פרויקט מתקן ההתפלה באשדוד הוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל. כושר ההתפלה המתוכנן שלו היה 100 מיליון מ"ק.

בפועל הוא סבל מעיכובים מתמשכים בהקמתו והחל להתפיל מים רק בינואר 2016, רק שנתיים לאחר המועד שאליו התחייבה מקורות.
הפרויקט סבל מבעיות הנדסיות קשות שגרמו לכך שכושר ההתפלה שלו היה נמוך ב–15% מהספקו המתוכנן והוא צבר הפסדים של 30–35 מיליון שקל בשנה.

העיכובים בהפעלת המתקן וכושר הייצור הנמוך מהמתוכנן אילצו את חברת מקורות ייזום, חברה בת בבעלותה המלאה של מקורות, לבצע הפרשה של 366 מיליון שקל בדו"חותיה הכספיים ל–2016 עבור ירידת ערך ההשקעה בו. ההפרשה הגדילה את הסכום המצטבר שהופרש עד כה בגין הפרויקט ל–420 מיליון שקל.

בעקבות כישלון הפרויקט הגישה מקורות ייזום בנובמבר 2015 תביעה נגד מנרב וסדיט על סכום של 705 מיליון שקל בגין ליקויים, אי השלמת עבודות ונזקים כתוצאה מהאיחור במסירת הפרויקט.
 מנרב וסדיט הגישו תביעה נגדית על סכום של 481 מיליון שקל בגין עבודות נוספות שביצעו ופיצויים על עיכובים שנגרמו באשמת מקורות ייזום.

המדינה מצדה הגישה תביעה נגד מקורות ייזום על סך 150 מיליון שקל, בגין שנתיים של עיכוב במסירת מתקן ההתפלה. בהתאם להסכם ההקמה של הפרויקט, התחייבה מקורות ייזום לשלם קנס של 70 אגורות על כל מ"ק של מים מותפלים שלא סופק במועד.

הפתרון שנמצא ויאפשר את מכירתו של מתקן ההתפלה הכושל באשדוד:

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיה, חברת מקורות והגופים שהעניקו אשראי של מיליארד שקל למתקן, עמיתים קרנות הפנסיות הוותיקות וכלל ביטוח יחד עם שותפות של חברת מנרב וחברת הספרדית — שהן קבלניות המתקן הכושל — הגיעו להסכם שיסדיר את המחלוקת ביניהם ויאפשר את מכירתו.

מנרב וסדיט ישלמו 100 מיליון שקל בגין הכשלים שהיו בהקמת הפרויקט, ויוותרו על סכום נוסף של 90 מיליון שקל, שחולט בגין ערבויות שנתנו למקורות ייזום. המדינה תוותר על חוב של 250 מיליון שקל שחייבת לה חברת מקורות, בעיקר בגין הקנסות על האיחור במסירת מתקן ההתפלה.
האיחור במסירת המתקן גרם לכך שהיצע המים המותפלים שעמד לרשות משק המים היה נמוך ב–200 מיליון מ"ק ב–2014–2015.

הקנס נקבע גם על כך שכושר ההתפלה של המתקן ב–2016 היה נמוך ב–8% מהכמות הנדרשת, ובמחצית הראשונה של 2017 אף ירד לשפל של 25% מכושר הייצור.

הסכום שהמדינה מוותרת עליו משקף גם את העובדה שבתקופה של שנה וחצי עד להשלמת שיפוץ המתקן, המתקן יספק מים בכמות נמוכה מההספק המתוכנן שלו.

בנק הפועלים, כלל ועמיתים — שהעמידו לרשות הפרויקט אשראי של 1.1 מיליארד שקל — יגדילו את האשראי בסכום של 70 מיליון שקל. 

עם החתימה על ההסכם צפויים החשב הכללי רוני חזקיהו ורשות המים לפרסם מכרז חדש לרכישה ולהפעלה של מתקן ההתפלה באשדוד לתקופה של 20 שנה.
חברת מקורות תהיה מנועה מהשתתפות בו, בשל התנגדות חזקיהו על רקע הנזק האדיר — המוערך ב–600 מיליון שקל — שגרם הניהול הכושל של הפרויקט על ידי מקורות.

ההסכם הוא פשרה בין דרישת קבוצת המממנים לתקן את המתקן לפני שיימכר, כדי למקסם את התמורה ולהקטין למינימום את הנזק שנגרם למלווים, לבין הרצון של חזקיהו למכור את המתקן במהירות האפשרית כדי להקטין את הסיכון שעיכוב ממושך בתיקונו יגרום לו נזק קשה ויביא לקריסתו.

עלות התיקון של המתקן הוערכה על ידי חברת הנדסת התפלה (IDE) ב–250–300 מיליון שקל. ההסכם ייתן בידי הרוכש מתקן התפלה נקי מחובות ויספק לו מקורות כספיים לתקן את המתקן, באמצעות התשלום של מנרב וסדיט והאשראי שתעמיד קבוצת המלווים.