה יודעת לחתום על הסכם סביר עם הקבלן, היא מעולם לא הייתה מגיעה למצב הזה!
"עוד 12 חודשים לפתיחה"
תקופה קצרה לאחר שנכנס לתפקיד, הורה ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, לכנס את כל הגורמים המקצועיים הקשורים להיכל התרבות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי העבודות שנותרו לביצוע עד לסיום. שוב הופנו הזרקורים אל אבי קמר, שהוא האיש שאמור להיות מעודכן בכל הפרטים. על פי דו"ח שהגיש קמר לעיריית אשדוד בחודש אפריל האחרון, מעריך את סיום העבודות בכ-12 חודשים. כעבור שלושה חודשים נוספים, שוב התקיימה ישיבה להערכת מצב, שגם בה מסר קמר את הערכתו לסיום הפרויקט... 12 חודשים. בסוף חודש ספטמבר הוגש דו"ח מצב נוסף מידיו של אבי קמר, כשבסופו מצוינים המועדים שלהערכתו נותרו לסיום העבודות באתר. נכון, גם הפעם מדובר על 12 חודשים.
הערכות של סיום הפרויקט בעוד ...12 חודשים, אינן חדשות לאבי קמר. גם בתקופת הדיווחים לראש העיר הקודם, צבי צילקר, הוא העריך את סיום הפרויקט כמו היום, בעוד 12 חודשים.
עובדים במרץ? ממש לא
יצאנו לשטח, על מנת לראות במו עינינו את המצב בתוך המבנה הזה, שעתיד להיות היכל התרבות של אשדוד. דלת הכניסה הפתוחה לכל דכפין, הובילה אותנו למבואה מרשימה, עתירת שמש החודרת פנימה דרך קירות הזכוכית הגבוהים. אף עובד לא נראה במקום. המשכנו לתוך האולם, שני פרוז'קטורים חזקים מאירים את החלל העצום, אך גם כאן לא מצאנו שום פועל לרפואה. המשכנו לסייר בנבכי המבנה, מטיילים בקומות המשרדים וחדרי ההלבשה, עד שמעלית קטנה לקחה אותנו אל מרומי הקומה החמישית של המבנה, שם, למרבה הפלא נתקלנו בשני עובדים ש"באו לסדר משהו במזגן"... המשכנו בסיור, ירדנו קומה אחר קומה, מחפשים אחר הפועלים שאמורים להיות עסוקים במשנה מרץ בסיום העבודות, אך לשווא. שמנו פעמינו החוצה, ודווקא שם נתקלנו בפועל, שעסק במרץ ב...טיטוא המקום. כשניסינו לשאול אותו מספר שאלות, התקשה להבין הן את העברית שלנו, והן את האנגלית.
אם רק חפצה נפשנו, יכולנו להעמיס באין מפריע את כל שחשקה נפשנו בו. אגב, היכן המפקח?
אז כמה זה עלה לנו?
אכן, התכנית המקורית על סך 60 מיליון ₪, שקפצה כמעט מייד ל-75 מיליון ₪, אמורה הייתה לספק לנו, תושבי אשדוד, את אחד מהיכלי התרבות המפוארים במדינה, אם לא המפואר שבהם. רק לשם השוואה, בשנה האחרונה הושלמו שני מבנים דומים, האחד, "היכל התיאטרון" בקרית מוצקין, והשני "מרכז הקונגרסים" שבשטח המכללה האקדמית אשקלון. עלות היכל התיאטרון במוצקין, המונה 1000 מקומות ישיבה ו-1000 מקומות חניה!, הגיעה לכ-37 מיליון ₪. אז נכון שהמבנה שלו לא מדהים כמו שלנו, אבל ...למעלה מ100 מיליון ₪ הבדל???
מרכז הקונגרסים המרהיב ביופיו באשקלון, המונה 3 אולמות (שיחד נותנים 1000 מקומות) ומסעדה / אולם אירועים ברמה הגבוהה ביותר, בעל מבנה ארכיטקטוני כדורי, עלה בסה"כ כ-29 מיליון ₪. ללא חישובי פיתוח 90 מיליון ₪ פחות משל אשדוד!!!
הטעויות, המחדלים ובעיקר הסחבת האדירה, גרמו לעלות הפרויקט באשדוד להכפיל את עצמו ולהגיע לרמה של 120 מיליון ₪ (לא כולל פיתוח של 60 מיליון!!!), כשעיקר הפער נובע מההצמדה למדד תשומות הבניה, תשלומי יתר לקבלנים ותשלומים כפולים הנובעים מטעויות. סה"כ גבירותיי ורבותיי...180 מיליון ₪, אז איפה מחיאות הכפיים? לכך יש להוסיף סכומי עתק שהוצאו ללא כל הסבר הגיוני. עוד בהתחלה, שולמו 5 מיליון ₪ לאדריכל יפני, שהגיש תכניות שנגנזו, ואיתן נעלם גם הכסף.
3 מיליון ₪ שולמו עבור רכישה של ציוד הגברה ותאורה בשנת 2006, כשההיכל היה עוד רחוק מסיום (מי האיש שמיהר לעשות רכישה לא הגיונית זו, מבחינת העיתוי???). אגב, ספק רב אם ניתן יהיה לעשות שימוש בציוד שכבר הפך להיות ישן, עקב ההתפתחות הטכנולוגית, ושהעירייה משלמת עבורו דמי אחסנה גבוהים מידי חודש.
פיתוח וסביבה
סעיף הפיתוח, על אף שלכאורה נשמע זניח, עולה לנו עוד 60 מיליון ₪!!! מומחים בעלי ניסיון רב בתחום איתם שוחחנו, העריכו שפיתוח ברמות הגבוהות ביותר לפרויקט מסוג זה אל לו לעלות למעלה מ25 מיליון ₪ וגם זאת בלשון הגזמה. אם נוסיף לסכום זה את עלות הקמת "כיכר העיר", היינו אמורים להגיע בהגזמה לסך של 40 מיליון ₪, אז למה 60?? תזכורת למי ששכח - עלות הקמת הפרויקט בקרית מוצקין, כולל 1000 מקומות ישיבה ו-1000 מקומות חניה, עלה כל כולו 37 מיליון ₪ כ 40% פחות מעלות הפיתוח בלבד של היכלנו היקר.
הפרס של המפקח
אבל הדובדבן שבקצפת שמור איך לא, לאבי קמר. חברת הפיקוח והניהול שבבעלותו, נהנית מתשלום חודשי קבוע של 85,000 ₪ ללא הגבלת זמן, עד לסיום הפרויקט, אז פלא שהפרויקט הזה מתקדם כה לאט?
סה"כ שילמו תושבי העיר רק עבור התכנון והפיקוח של ההיכל כ 20 מיליון ₪ רק מעט פחות מעלות של הקמת כל מרכז הקונגרסים של אשקלון.
שאלות קשות
כל סאגת בניית היכל התרבות באשדוד מעלה שאלות קשות על ניהול הפרויקט בפועל, ועל התנהלות העירייה לאורך השנים:
* כיצד ייתכן שהגוף שאמור לפקח ולנהל, כשל בנקודות קריטיות, אך עדיין ממשיך להוביל את הפרויקט בגאון ולהינות באופן ישיר מהעיכוב? תזכורת – ככל שהפרוייקט מתמשך כך מקבל המפקח עוד 85 אלף ₪ לפני מע"מ מידי חודש... ובנוסף נהנה מפרס אדיר נוסף - המפקח הכושל ילווה את הקמת כיכר העיר בסמוך להיכל!!!
* כיצד ייתכן שמתבצעות עבודות במקום ללא נוכחות של מי מנציגי הגוף המפקח?
* היכן נמצא לכל אורך התקופה יפים אייזנברג, מנהל העבודה בפועל מטעם עיריית אשדוד?
* מדוע עד היום אף אחד לא נתן את הדין על המחדלים העצומים שעלו לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים?
* מה יודעים יותר טוב בערים אחרות, שהצליחו להקים היכלים לתפארת בשליש תקציב ושליש תקופה?
להלן התייחסות אגף פיתוח, תשתיות, בינוי ותחזוקה:
במהלך בניית ההיכל אירעו שני אירועים מרכזיים, אותם לא ניתן היה לחזות מראש, אשר גרמו לשיבושים רבים בלוח הזמנים - פשיטת רגל של חברת חירם גת כקבלן שלד והפסקת הפעלתה של חברת שמואל אוזדובה כקבלן גמר. שכר טירחתו של אבי קמר אושר כדין עוד בקדנציה שעברה (ע"י ראש העיר הקודם). לוח זמנים לסיום ההיכל נגזר מפעילויות שיש לבצע, אחרי גמר התקשרויות עם כל הקבלנים. בימים אלה נערכת בחינת לוח זמנים ועם סיומה תפרסם העירייה את הנתונים לידיעת הציבור הרחב. החלטה להעסקתו של מר אבי קמר לניהול הקמת הכיכר התקבלה כחלק מההחלטה לגבי כלל עבודות הפיתוח מסביב להיכל. ההחלטה על קניית הציוד התקבלה על ידי ועדת היגוי כחלק מהצרכים שנבעו מלוח זמנים קודם. אנו משוכנעים כי בסופו של דבר, לכשיושלם הבית, יהנו תושבי העיר מהיכל תרבות – לתפארתה של אשדוד.
למרות פניות חוזרות ונשנות לאבי קמר, לא התקבלה תגובתו.
מרכז הקונגרסים באשקלון:
"היכל התיאטרון" בקרית מוצקין:
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
