בעוד שבוע וחצי בערך המדוזות אמורות לעזוב את אזורנו כפי שבדר"כ קורה פחות או יותר סביב התקופה הזאת בשנה, אולם בינתיים הן נצפות שוחות בהמוניהן מול חופי ישראל. כמו התיעוד שהתפרסם לאחרונה של נחיל מדוזות המונה עשרות אלפים מול חופי חיפה.

האם מדובר בתופעה שגרתית או שאנו עדים לעלייה בכמות המדוזות המגיעות לאזור מידי שנה? ובכן, לדברי ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי באונ' חיפה וממקימי האתר והאפליקציה "מדוזות בעם" העוקבת אחר הופעת המדוזות בישראל, מדובר בתופעה נפוצה והיא כבר אירעה בעבר.

"בגלל הזרמים – מדוזות רבות מתנקזות מול חיפה" - הוא אומר בשיחה עם נעה פישר, כתבת Ynet. "עצם ההימצאות של מדוזות בעונה הזאת היא לא חריגה, אבל התמונות של הכתם הזה באמת מרשימות".

לדבריו, "בימים אלו יש פחות מדוזות קרוב לחוף. הרחק מהחוף, היכן שהתמונה הזאת צולמה, באמת יש כמויות אדירות ונקווה שלא יגיעו לאזור החוף. בתמונה הזאת אפשר לראות עשרות אלפים של מדוזות, ואלו רק המדוזות שעל פני השטח. סביר להיות שיש עוד המון מדוזות מתחתיהן בעומק".

לפי ד"ר אדליסט, עונת המדוזות מתרחשת ברובה מאמצע-סוף חודש יוני ועד תחילת חודש אוגוסט, כך שבקרוב אנחנו צפויים לראות נסיגה.

מהיכן הן מגיעות? ד"ר אדליסט משיב: "מצפון ומדרום, הן מגיעות עם הזרמים. החוטית הנודדת, המין הנפוץ ביותר בישראל ורוב המדוזות בישראל משתייכות אליו (הוא גם מופיע בתמונות שצולמו, נ"פ), הוא מין פולש שהגיע דרך תעלת סואץ כנראה בשנות ה-70. הן צורבות אם כי לא קטלניות".

האקולוג הימי ציין שהוא לא מבחין במגמה של עלייה או ירידה בכמויות של החוטית הנודדת לאורך השנים, אך ישנם הבדלים מאוד גדולים בשכיחויות שלהן משנה לשנה. "השנה מדובר בינתיים על כמות רגילה, אבל מתחיל להיות כבר מאוחר בעונה ויש עדיין הרבה מדוזות בים רחוק מהחוף. יכול להיות שהן יישארו איתנו קצת יותר זמן השנה", אמר.

"למדוזות יש השפעות בהחלט ניכרות על בני האדם. יש כמובן את הצריבות, אך הן גם סותמות את הפילטרים של מתקני תחנות הכוח ומתקני ההתפלה, ומפריעות לדיג", הוא הוסיף.

"הן גם משפיעות על המערכת האקולוגית: ברגע שמין אחד 'מנצח' וכובש את הים, אז האחרים צריכים לזוז, לפחות למעט זמן. מדוזות מתחרות עם דגים על משאבי המזון, וגם מנקות את הים מפלנקטון.

יחד עם זאת, הן חלק מהטבע וממארג המזון בים. ברגע שהן מתות, הן גם שוקעות לקרקעית ומעבירות לשם את הפחמן שיש בגוף שלהן ומסייעות לנו כך למחזר פחמן. הים סופג את זה. גם אם אוכלים אותן בעלי חיים אחרים – זה נכנס מחדש למארג המזון בים. בכל שנה המדוזות באות והולכות, ובים, שלא כמו ביבשה, אנחנו לא רואים עדיין הכחדות מאסיביות של בעלי חיים. אנחנו כן רואים דחיקה של מינים: מינים חדשים נכנסים והאחרים נדחקים, ולמדוזות יש חלק בזה".

באשר להשפעות שינוי האקלים על הופעת המדוזות, אמר החוקר כי "ככל שהאקלים מתחמם, יש סבירות שמינים טרופיים של מדוזות יופיעו יותר ויותר בחופים שהם יותר רחוקים לקו המשווה, לכיוון הקטבים, זאת כדי להגיע לאזורים קרים יותר".

ד"ר תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, הקימה בעברה את חברת Safe Sea, המשווקת כיום ברחבי העולם קרם הגנה המגן מפני צריבות של מדוזות ומפני השמש.

לוטן ציינה כי כדי להימנע מצריבת מדוזות, יש ללבוש בגדים ארוכים וצמודים כדי שזרועות המדוזה לא יוכלו לחדור. אך עם זאת, פתרון זה לא תמיד מומלץ.

"באוסטרליה יש מדוזות שנקראות 'מדוזה קובייתית' שהן קטלניות ואם נצרבים מהן אפשר למות כי הרעלן שיש להן הוא קטלני לבני אדם. במקרה זה, גם כאשר לבושים בכל הגוף, אם החליפה לא תהיה סגורה לחלוטין, זרועות המדוזות ייכנסו מתחת לחליפה" – היא אומרת.

"בני אדם איבדו כך את חייהם" – היא מוסיפה, "אך המדוזות בישראל לא גורמות לאובדן חיים, כך שאלו שייכנסו עם בגדים ארוכים וסגורים שאי אפשר לחדור דרכם – יהיו מוגנים. זרועות הציד של המדוזה נתלשות הרבה פעמים מהגוף של המדוזה, והן שוחות בים באופן חופשי. ואם דבר כזה צורב – זה מאוד לא נעים. יש מיליוני מזרקים על זרועות הציד האלו.

מה קורה אם מדוזה צורבת בישראל? "תלוי בגודל הצריבה. אם זאת נגיעה קלה – אז יכאב מאוד, יהיה אדום וייעלם לאחר חצי שעה-שעתיים. אם זאת צריבה על חלק גדול יותר של הגוף, תתפתח דלקת וזה יהיה כואב מאוד. בכל מצב של צריבה, ההמלצה היא לשטוף טוב במים. ואם הצריבה היא גדולה ומלווה בחוף או תופעות מערכתיות כמו בחילה, נפיחות או תחושה כללית לא טובה - מומלץ ללכת למיון".

ראש החוג לביולוגיה ימית סיפרה גם על מחזור החיים של בעל חיים זה: "מדוזות זה רק חלק ממחזור החיים שלהן. מה שאנחנו רואים בים זה רק החלק ששט במים של מחזור החיים של המדוזה".

לדבריה, יש מדוזה זכר ומדוזה נקבה, והם עוברים הפריה במים כמו כל בעל חיים רגיל. "נוצר עובר שמתפתח ממנו פגית – יצור קטן בגודל של פחות ממילימטר שאין לו פתח פה והוא נע במים" – היא אומרת. "לאחר כעשרה ימים, הוא עובר מהמצב הזה למצב של פוליפ. הוא משנה את הצורה שלו והופך למעין גבעול עם פתח פה וזרועות ציד מסביב. זה כמו אלמוג זעיר – בגודל של מילימטר או שניים – והוא מתיישב על קרקעית הים או על סלע. יש לו פתח פה וזרועות ציד".

"בעל חיים זה מבלה את רוב חייו על הקרקעית בצורת ישיבה. בהמשך, הפוליפ מחלק את הגוף שלו ללוחיות, כשכל לוחית היא מדוזה זעירה. בתקופה זו היא יכולה גם להתחלק ולייצר פוליפים נוספים. כל פוליפ יכול להוציא בין 5-20 מדוזות קטנטנות, וכך אנחנו יכולים להגיע לכמויות כה גדולות של מדוזות", אמרה.

החוקרת ציינה כי בקרב החופית הנודדת – החלוקה מתבצעת בתקופת האביב, כשהמים מתחילים להתחמם. "בתוך שלושה חודשים (בחודשי יוני-יולי) המדוזה הצעירה תגיע לחופי ישראל והיא תהיה אז בגודל של 30 – 50 ס"מ".