בשנת 2017 הוגש כתב אישום נגד תושב אשדוד, לאחר שבחיפוש שנערך בביתו נתפס מחשב שהכיל תיקיות עם מאות סרטונים ותמונות של קטינים בעירום ואף מקיימים יחסי מין. 

על פי כתב האישום, במהלך 2015 ועד ליום 15.9.8 במועדים שאינם ידועים במדויק, התחבר הנאשם לרשת האינטרנט באמצעות תוכנת TOR ,ממחשבו הפרטי בביתו באשדוד וחיפש פרסומי תועבה פדופילים הכוללים דמותם של קטינים. את התכנים שאיתר הוריד למחשב שלו. הנאשם הוריד כ-324 קובצי וידאו וכ- 210 תמונות בהם מצולמים קטינים בגילאים שונים, בעירום, ובחלקם נראים קטינים מקיימים יחסי מין עם מבוגרים.

הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי לא הוא הוריד תכנים אלה למחשבו, ולא ידע להסביר כיצד הגיעו למחשבו. במהלך המשפט הציג סניגורו, עו"ד ציון אמיר, אליבי לכך שבזמן שניטען שהוריד קבצים למחשב, היה בכלל במקום עבודתו ולכן לא הוא מי שהוריד את התוכן הפדופילי למחשב.

עוד טען הסניגור למחדלי חקירה שהובילו לצורך בהשלמת חקירה במהלך המשפט והתארכות ההליכים עד לכדי עינוי הדין. המאשימה טענה כי לנאשם הייתה חזקה בלעדית על מחשבו, אך לא הצליחה להוכיח כיצד זה 12 קבצים הורדו למחשב בזמן שהנאשם כלל לא היה בקרבת המחשב.

"במצב זה, יתר הראיות הנסיבתיות אליהן מפנה המאשימה, בצירוף ההתרשמות השלילית מהנאשם ומהתנהלותו, המטילים צל כבד מעל ראשו של הנאשם, לא די בהם כדי להוביל למסקנה חד משמעית בדבר אשמתו. בהיעדר מענה ברור, המאפשר קביעת ממצאים חד משמעיים, לגבי האופן בו הגיעו לפחות 12 הקבצים הללו למחשב, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות כי אדם אחר בעל גישה למחשב הוא שהוריד גם את יתר הקבצים" - נכתב בהכרעת הדין.

עוד נכתב בהכרעת הדין - "תצריף הראיות שהוצג על ידי המאשימה, גם לאחר בחינתן כמכלול, לא יוצר תמונה ראייתית ברורה כי הנאשם בהכרח ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. האפשרויות האחרות, הנובעות מעצם אי שלילת טענת האליבי, בצד הידוע
לבית המשפט, כי בדירה התגוררו שלושה בגירים נוספים בעלי גישה למחשב, אינן מאפשרות להגיע למסקנה המשפטית המתבקשת על ידי המאשימה".