בסגר הראשון הם התמודדו, בסגר השני הם נשכו שפתיים והסגר השלישי כבר  יותר מידי עבורם. ההתמודדות הופכת לבלתי נסבלת. לעיתים בלתי אפשרית. והסוף אינו נראה לעין.

נכון, מדובר בילדים ונערים בעלי הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם. אין כמעט אדם ביקום שלא נדרש להתמודד בשנה האחרונה עם הגבלות הקורונה והסגרים התכופים, אך כשמדובר בילדים מיוחדים הקושי הוא כפול ומשולש.

נעמה, אמה לנערה בת 19 המוגדרת על הספקטרום האוטיסטי מאשדוד, מתמודדת מזה עשרה חודשים מאז פרוץ הקורונה עם היעדר מענה לאחר שעות הלימודים לפני הצהריים.

"היעדר מענה" נשמע כמו בעיה טכנית המגמדת את המציאות האמיתית הקשה. ללא מתנדבים החוששים מפני הידבקות בנגיף ועל רקע הסגרים שלא נגמרים, ההתמודדות הופכת לבלתי ניתנת לעיכול.  

במהלך תקופת הקורונה משרד הרווחה הודיע למוסדות על עצירת כל התקציבים להשמה חוץ־ביתית לבוגרים עם מוגבלויות. הסיבה לכך הייתה היותו של תקציב 2020 תקציב המשכי ולא קבוע, וההכרח של משרדי הממשלה לצמצם תמיכות וסבסוד והקפאת תוכניות עד העברת תקציב מדינה חדש.

"מידי יום בשעות אחר צהריים נהגנו לשלב את הנער במסגרות חברתיות מתאימות, אך עם פרוץ הקורונה רוב המיזמים המתוקצבים סגרו שעריהם" - מספרת נעמה. "ניסיתי לפנות במכתבים למשרד הרווחה וקיבלתי את אותה תשובה: 'אנחנו מצטערים, זה המצב'. אני מרגישה שאם היא לא תיקלט במסגרת מתאימה לה ולגילה, נעצור את עתידה. מאוד מתסכל שאתה משקיע בילדה כל השנים והעצירה הזאת פשוט נכפית עליך".

אם נוספת לילדה עם צרכים מיוחדים מתארת את החידלון גם בכל הנוגע למערך ההתנדבות הפרטית. "מתנדבות נהגו לקחת את בתי מידי יום ביומו למשך כמה שעות" - סיפרה. "מדובר במיזם מבורך שנפתח בסמינרים חרדיים באשדוד ומתופעל מזה כמה שנים, אולם עם פרוץ הקורונה המתנדבות חוששות להידבק והילדה נשארת בבית בחוסר מעש. אין לי מילים לתאר את התסכול העמוק. זה קשה לילדה וקשה למשפחה לראות אותה כך ולהתמודד". 

הרב יוסף גלאס, שהקים את ארגון 'לב לרפואה' לטובת הילדים המיוחדים, מספר על הקושי בו הוא נתקל לאורך החודשים האחרונים. "בשל הקורונה מאות ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים נותרים ללא מסגרות. מדובר במצב אבסורדי. הילדים הללו יושבים בבית מתוסכלים ואף אחד לא שומע. אף אחד לא רואה. אלו הקרבנות השקטים של הקורונה ואיש אינו פוצה ומצפצף", הוא אומר.

לדבריו, "אנחנו מצויים כבר בסגר השלישי ואין מענה הולם לילדים המיוחדים. תהליכים מורכבים של הוצאה מהבית למסגרת חוץ־ביתית - הליך שהוא בלאו הכי מורכב מבחינה רגשית ומשפחתית - נגדעו באמצע והותירו את ההורים חסרי אונים".

"גם כך מדובר בהליך ביורוקרטי מייגע" - מוסיף הרב גלאס. "התסכול וחוסר האונים גדולים מאוד. אלו כשלעצמם יוצרים משבר נוסף שמשפחה להורים לילדים מיוחדים שגם כך מתמודדים כל השנה - לא צריכה לחוות. מישהו שם למעלה שכח את הילדים האלה. הגיע הזמן להתעורר".