המשרד להגנת הסביבה מוציא בימים אלה הוראות להקמת תחנות ניטור ולביצוע דיגום סביבתי במספר נקודות מסביב למקורות הפליטה של בנזן באזור התעשייה הצפוני באשדוד. הוראות אלה, שעליהן חתומה ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, מנהלת מערך ניטור אוויר ארצי, ייצאו לבית הזיקוק באשדוד; לחוות המכלים פי גלילות; ולנובל אנרג'י.

את המידע מתחנות הניטור, שהן תחנות תעשייתיות בגדר המפעלים ואינן משקפות את החשיפה של האוכלוסייה באזור המגורים, ניתן יהיה לראות באתר האינטרנט של נתוני איכות אוויר (https://www.svivaaqm.net/)

הדיווח הזה של המשרד להגנת הסביבה מגיע לאחר הפרסום באשדוד נט, כי ניידת הניטור שהייתה מוצבת עד היום באזור התעשיה הצפוני, נלקחה מהמקום. 

"מכשיר הבנזן בניידת 2 הועבר בימים אלה למעבדת חברת התחזוקה לטיפול ולכיול שנתי, ולאחר מכן תחזור הניידת לאזור התעשייה הצפוני באשדוד, ותחובר לאתר האינטרנט של מערך ניטור אוויר ארצי ולאפליקציה "אוויר בסביבה", מיד עם סיום התהליך", אומרים בהגנת הסביבה.

עוד מוסיפים במשרד להגנת הסביבה: "לאור הממצאים שעלו בניטור הבנזן ליד המפעלים ושיוך הנתונים הללו למקורות הפליטה, הוציא המשרד להגנת הסביבה צווי 45 לפי חוק אוויר נקי לבית הזיקוק באשדוד ולחוות המכלים פי גלילות במאי 2018. בצווים אלה נדרשו המפעלים לצמצם פליטות של מזהמי אוויר, להתקין מערכות איתור בנזן ולבצע דיגום סביבתי, וכן ליישם תוכנית להפחתת פליטות בנזן ולמניעת חריגות מהריכוז המרבי היממתי". 

כתוצאה מפעולות אלה, חל שיפור מסוים באיכות האוויר באזור התעשייה בשנים 2018 ו-2019, אך הוא אינו מספיק, ועל כן, המשרד ממשיך בפעולות האכיפה והאסדרה מול מקורות הפליטה של בנזן באזור התעשייה באשדוד, אל מול החברות נובל אנרג'י, פז בתי זיקוק ופי גלילות. "יש להדגיש, כי החריגות מערכי איכות אוויר של בנזן נמדדו באזור התעשייה הצפוני של אשדוד בלבד, ולא באזורי המגורים בעיר או בתחנות ניטור סמוכות", אומרים בהגנת הסביבה.

בעקבות הודעת המשרד להגנת הסביבה, אמרה סגנית ראש העיר שרון מרק: "אני מברכת את החלטת המשרד להגנת הסביבה לעיבוי מערך הניטור באזור התעשייה ומקווה שניידת 2 תחזור לפעול אף היא בקרוב, אסייע בהסדרת התשתיות להצבתה ככל שאדרש. תודה לתושבים שעקבו והתריעו ולהתעוררות הציבורית שהוכיחה שיחד אפשר להשפיע ולשנות. 

מהו החומר המסוכן לבריאות - בנזן?

בנזן הוגדר כמסרטן ודאי לאדם. בעת חשיפה, בנזן חודר לגוף האדם דרך העור, דרכי העיכול והנשימה, ועובר למחזור הדם. החשיפה הסביבתית הכרונית אליו עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות בריאותיות מזיקות לטווח הארוך, ואף מסרטנות.

ערך הסביבה לבנזן בישראל הוא מהמחמירים בעולם: ערך יממתי (קצר טווח) של 3.9 מק"ג למ"ק (כאשר מותרות בשנה 7 חריגות יממתיות), וערך שנתי של 1.3 מק"ג למ"ק – בעוד שהערך השנתי האירופי הוא 5 מק"ג למ"ק. יצוין, כי בכל יממה ייתכנו ערכים גבוהים יותר שעתיים או חצי-שעתיים - אך הערך היממתי היומי מתקבל בחצות כממוצע של היממה כולה.