תחת שם הקוד "ג'ק ספארו" קיבל הסוכן משימה ב2020 להיטמע בין עובדי הנמל ולחשוף את מנגנון ההברחות רחב ההיקף שהתנהל שם. הוא ומפעיליו לא שיערו כי המשימה תמשך על פני כארבע וחצי שנים, שזוהי אחת ההפעלות הארוכות בתולדות המשטרה.

היחידים שידעו במשך כל הזמן הזה את זהותו היו חברי צוות בלשים מימ"ר לכיש, ובראשם רס"ב ע', מפעיל הסוכנים של מרחב לכיש.

"ג'ק ספארו" מספר כיצד היה צריך להסביר לאשתו את ההעלמות שלו בלילות, כיצד פיתח קשרים עם יבואנים (האחד הכיר לו את השני) כולל יבואנים פלסטינים מהשטחים  ללא אישור שהייה.

לפני שבועיים, בתום ארבע וחצי שנים כסוכן סמוי, החקירה הפכה לגלויה, והמשטרה ביצעה עשרות מעצרים.

בשבוע שעבר הסוכן הסמוי המריא לחופשה ארוכה בחו"ל, הפעם כשוטר מצטיין ולאחר שקיבל בטקס מיוחד דרגות רס"ר מהמפכ"ל וממפקד המחוז הדרומי.

הרקע להפעלת הסוכן "ג'ק ספארו":

במהלך שנת 2019 הגיע למשטרה ולרשות המסים מידע על כך שבנמל אשדוד פועל שוק הברחות משגשג. החקירה הרגישה הוטלה על ימ"ר לכיש, ושם הוחלט לשתול בתוך הנמל שוטר סמוי. במשטרה היו זקוקים לשתול אדם שלא מתוכם, כזה שלא יזוהה כשוטר על ידי עובדי הנמל הרבים, ואלפי מבקרים אחרים במקום.

במקביל, הסוכן "ג'ק ספארו" ששירת בצבא במג"ב, ואחרי שהשתחרר עבד כבודק ביטחוני במעבר כרם שלום, ביקש להתגייס למשטרת ישראל והגיש קורות חיים שהגיעו לידיו של רס"ב ע' (מי שהפך למפעיל שלו).

המפעיל ע' מספר: " חיפשנו מישהו בעל חזות מזרחית כבדה. כלומר, מישהו שמתאים לתפקיד ויזואלית ואישיותית. קיימנו איתו כמה פגישות, מבלי שנמסר לו מה התפקיד המיועד לו, כדי לראות האם הוא בכלל מתאים להיות שוטר. בנינו פלטפורמה שתאפשר לו להתקבל לעבודה למכס אשדוד בלי בעיות, ושתלנו שם עוד כמה עובדים, כדי שהוא לא יבלוט".

התפקיד של הסוכן היה לבדוק את המכולות שיוצאות מהנמל - מכניסים אותן לבדיקה לפי דרישות המכס, ומחליטים מה לבדוק ולמה, ואת מי בודקים. זאת מערכת ממוחשבת שאחראית על זה, ויש נהלים. מכולה יכולה להגיע לשיקוף (בדיקה באמצעים טכנולוגיים, ללא פתיחת המכולה) ואחר כך גם להיבדק פיזית, אם יש חשד לליקוי.

הסוכן עבד בנמל כבודק מכס מהשורה. המטרה הייתה שיכירו אותו בנמל, ושהוא יכיר גם יעדים חשודים שהמשטרה סימנה.

"ג'ק ספארו"  מספר:

"לאט-לאט צברתי ידע וניסיון. כמובן שהייתי בקשר יומיומי רצוף עם המפעיל שלי. דיברנו שעה ביום. הם סימנו לי מראש יעדים שהייתי צריך לרכוש את אמונם ולהגיע אליהם. זה לא הלך בקלות, הם לא פראיירים. לא ניגשים מהר לכל אחד.

עם הזמן, אני מצליח לאט-לאט לזהות את האנשים שמביאים את הסחורה ואת מי שמגיעים לשחרר אותה, את עמילי המכס. כל סחורה זקוקה לסדרה של אישורים, לעיתים מכמה משרדים ממשלתיים, שיאפשרו להכניסה לישראל. יש יבואנים שיודעים להתיר את הסבך הבירוקרטי הזה בעצמם. אחרים, פשוט משלמים לעמיל מכס, כדי שישיג את האישור. חשוב להדגיש: הרוב המוחלט של עמילי המכס הם שומרי חוק, ופעילותם מאפשרת לזרז וליעל כניסת סחורות לארץ, ומסייעת כך לכלכלה. אבל גם היו בהם כמה עשבים שוטים. והעשבים הללו היו המטרה".

"אז מתחיל סוג של סאחבקיות שלהם איתי. הם מנסים ליצור איתי קשר, ולי אין בעיה להתחבר עם אנשים, זה אני באופי שלי. הכל יותר קליל. היו כאלה שפנו אליי וזרקו בחצי חיוך: 'אחי, תוותר, תשחרר, זה כלום, זה חארטה, זה שום דבר. וככה זה מתחיל. השם שלי רץ מפה לאוזן. זאת תעשייה ותיקה, שבה כל אחד מכיר את השני. היו בהתחלה שניים שאחרי כמה פעמים שביקשו 'סאחבק, תוותר', נאמר לי על ידם בפירוש, 'אחי, נסתדר אחר כך, אל תדאג".

בהתחלה הם בחנו אותו בקטנה, לראות כיצד יגיב למתנות קטנות תמורת החלקות קטנות.

"אחרי פעם אחת שלקחתי מהם, הם הבינו שמבחינתם אני אצלם בכיס וקישרו אותי עם יבואנים נוספים.

אף פעם לא אמרתי להם כמה כסף אני רוצה. תמיד כשמישהו שאל אותי, 'אחי, כמה כסף להביא לך?' עניתי לו: 'זה שלך. תעשה מה שתעשה'. יצא לי לקבל גם 10,000 שקלים, והחזקתי ביד גם 100 אלף שקלים במזומן. את הכסף הם לא נותנים במקום העבודה שלי. לעולם לא. קובעים איתך במקום מסוים, ומשלמים שם. כמובן שכל מפגש כזה תמיד היה מוקלט ומתועד.

השם שלי עבר מפה לאוזן והיו לי שבועות שכל יומיים שילמו לי שוחד על מגוון עצום של הברחות כגון מוצרים שנדרשים לאישורים של משרד הבריאות, הכלכלה, התחבורה וכו', ומבריחים אותם ארצה ללא תקנים. היה בחור שייבא נעליים של לואי ויטון, בין שליש למחצית המכולה הייתה מלאה בהם - אבל הכל היה מזויף. יש תיקים מזויפים של לואי ויטון שמגיעים מסין, כולל עם מספר סידורי וכולל קבלה. אם תיק צד מקורי של לואי ויטון יכול לעלות 15-14 אלף שקלים, הם מוכרים את המזויף ב-3,000 שקלים בלבד".

היו הברחות של משקפי שמש ממותגים, אביזרי בית, כלי בית בלי אישורי תקן, צלחות חד-פעמיות וכלים למטבח בלי אישורי תקן – וזה עוד בקטנה. כל המכולות הללו מגיעות מסין. יש אפילו גם יבוא של אוטובוסים, משאיות, רכבים. חלקי חילוף לכלי רכב שלא קיבלו את אישור משרד התחבורה. מבריחים גם צמר גפן ומוצרי תינוקות, סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, אוזניות, שעוני יוקרה, צעצועים, ביגוד והנעלה של מותגי יוקרה, אגב חלקם חשודים כמזויפים, שהוסלקו במכולה של ביגוד זול לכאורה".

"תפסנו גם כמויות של "קָמָגְרָה" - תכשיר שבמקור מיוצר על ידי חברת תרופות הודית, ומכיל את המרכיב הפעיל שבכדורי ויאגרה לשיפור האונות. אלא שקמגרה נאסר ליבוא ולהפצה בישראל על ידי משרד הבריאות. זה, כמובן, לא מפריע לסוחרים למכור אותו בשוק השחור הישראלי, בתצורה של כדורים, ג'ל ואפילו סוכריות. הביקוש גבוה, והמבריחים צריכים לספק אותו.

"תפסנו גם משלוח של 2,500 רובי איירסופט, היו לנו גם תפיסות של חלקי אקדחים שהוסלקו בתוך ארגזים שהכילו ברגים לכאורה, או קליעים וחלקים ל-M16 שהוסלקו בתוך שטיחים מגולגלים, ועוד עשרות רבות של מוצרים אסורים שהיו אמורים להיכנס ארצה ולהיות מופצים ברחבי המדינה, באיו"ש או בעזה".

תוך כדי הפעילות שלו כסוכן סמוי, הוא הכיר צעירה שהפכה לאשתו אבל היה אסור לו לספר לה על תפקידו הסמוי.

כאשר הוא יצא לפגישות ליליות מסתוריות, וקיבל טלפונים חשאיים בשעות לא שעות, היא הייתה משוכנעת כי הוא בוגד בה. הסוכן פנה בבעיה זו למפעיליו שנפגשו איתה וסיפרו לה שהם משירות הביטחון. החתימו אותה על סודיות "זה מה שאפשר לה לגור איתי בדירה" אומר הסוכן.

רק ב-7.10. עם פרוץ המלחמה, שהם כבר היו נשואים ועם תינוקת, הוא סיפר לה מה הוא עושה.

"היא הייתה בהתחלה בשוק, אבל נראה לי שעצם זה שהיא הבינה שאני שוטר, קצת הרגיע אותה. אלמלא התמיכה והשקט שלה, אין סיכוי שהייתי עושה את זה כל כך הרבה זמן, וגם אין סיכוי שהייתי מצליח להחזיק מעמד במשימה. לא ידעתי איך כל זה יסתיים ורציתי לפחות שהיא תדע את האמת".

במרחב לכיש החליטו שג'ק ספארו צריך לסיים את תפקידו. החקירה הפכה לגלויה, המשטרה ערכה בבת אחת עשרות מעצרים.

"עשו לי טקס מאוד מרגש במחוז. המפעילים התקשרו ללא ידיעתי לחברים הקרובים שלי, ואמרו להם: 'תגיעו מחר למרחב לכיש. יש טקס', לא אמרו להם מה הולך להיות שם. הם נכנסים לחדר, רואים אותי על מדים, וחוטפים שוק. אמרתי לאימא שלי - אני רוצה שתבואי, אני מקבל תפקיד'. היא נכנסה לתחנה, ראתה אותי על מדים והתחילה לבכות מהתרגשות. כל השנים הסתרתי את זה ממנה. איבדתי את אבא בזמן הזה, והוא לא זכה להבין מה עשיתי, או לראות אותי במדים. גם אשתי ראתה אותי ככה בפעם הראשונה ומאוד התרגשה".

"לטקס הגיע המפכ"ל דני לוי בכבודו ובעצמו, מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן, ומפקד מרחב לכיש נצ"מ רועי ולדמן. הם נתנו לי נשק אישי, תעודה של שוטר מצטיין, ודרגות של רס"ר".