על פי  סקר אשדוד נט, (כמו אגב בכל הסקרים שנעשו בעיר אשדוד, על ידי חברות הסקרים), המרוץ הוא על המקום השני.

כל אחד מהמועמדים מול ראש העיר המכהן, מקווה לעלות לסיבוב שני (שיכול להתקיים במידה ואף אחד לא מגיע ל 40%) במקרה כזה,  נערך סיבוב שני בין ה2 הראשונים ונראה שתיאורטית עדין לכל אחד מהמועמדים יש סיכוי להגיע למקום השני -  כששאלת ההתארגנות ליום הבחירות ואחוזי ההצבעה של התומכים שלהם, הם אלו שיכריעו את הכף, מי יוכל לעלות לסיבוב שני מול ראש העיר המכהן, יחיאל לסרי ואם בכלל יהיה סיבוב שני.

כך שנניח שלאלי לחמני יש 25,000 איש שמתכוונים להצביע עבורו, עכשיו השאלה היא כמה מהם יבואו לקלפי מול כמה יבואו באופן כללי להצביע.

נניח שמתוך 192,000 בעלי זכות הצבעה באשדוד, יגיעו כ100,000 להצביע (נוכח העובדה שאין אווירת בחירות), עכשיו לחמני יהיה תלוי בשאלה כמה מה25,000 איש שמעדיפים אותו, יצאו בפועל לקלפי גם להצביע עבורו.
אם יגיעו למעלה מ 15,000 מתומכיו, אזי הוא הופך בעל סיכוי משמעותי לעלות לסיבוב שני וכמו לחמני, כך הדבר לגבי שאר המתמודדים.

על פניו, הלן גלבר היא זאת שבסקר אשדוד נט נמצאת במקום השני (כמו בכמעט כל הסקרים האחרים שנעשו בעיר בתקופה האחרונה), כדי שהיא תשאר במקום השני, היא פשוט צריכה לא לעשות טעויות, טעות שלה והיא תוכל לרדת למקום השלישי והרביעי. כמובן שגם תהיה חייבת לדעת להביא את המצביעים שלה ביום הבחירות לקלפי.

מי שמוכיח בכל מערכת בחירות שהוא יודע לעבוד ביום בחירות ולהביא את המצביעים שלו, הוא שמעון כצנלסון שההתמודדות הקשה ביותר שלו היא מול אלי נכט. המאבק ביניהם הוא כמו מאבקי דרבי. שגם אם לא לוקחים אליפות, הכי חשוב זה לנצח את האחר.

המאוכזב ביותר הוא ברק סרי שפתח בסערה את מערכת הבחירות בהשקעה כספית אדירה, הצליח להיות במקום השני בסקרים וקיווה להמשיך לעלות, אך ככל שעבר הזמן, הוא איבד גובה בכל הסקרים שנעשו.

לאבי אמסלם, יו"ר ש"ס באשדוד, יש יכולת גבוהה להביא את המצביעים שלו לקלפי. נראה שהתפקיד שלו במערכת הבחירות היא יותר להפריע ולקחת קולות ללסרי, מאשר להיבחר בעצמולראשות העיר.

האופציה שראש העיר , יחיאל לסרי, ינצח בסיבוב ראשון קיימת בהחלט והיא תלויה בעיקר ביכולת ארגון יום הבחירות ואחוז הצבעה ככללי, וגם באיכות הדלים עם קבוצות כוח, במידה ויהיו כאלו.