עד כה, חלק מהחבילות שנשלחות דרך הדואר היו נבדקות, אך חבילות רבות לא נבדקו וצרכנים הצליחו לחמוק כך מתשלום מיסים ללא ידיעתם ושלא ביוזמתם.

בעתירה שהוגשה נגד הדואר, רשות המיסים ומשרדי האוצר והתקשורת על ידי ארגון סוכני המכס ואיגוד לשכות המסחר נטען שהמדינה מאפשרת כך "נתיב הברחה". בג"ץ אמנם דחה את העתירה, אך קבע כי על הדואר ורשות המיסים להתחיל לבדוק את החבילות מ-15 בפברואר.

מעתה חברת דואר ישראל תיאלץ למסור דיווח על כל פריט שנכנס לנתב"ג דרכה. מדובר בהצהרת יבוא הכוללת בין היתר את פרטי ההזמנה, משקלה ושווייה. שחרור החבילות מותנה בהגשת הצהרה זו. דואר ישראל אחראית ל-99% מתעבורת החבילות בישראל, ועד כה לא הייתה מחויבת בהצהרת יבוא כזאת. מדובר במשלוחי אמזון, עלי אקספרס, אסוס ונקסט, בין היתר, שכעת יידרשו בדיווח.

המשמעות של ההליך הוא – שמצד אחד המדינה תצליח לגבות יותר מיסים, אבל מצד שני סביר להניח שהחבילות  לצרכנים יתעכבו עוד יותר בדרכם ללקוח.

משמעות נוספת – שהצרכנים ישלמו יותר מיסים ואולי עוד עשרות שקלים על מגוון עמלות לשחרור חבילות, למשל עמלת מחשב של כ-18 שקל ועשרות שקלים על אחסון, כמו שגובות חברות השילוח.