סיפורה של גאולה יפרח מאשדוד הוא עצוב וכואב מנשוא. הוא מגולל את סיפורה של אישה, אמא ל-3 ילדים, שאיבדה את עצמה לדעת בעקבות התעללות שחוותה. כעת אחיה ואחיותיה חושפים לראשונה את סיפורה של אחותם שאיבדה את שפיותה לפני עשרות שנים בעקבות התעללות בחיי הנישואין ואונס שחוותה מאוחר יותר:

לדברי אחותה, גאולה הייתה לפני קצת יותר מ-20 שנה אדם נורמטיבי לחלוטין. היא התחתנה והביאה לעולם 3 ילדים, אך מערכת היחסים הרעילה שהייתה בה הובילה אותה לאבד אחיזה במציאות. "היא סבלה מהתעללות פיזית ומילולית לצד מצב כלכלי שהלך והחמיר" – היא אומרת.

"המצב היה כל כך חמור עד כדי שהרשויות כבר רצו לקחת ממנה את הילדים, אבל נלחמנו בשבילה ובסוף הוסכם שהם יעברו למסגרות ולא לאימוץ" – היא הוסיפה.

לדבריה, אחרי כמה שנים גאולה פשוט נזרקה מהבית עם בתה הקטנה, מאז מצבה רק הידרדר. "זה קרה לפני 20 שנה" – היא אומרת. "היא עברה לגור אצל אבא שלי והתחילה ליטול כדורים, אבל עדיין הייתה מאוזנת יחסית, נקייה ומסודרת. לאט לאט המצב הלך והחמיר והיום אפילו כדורים לא עוזרים לה".

"אני יודעת גם שניצלו מינית לא פעם ולא פעמיים" – היא הוסיפה. "היא בעצמה סיפרה שמישהו נכנס לבית ואנס אותה. במקרה אחר אחי גירש אדם זר שהיה אצלה בבית ואמר ששילם לה כסף תמורת מין. היא ישבה מולו על הכיסא ולא הבינה מה הוא רוצה".

לאור מצבה הנפשי, גאולה אושפזה לא פעם בבאר יעקב ובמוסדות אחרים לבריאות הנפש, אך שוחררה. לדברי אחותה, המצב היום החמיר אף יותר כשאחותה נצפית משוטטת ברחוב בלבוש מינימלי, עושה את צרכיה לעיני כל ולעתים אף חושפת איברים מוצנעים ללא דעת, כשנערים ונערות לועגים לה, מתעדים את מעשיה ומפיצים ברשתות החברתיות.

"אבא שלי נפטר בפסח ומאז היא ברחוב, מוזנחת וסובלת מנפיחויות ופצעים חמורים בחלקים שונים בגוף" – היא אומרת. "אתמול היא הגיעה אלינו לבניין, עשתה פיפי בלובי וצעקה, דפקה לאחת השכנות בדלת תוך כדי שהיא צועקת ומקללת. לאן הגענו? לאיזה שפל עוד יתנו לה לרדת?".

לדבריה אפילו בבית החולים כבר לא מוכנים לטפל בה כי היא מטרידה את הצוות. "המשטרה גם לא מוכנה לעזור" – היא אומרת. "פנינו לרווחה, ביקשנו שידאגו לה להוסטל, ונאמר לנו שיעשו את כל המאמצים אבל עד היום כלום ושום דבר".

"נדרשנו לאשפז אותה בכפייה במוסד לבריאות הנפש בצו בית משפט כדי שלרווחה יהיה חומרים כביכול עם מה לעבוד, אבל היא כבר שוחררה כאילו הייתה כלב לרחוב, ומאז אין קול ואין עונה ברווחה" – היא הוסיפה.

בהיעדר יחס מצד הרשויות, בני המשפחה איבדו כל אמון ותקווה שיבוא היום ואחותם תזכה לטיפול, או לכל הפחות – במענה כזה שימנע ממנה את הבושה והלעג להם היא זוכה ברחוב.

"אנחנו אפילו לא מצליחים להתאבל על אבא שלנו מרוב שאנחנו מוטרדים ממה שקורה איתה" – משתפת האחות בכאב. "הרווחה מתנערים, ולמרות שפינינו אליהם אינספור פעמים עדיין לא פתחו לה תיק. היא חייבת עזרה. לא לעזור לה זאת פשוט חוסר אנושיות!".

פנינו לעיריית אשדוד, אולם לא התקבלה התייחסות בנושא.