היה זה ליל שישי האחרון כאשר אנטון ניימן תושב אשדוד טייל עם כלבו צ'יף לאחר מפגש עם חברים ובנסיבות טרגיות מצא את מותו, והוא בן 32 בלבד. החברים מספרים כי הוא נמצא שרוע ללא רוח חיים כשצ'יף - הכלב שלו שכל כך אהב נמצא על ידו, עד שעוברי אורח ניגשו והזעיקו את כוחות ההצלה אשר לדבריהם נאלצו לקבוע את מותו. 

בערב יום א' האחרון, הוא הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד כשרבים מלווים אותו בדרכו האחרונה. אנטון, שבעוד פחות מחודשיים היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-33, הותיר אחריו את אימו, סבתו ויוליה בת זוגו. חבריו הכואבים את מותו הפתאומי נרתמו לסייע לבני המשפחה האבלים וגייסו כספים עבור ימי השבעה הקשים.

חברו הטוב גוריק מספר עליו:"אנטון היה בן אדם זהב שתמיד עזר לאחרים. הוא ידע לקחת מצבים לא טובים ואיכשהו להפוך לעשות שהכל יסתדר. הוא אהב בעלי חיים ואפילו אסף חתולים מהרחוב וטיפל בהם. תמיד אבל תמיד היה לו חיוך על הפנים, הוא הפגין אהבה לכל עבר ולאן שלא תזרוק אותו תמיד היו מתקבצים סביבו אנשים. פשוט מלאך. כולנו שבורים ולא מצליחים אפילו לעכל".

"אנטון היה האדם הכי שמח שפגשתי בחיי" – מספרת עליו ליז חברתו הקרובה, "תמיד חיובי, תמיד במצב רוח טוב, מלא באנרגיות חיוביות. לכל מקום שהוא היה הולך תמיד היה משאיר שובל של צחוק מאחוריו, זה היה משהו מדהים. הוא מאוד אהב בעלי חיים. יש לו 2 חתולים וכלב שהוא אהב אהבה ענקית. הכלב היה איתו מהבוקר עד הערב, גם בעבודה וגם מחוץ לה".

"לפני מספר חודשים" – היא מוסיפה, "רקדנו ביחד בחתונה שלי וכל הנוכחים במקום שאלו מי זה האדם המדהים הזה! רק לפני שבועיים דיברנו וקבענו שהוא וחברה שלו יבואו להתארח אצלנו. לא מאמינה שאני לא אשמע את הצחוק שלו יותר לעולם, איזו אבדה לאנושות".

"אנטון היה אדם מדהים עם לב רחב" - מספר ארתור, "חבר אמת שלא ינטוש בעת צרה ותמיד יהיה שם בשבילך. אדם צעיר עם שמחת חיים מטורפת, כשהוא בסביבה אין דבר כזה שכולם לא צוחקים. עצוב שנפטר ככה בגיל צעיר".

אליסה חברתו מזה שנתיים מספרת: "אנטון אדם מצחיק, חייכן ושמח. תוך רגע הוא היה נכנס ללב של האנשים. הכרנו לפני כשנתיים במסיבות ומפגשים עם חברים משותפים. הוא פשוט היה צוחק כל הזמן מכל דבר, מרים אותך עם שמחת החיים והאופטימיות שלו. כואב הלב".

"אנטון היה בחור טוב, חיובי וחייכן" – מספרת פולינה חברתו ממעגל אחר, "הוא תמיד היה נכון לעזור לחברים, תמיד התעניין בשלומך. הוא אהב כל כך את הכלב שלו שנשאר צמוד אליו גם ברגעיו האחרונים. החברים כולם שבורים. אנשים התמוטטו מכאב בהלוויה שלו שלא הותירה אף עין יבשה. פשוט נשבר הלב".

וסלינה: "הוא תמיד היה שמח ומחויך, אומר שלום עם חיוך וחיבוק ענקיים. בהלוויה היו המון אנשים שבאו ללוות אותו. הוא באמת היה בן אדם טוב, אי אפשר היה לפספס אותו ולא משנה איפה הוא היה. זה באמת בלתי נתפס".

השבעה נערכת ברחוב ראש פינה 14 ברובע ט'.

יהי זכרו ברוך