הציבור הרחב יכול לפגוש בתופעה של חוסר בעובדים כשהוא יוצא מהבית למסעדה שחלק מהכיסאות שלה ריק אך המלצר או המלצרית בכניסה מחייכים בנימוס ומסבירים שאין להם מספיק כוח אדם כדי להושיב סועדים נוספים.

אבל תתפלאו שלא רק בתחומים אלו – מי שמוביל במשרות פניות הוא ענף ההייטק עם 14,963 משרות פנויות. מיד לאחריו מתייצב ענף עובדי המכירות עם 11,949 משרות פנויות.

רשמית למסעדנות חסרים 10,000 עובדים אבל לדברי תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד" חסרים למסעדות, כ-20 אלף עובדים שזה לא רק מלצרים אלא  גם - אחמ"שים, טבחים, מנהלים, ניקיון וכו'.

אלו מקצועות שהיו מאויישים בצעירים בגילאי העשרים בעיקר שהיום חלקם חזרו לגור אצל ההורים ויכולים עכשיו ליצור הכנסה שיש בה אומנם סיכונים אבל גם הרבה חופש ואפשרויות לרווחים ( וולט  מכירות באינטרנט וכו).

אבל הנה מסתבר שזה לא רק הם - ארגון המורים מדבר על 6000 מורים שחסרים (לא ברור כמה הנתון מדויק).

והנה צריכים לגייס גם עוד שוטרים ועוד אחיות ועוד מטפלות וקלינאי תקשורת וחסרים גם רופאים (שאין).... אנחנו כמובן לא מדברים בכלל על עובדים סיעודיים, על ענף החקלאות והבנייה וכו' (כי תמיד היו חסרים וימשיכו להיות חסרים עובדים)  נכון להיום, אולי רק עורכי דין יש יותר מידי... (וזה סתם ניחוש).

אז אולי הבעייה היא שכר?

אז הנה - משרד הכלכלה והתעשייה מדווח על ביקוש חסר תקדים ליותר מ־15 אלף עובדים בתעשייה -  עובדים מקצועיים ובעלי מיומנויות טכניות הדרושות בקווי הייצור,  זאת למרות שהשכר בתעשייה גבוה יחסית ועומד בממוצע על  למעלה מ 16000 שקל בחודש.

אז אולי אין הרבה עובדים פנויים מקצועיים כי בארץ כבר לא לומדים כמעט מקצוע?

אז הנה - לפי מודעות הדרושים באשדוד נט ובאתרים ארציים נוספים, ניתן לראות בברור שתחום העבודות הכלליות וללא ניסיון מוביל את טבלת המשרות הפנויות.

תחומים אלו משקפים מגוון רחב מאוד של תפקידים, ביניהם: מכירות, נציגי לקוחות ואדמיניסטרציה, שהם אבני היסוד לכל פעילות עסקית שוטפת.

אז היכן נעלמו העובדים אם לפי הנתונים - רק כ-150 אלף איש אינם מועסקים (או לא מעוסקים לכאורה?)

אם לפני מגפת הקורונה מודעות הדרושים היו בנויות כמו רשימת דרישות — השכלה, ניסיון ומיומנויות. כיום, המודעות נראות כמו מודעות מכירה — "אם תבוא אלינו תקבלו מענק חתימה, מענק התמדה, סביבה צעירה ודינמית" ועוד... במילים אחרות - "בבקשה, בוא אלינו הכי כיף אצלנו".

מקומות העבודה מתגמשים:

מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל אומרת – "אנחנו רואים יותר חברות שמגלות גמישות בכל הנוגע לעובדים משכילים פחות. כך למשל, אם בעבר חברות התעקשו לגייס נהגים עם רישיון לרכב כבד בעלי ניסיון של שנתיים לפחות — כיום הן ייקחו מישהו עם ניסיון מועט, או כזה שרכש אותו בצבא ועתה כבר מגייסים נהגים שמוכנים ללמד אותם נהיגה על חשבונם".

גם חברות שמגייסות מפעילי מכונות מסתפקות כבר בפחות ניסיון ואף מוכנות להכשיר עובדים מאפס. בתחום נציגי השירות והמכירות, כמעט כל הארגונים פותחים תוכניות הכשרה משלהם ולא מתעקשים על עובדים עם ניסיון.

סטודנטים שנדרשו בעבר לעבוד 4–5 משמרות בשבוע — יכולים כיום גם 3 בלבד... ומסתבר שלא רק סטודנטים רוצים לעבוד רק 3 משמרות בלבד...

תופעה עולמית:

מסתבר עוד שלא רק בישראל מתמודדים עם מצוקת גיוס-  80% מהמעסיקים בעולם מדווחים על קושי באיוש משרות בשל מחסור בעובדים מיומנים ומנוסים .

גם בארצות הברית, חברות מתמודדות עם אתגר חסר תקדים בניסיון למצוא מספיק עובדים למלא את המשרות הפתוחות - יש 10 מיליון משרות פתוחות בארצות ברית - ושישה מיליון מובטלים. המחסור הזה משפיע על כל המגזרים. "גם אם כל מובטל במדינה היה מוצא עבודה, עדיין היו נותרות ארבע מיליון משרות פתוחות.

דור ה Z מחפש עבודה יותר סקסית

לאחר ששוחררו במגפה ממקומות העבודה שלהם והם התרגלו להתפרנס בלי להרוויח – משהו אצלם השתנה (ומדובר בדור שכבר גדל שונה) – הם נמנעים מעבודה שנתפסת אפורה ומחפשים משמעות וגם זמן גמיש לעצמם.

האחרים עובדים רוב היום בלהראות לעוקבים כמה החיים שלהם יפים.  אז מתי יש זמן לעבוד בעולם האמיתי?

הם כבר לא מאמינים שיוכלו לרכוש דירה. אז הם חיים יותר מהיום למחר בלי לחסוך. אם מצליחים כבר ליצור רווחים, אז הם מושקעים בחיים היפים של היום או מקסימום מחר בערב ( ואם לדייק זה בעצם בצורך האובססיבי להראות לעוקבים כמה הם יפים בכל רגע ורגע).

העבודה היא כבר לא חיינו ואפילו כבר לא בשבילנו... ואם באים לעבודה אז איפה הכיף שהיא מעניקה לנו?

הם יותר בבית אצל ההורים ויותר מגלגלים... בשביל לנקות את הראש... יותר רואים באינסטגרם - כמה החיים של אחרים - זבת חלב ודבש ובעיקר ים, בירה, שירים, הרבה חופש.... ואימאלה איזו יפה אני...
אז על חשבון מי את כזאת יפה אם את לא עובדת?
ולפתע מסתבר כמה כסף אפשר לעשות גם מעוקבים שצריך רק לבדר (וזה כבר הפך ממש משרה מלאה לבדר עוקבים).

כלכלת החלטורה –

כלכלת החלטורה איפשרה לרבים שעבדו במגזר השירותים להשתכר בכבוד בעיצומה של מגפת הקורונה, כשעסקים רבים בתחום פיטרו עובדים או נסגרו כליל.

כלכלת החלטורה היא מהגורמים למחסור בעובדים במגזר השירותים. שם גם מרוויחם נטו בלי לשלם מס הכנסה. 

המחסור בעובדים נובע משינוי העדפות בקרב העובדים בתקופת המשבר (או אם תרצו - דור הZ), שאינם מוכנים לעבוד בעבודות מסוג מסוים. העובדים מחפשים יותר את השקט והחופש שלהם.

כך בוחרים בדור החדש ליצר הכנסה ממקורות חדשים שפרצו עם הקורונה כמו משלוחים בוולט שם כל אחד עובד מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה וגם מתפרנס יפה וכך החלו רבים למכור דרך האינטרנט החל מעוגות ועד מוצרים מאתרי המכירות ועוד...

ומי שיש לו עוקבים רבים... אז בשביל מה לעבוד? מספיק לבדר את העוקבים והמפרסמים כבר ירוצו אלינו לתת לנו כסף לקדם אותם.

רבים מחפשים היום לעבוד כפרילאנסים , רבים הפכו להיות עצמאיים והם משווקים את עצמם ברשתות החברתיות במגוון רחב של תחומים שהתפתחו בשנים האחרונות. 

אפשר ללמוד על מגמה זו גם מההתפתחות של חללי עבודה משותפים. גם שם רובם הם פרילאנסים.

גם לא מעט הייטקסטים יכולים לטייל בעולם ולעבוד שעתיים שלוש בזום.

ציבור רחב מוותר על תנאי העסקה, פנסייה וכו' לטובת ניסיון לעבוד פחות ולהרוויח יותר.

יום אחד עוד נגלה מה מוכרים וכיצד מתפרנסים ואיך משלמים שכירות כל כך גבוהה אותם צעירים שנעלמו מהמסעדות ועוד... כרגע מדובר עדין בתעלומה ואפשר רק לנחש – כי נתונים ממש אין.

נראה שהעולם משתנה לנו והמעסיקים צריכים להבין שהגבינה זזה - המגמה היא שמחצית מהעובדים עם השנים יהפכו להיות עצמאיים כאשר כל אחד ימכור לשני - נראה שבעתיד הקרוב מאוד להשיג עובד כפיים תהיה משימה גדולה יותר מלהשיג את אימא של מרקו... ועם השנים פחות גופים גדולים יעסיקו המונים כי השירותים ינתנו על ידי פרטיים...
אבל זוהי רק נבואה של כותב שורות אלו