"מלכודת העוני – הנטלים הכלכליים בהליך הפלילי"

רבים מלקוחות הסניגוריה הציבורית הם מחוסרי אמצעים. נקודות המפגש בין ההליך הפלילי לבין צרכים כספיים עלולות להביא לפגיעה בזכויותיהם של חסרי האמצעים. כך למשל, ביחס לחלק מן העבירות ניתן באמצעות תשלום כספי להימלט מאימת ההליך הפלילי ולעבור למסלול מקל יותר של כופר, קנס מינהלי או אכיפה מינהלית; חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה; נידונים עניים שלא ישלמו את חובות הקנס עלולים למצוא עצמם מרצים מאסר חלף קנס; אסירים עניים עלולים לא לצאת לחופשות, לא להשתלב בתוכניות שיקום ולא להשתחרר בשחרור מוקדם, משום שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם הכספיים על פי גזר הדין. בנוסף, ההליך הפלילי מהווה בפני עצמו גורם משמעותי לחובות, אשר בתורם עלולים לדרדר את מי שהוטלו עליו לעוני חמור יותר ולהגביר את הסיכון לרצידיביזם.

כתיבתו של הפרק הכלכלי בדוח השנתי, החלה בשלהי שנת 2019. באותה עת לא לא שיערו בסניגוריה שלפנינו התמודדות עם מגפה עולמית, שתגרום לזעזוע כלכלי ברוב שכבות האוכלוסייה. עוד מוקדם לסכם את השלכותיה של מגפת הקורונה, אולם כבר כעת ברור, שהמציאות הכלכלית המוכרת לנו משתנה. הנושאים בהם עוסק פרק זה רלוונטיים מתמיד וראויים לתשומת לב מיוחדת.

בפרק נסקרו הבעיות העיקריות, לטעמה של הסניגוריה הציבורית, בתחום הענישה הכספית בהליכים פליליים והוצעו מספר פתרונות:

• קנס לאוצר המדינה: הענשה לא שוויונית שמכבידה יותר על חסרי אמצעים. מניסיונה של הסניגוריה הציבורית עולה, כי בהתחשב במצבם הסוציו-אקונומי הירוד של מרבית עוברי החוק, ובוודאי אלו הנמנים עם לקוחות הסניגוריה הציבורית, עונשי הקנס שמוטלים עליהם במסגרת גזרי הדין חורגים לעיתים קרובות מיכולתם הכלכלית. העובדה שכ-80% מהמאסרים חלף קנס המופעלים בישראל מדי שנה הם בגין חוב שלא עולה על 5,000 ₪, מלמדת, כי גם כאשר שיעורי הקנס שנגזרים נמוכים, הם לעתים גבוהים מיכולתם הכלכלית של נידונים רבים. ברבות ממדינות אירופה קיים הסדר שונה להטלת עונשי קנס: מנגנון המכונה "הקנס היומי". לפי מנגנון זה, בית המשפט קובע את מספר ימי הקנס בהתאם לחומרת העבירה, לנסיבות ביצועה ולעברו של הנידון, ובכפוף למגבלת ימי הקנס. לאחר מכן בית המשפט מעריך את מצבו הכלכלי של הנידון ובהתאם קובע את ערך "יחידת הקנס היומית". הסניגוריה הציבורית קוראת לשקול את אימוצו של מנגנון זה גם בישראל. אף אם לא יאומץ מנגנון הקנס היומי, יש להקפיד, במסגרת המנגנון הקיים, על קיום חקירת יכולת ועל התחשבות אמיתית במצבם הכלכלי של נידונים בעת הטלת הקנס.
• מאסר חלף קנס: קריאה לביטולה של כליאת עניים. מדי שנה ניתנים כ-30,000 גזרי דין הכוללים הוראה של מאסר חלף קנס. כ-3,000 פקודות מאסר מונפקות מדי שנה לחייבים, לעיתים קרובות שנים ארוכות לאחר מתן גזר הדין, מתוכן מופעלות מאות פקודות מדי שנה, המביאות לכליאתם של חייבים רבים בשל אי-תשלום הקנס. תקופות המאסר חלף הקנס נעות בין ימים בודדים (כרבע מהנידונים) לבין חודשים ארוכים (כ-15% ריצו תקופות שנעו בין חודשיים לשנה). מנגנון המאסר חלף קנס מביא לפגיעה אנושה בחירותם של אנשים מחוסרי יכולת כלכלית. השנה טיפלה הסניגוריה באם חד הורית לשלושה ילדים שקיבלה התראה בטרם מאסר למשך 400 ימים בגין אי תשלום חוב בסך 4,000 ₪ שמקורו בגזר דין על עבירות תנועה משנת 2009. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל ורכיב המאסר בוטל וסכום הקנס הועמד על 400 ₪.

ביום 6.8.2020 פנה הסניגור הציבורי הארצי במכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), ובו קרא להורות על ביטול האפשרות להטיל מאסר חלף קנס. במכתבו הצביע הסניגור הציבורי הארצי על כך שאין במשפט הישראלי מנגנון אפקטיבי שיגן על נאשמים עליהם מוטל מאסר חלף קנס מפני כליאה רק בשל חסרון כיס. ניסיונה של הסניגוריה הציבורית בייצוג נידונים העומדים בפני הפעלת מאסר חלף קנס נגדם מלמד, כי אכן אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות העיקריות ממנו, וביניהן חייבים פושטי רגל ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.

• פיצוי: קרב האביונים בין עוברי החוק לבין נפגעי העבירה. כיום השימוש בפיצוי הפלילי רחב ונפוץ מאוד והוא מוטל במקרים רבים יותר מבעבר וסכומי הפיצוי שנפסקים גדלים בהתמדה. מרבית הנידונים החייבים בפיצוי, הם אסירים ממעמד סוציו-אקונומי מוחלש שמוטל עליהם במקביל גם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. מדינות רבות מכירות בקושי האינהרנטי של הפוגע לשלם פיצוי נאות לנפגע, ורואות בפיצוי הפלילי ככלי סימבולי. במרבית מדינות המערב הוקמה קרן תגמולים לפיצוי נפגעי עבירה, בהתאם לראשי נזק מוגדרים, ומתוך תפישה כי למדינה אחריות לאזרחיה אשר נפגעו מביצוע עבירות פליליות נגדם. ישראל היא אחת מן המדינות המערביות הבודדות שבהן לא אומצה תכנית מדינתית שכזאת. הסניגוריה הציבורית סבורה, כי הגיעה העת לרפורמה בסוגיית הפיצוי הפלילי, אשר תכלול, כמקובל בעולם, מעורבות מדינתית בדמותה של קרן תגמולים לנפגעי העבירה. מעורבות כזו תמנע את "קרב האביונים" שמשאיר את שני הצדדים כאובים ופצועים, ללא אפשרות לשיקום אישי וחברתי אמיתי.
• ריביות דרקוניות על חובות פליליים. על פי חוק העונשין, קנס לאוצר המדינה שלא שולם במועדו יגדל באופן מיידי ב-50%, ובמשך כל חצי שנה נוספת של אי-תשלום תתווסף ריבית של 5% נוספים מהקנס או מיתרתו, כך שלמעשה בתוך שלוש שנים וחצי החוב המקורי יוכפל. הריביות הגבוהות מקשות על תשלום החובות ומעמידות את הנידונים בסכנת מאסר בגין אי-תשלום הקנס. הסניגוריה הציבורית קוראת להפחית משמעותית את שיעורן של הריביות ההיסטוריות, ולהתאימן למציאות הכלכלית הנוכחית, וזאת עבור כלל הנידונים. ביחס לאסירים, קוראת הסניגוריה הציבורית להקפיא את ריבית הפיגורים והתוספות המוטלות על חובותיהם למשך תקופת מאסרם ובתקופה הסמוכה לשחרורם. עצירת "מרוץ הריביות", יחד עם פריסה הולמת של החוב לתשלומים, תאפשר לעובר החוק להשתקם ולעמוד בתשלום החוב.

ייצוג הסניגוריה בהליך הפלילי

בשנת 2019 מחוז דרום, טיפל ב-27,813  הליכים פלילים. עלייה קלה מהשנה הקודמת אז טיפל המחוז ב-25,534 הליכים.

הדוח גם מתאר את התמודדות הסניגוריה עם בעיות מהותיות במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה:

• שימוש במדובבים – בדוח השנתי לשנת 2018 ייחדנו פרק לשיטות ההפעלה של מדובבים. בפרק נטען כי מאז שניתן הכשר משפטי לשיטת חקירה זו בארץ, התפתחה הבנה מקצועית רחבה באשר לעוצמת החששות מפני הודאות שווא בפני מדובבים. השנה במסגרת תיק רצח שמתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז ניהלה הסניגוריה מאבק משפטי לחשוף את הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת להפעלת מדובבים בחקירה סמויה. בית המשפט קיבל את טענותינו והורה למדינה לחשוף את ההנחיה. בנוסף הסניגור הציבורי הארצי פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבחון מחדש את אופן הפעלת המדובבים בישראל, לאור החשש שכלי חקירה זה תורם להרשעת חפים מפשע. כמו כן ביקש הסניגור הציבורי הארצי כי תיפתח חקירה בחשד לעבירות שבוצעו על ידי אנשי משטרה בנושא הפעלת מדובבים.
• תפיסה וחיפוש בטלפונים ניידים במהלך חקירה משטרתית – בשנים האחרונות, חלה עלייה במקרים בהם משטרת ישראל תופסת מכשירי טלפון ניידים של נחקרים ומבצעת חיפוש במכשירים אלו אגב החקירה המשטרתית. הסניגוריה הציבורית עוקבת מקרוב אחר נושא זה, בשים לב לחשש מפגיעה עודפת בפרטיותם של נחקרים כתוצאה מחיפוש תכנים במכשירי טלפון ניידים. על רקע זה, הסניגוריה הציבורית פעלה בשנים האחרונות, ובשנה החולפת ביתר שאת, לצורך קידום ההגנה על זכויותיהם של נחקרים בהקשר לתפיסה וחיפוש במכשירי טלפון ניידים, וזאת במספר היבטים: ביצוע חיפושים בהסכמה במכשירי טלפון ניידים – עמדת הסניגוריה הציבורית היא שחיפוש במכשיר טלפון נייד מחייב צו שיפוטי, ולא ניתן להתבסס על הסכמה של נחקר לביצוע חיפוש. צווי חיפוש במכשירי טלפון ניידים – אף במקרים בהם רשויות החקירה פונות אל בתי המשפט בבקשה לקבלת צו חיפוש, הסניגוריה הציבורית סבורה כי במקרים רבים רשויות החקירה אינן מקפידות על ביסוס תשתית ראייתית אשר תצדיק קבלת צו חיפוש במכשיר הנייד, ואף לא מקפידות על הוראת החוק הדורשת כי מתווה החיפוש יצמצם את הפגיעה בפרטיותו של בעל המכשיר למינימום הדרוש. בחלק מן המקרים – הרשויות מבקשות, ומקבלות, היתרים לצווי חיפוש גורפים בכל המידע המצוי במכשיר הטלפון הנייד. שימוש בכוח לצורך נטילת טביעות אצבע לפתיחת מכשירי טלפון ניידים – סוגיה משפטית נוספת הנמצאת על המדוכה בתקופה האחרונה היא סמכותן של רשויות אכיפת החוק לעשות שימוש בכוח לצורך נטילת טביעת אצבע לפתיחת מכשירי טלפון ניידים. עמדת הסניגוריה הציבורית היא שמדובר בפעולה לא חוקית, בהיעדר מקור סמכות חוקית המאפשר לרשויות החקירה לעשות זאת. נושא נוסף עליו נאבקת הסניגוריה הציבורית הוא חשיפת הנחיות הפרקליטות והמשטרה בהקשר של חיפוש בטלפונים. לאחרונה קיבלו בתי המשפט את הטענה כי יש לחשוף חלקים מהנחיית פרקליט המדינה, שהפרקליטות סירבה לפרסם לציבור.
• מעצרי שווא – מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל, המהווה את התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2019 מספר המעצרים עמד על 51,120, נתון המבטא ירידה נוספת של 4% ביחס לכמות המעצרים בשנת 2018. אך ירידה זו אינה משקפת את תמונת המצב המלאה בנוגע למדיניות המעצרים של המשטרה, שכן לאחרונה התברר שהמשטרה אינה מספקת לציבור נתונים מלאים בנוגע להיקף השימוש בסמכויות המעצר. מדוח מבקר המדינה – מעצרים פליליים עולה, כי כמות המעצרים אותם מפרסמת המשטרה לציבור במהלך השנים בשנתונים הסטטיסטיים שלה אינה כוללת נתח עצום של מעצרים, הנאמד באלפי מעצרים מדי שנה. הסניגוריה הציבורית סבורה כי לחשיפת העובדה שהמשטרה נמנעת מלפרסם את ההיקף המלא של השימוש בסמכויות המעצר על ידה משמעות רבה. לא ניתן לומר – כפי שטוענת המשטרה בשנתיים האחרונות – כי המשטרה מיתנה את מדיניות המעצרים שלה, כאשר ניתוח הנתונים שנחשפו בדוח המבקר מעלה שיש עלייה בשימוש בסמכויות מעצר השטח והעיכוב. על המשטרה להתחיל לפרסם את מספר מעצרי השטח, כמו גם את כל שאר סוגי המעצרים המבוצעים על ידה, ואת היקף השימוש בסמכויות העיכוב, הן ביחס לשנים עברו והן מכאן ואילך כדי שניתן יהיה לבחון את מידת הריסון בשימוש בסמכויות המעצר על ידה באופן מלא ומדויק.

גם במהלך שנת 2019, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד מעצרי השווא וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה לא לשחרר את החשודים מיד עם תום החקירה. בחלק מההחלטות מציינים השופטים כי אין מדובר במחדל נקודתי אלא בתופעה שהם נתקלים בה לעיתים קרובות. אחת הדוגמאות המובאות בדוח היא של חשוד ללא עבר פלילי שנעצר בחשד שבמהלך ויכוח עם פקח עירוני איים עליו כשאמר לו "אתה תקבל את המכה שלך". בית משפט השלום בבאר שבע שחרר את החשוד תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלות המשטרה: "בשולי הדברים, ואולי בעצם בעיקרם של דברים, יש ממש בטיעוני הסנגור לפיהם לא היה מקום להורות על מעצרו של המשיב, שהוא נעדר עבר פלילי, למשך 24 שעות, ודאי לא היה מקום להביאו לבית המשפט, ובוודאי היה מקום לדווח לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרו כדי שיוכלו לשקול דרכי פעולה לתקוף את החלטת המעצר של הקצין הממונה. עותק מההחלטה יועבר לקצין אח"מ נגב". בהמשך הסניגוריה הציבורית הגישה תביעה לפיצוי על מעצר שווא לפי סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את הבקשה והורה לפצות את החשוד על מעצר הלילה המיותר בסכום של 750 ₪.

• פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה – למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם. במהלך השנים עוקבת הסניגוריה הציבורית אחר שיעור המקרים בהם הועברה לסניגוריה הודעה על כך שעצור מבקש להיוועץ עם עורך דין טרם חקירה, מתוך כלל עצורי הימים המבקשים להיות מיוצגים על ידה, אל מול שיעור המקרים בהם המשטרה לא מקפידה על דרישה זו. במקביל מפעילה הסניגוריה הציבורית מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין. מאמצים אלה כוללים מפגשים עם מפקדי תחנות ומפקדי משטרה ברמת המחוז וברמת המטה; טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו; והקמת מערך תורנות וכוננות המאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. פעולות אלה תרמו עם השנים לשיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה, ובשנת 2019 עלה שיעור ההודעות למשרדי הסניגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה ל-62.09%, לעומת 56.18% בשנת 2018.

על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה, בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסניגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, קרוב ל-40% מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. יתרה מכך, מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי קיימת שונוּת משמעותית גם בין המחוזות השונים, ובין תחנות ויחידות משטרה שונות בתוך כל מחוז ומחוז: בעוד ששיעור היידוע לפני חקירה במחוז תל אביב עמד בשנת 2019 על 72.70%, במחוז צפון עמד שיעור זה על 47.42% בלבד.

במחוז דרום שיעור ההודעות של המשטרה בשנת 2019, עמד על 63.1%  גידול קל לעומת שנת 2018 אז עמד שיעור ההודעות על 62.49%.

פילוח לפי תחנות משטרה מצביע על הנתונים הבאים: התחנות עם שיעור ההודעות הגבוה ביותר בשנת 2019 היו ימ"ר נגב עם 90.1%, ימ"ר לכיש 87.6% ותחנת אשקלון עם 79.2%. התחנות עם שיעור ההודעות הנמוך ביותר היו תחנת שדרות עם 52.5% ותחנת עיירות עם 49.6%.

הפרת זכויות בחקירת קטינים – גם השנה נדרשו סניגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. זכויות אלו הוקנו בחוק על מנת לקיים הליך משפטי הוגן ולצמצם את הפגיעה הקשה שעשויה להיגרם לקטין כתוצאה מהחקירה. בין השאר, הועלו השנה טענות רבות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד במקרים הנדרשים. בחלק מן המקרים קיבל בית המשפט את טענות הסניגורים כי לפגיעה החמורה בזכויות הקטינים אמורה להיות השפעה ישירה על ההחלטה השיפוטית המתקבלת בעניינם. זאת על ידי זיכוי, ביטול כתב אישום, או החלטת שחרור ממעצר בשל פגיעה בזכויותיו של הקטין בחקירה. כך קרה בעניינם של שני קטינים שהורשעו בביצוע שוד. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור שהגישה הסניגוריה הציבורית וביטל את הרשעתם של קטינים. בהחלטה ביקר בית המשפט בחריפות את הפגיעה בזכויותיהם של הקטינים בחקירה: "שורת הפגמים שנפלה בחקירתם של שני הנאשמים היא ארוכה וקשה, אין לכך כמעט מרכיב שלא הופר בדרך חקירתם של הנאשמים אם לא במידה מלאה או במידה חלקית... למערערים לא הובהר עד תום עניין זכותם להיוועץ בסניגוריה הציבורית ועניין זה היה משמעותי לעניינם, כך גם על ידי חקירתם שלא על ידי חוקר נוער, כך גם על חקירתם בחוקר במדים בניגוד לנוהל כך לעניין חקירתם ללא נוכחות הורה. אנו מדגישים לעניין זה כי שני המערערים היו קטני קטנים בזמן ביצוע העבירה, דהיינו לאף אחד מהם לא מלאו 15 בזמן ביצוע העבירה ומן הראוי היה שנתון זה יכתיב זהירות נוספת והקפדה רבתי על כל דקדוקי החקירה. בפועל כאמור המצב בשטח היה הפוך לכך וחבל שכך".

• קשיים בהשמה חוץ ביתית – חסות הנוער – המשבר בהפעלת חסות הנוער המשיך להעסיק את הסניגוריה הציבורית גם השנה והוא מעורר דאגה רבה באשר לעתידם של לקוחותינו הזקוקים להשמה חוץ ביתית כחלק מתוכנית השיקום. רשימת ההמתנה למעונות הנעולים ממשיכה להיות ארוכה, ובנוסף על כך שתי מסגרות כוללניות חוץ ביתיות, בהן שהו קטינים במסגרת צו פלילי, נסגרו בשנת 2019 באופן פתאומי: פנימיית "לחן טל מנשה" נסגרה בחודש יולי, ומיד לאחר מכן, בחודש ספטמבר, הופסקה פעילותה של פנימיית "לחן זיתן". לצערנו הרב, נראה שמגמת סגירתן של מסגרות חסות הנוער נמשכת. חלופת המעצר היחידה שנותרה, "שיטה", עתידה הייתה לסגור את שעריה בסוף חודש מאי 2020. בעקבות זאת, הסניגור הציבורי הארצי שלח ביום 5.5.2020 פנייה דחופה אל מנכ"ל משרד הרווחה על מנת שיפעל למנוע את סגירת המסגרת, לפחות כל עוד לא הוקמה חלופת מעצר אחרת שיש לה את הידע והניסיון המקצועי שיוכלו לתת לקטינים הזקוקים לכך מענה איכותי. בעקבות פנייה זו, הודיע מנכ"ל משרד הרווחה כי ההתקשרות עם העמותה המפעילה את המסגרת תוארך ב-3 חודשים נוספים. היעדרן של מסגרות ייעודיות המותאמות לצרכים הייחודיים של הקטינים הוא נושא נוסף שעדיין לא נמצא לו פתרון מספק, וקטינים רבים לא זוכים להזדמנות להשתקם בשל היעדרן של מסגרות שיכולות לתת מענה ייעודי לצרכיהם כגון: קטינים בעלי מורכבויות נפשיות, קטינים בעלי הנמכה קוגניטיבית משמעותית, או קטינים מהמגזר הערבי הזקוקים למסגרת גמילה.
• טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים – במסגרת ייצוג לקוחותיה נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה. מן הנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. גם סיכום נתוני המעקב של הסניגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים. במהלך השנה החולפת טופלו על ידי הסניגוריה הציבורית 217 תלונות למח"ש. מתוך כלל התלונות שטופלו במהלך השנה נגנזו על ידי מח"ש 168 תלונות, מתוכן 149 תלונות נגנזו מבלי שנערכה בהן חקירה שמוצתה עד תום (בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה). בשתי תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין משמעתי, ואף לא תלונה אחת הסתיימה בהעמדה לדין פלילי. כמו כן, הוגשו 18 עררים על החלטות מח"ש לגנוז תלונות שהוגשו, רובם עדיין נמצאים בבחינת הגורמים המוסמכים. בשנת 2019 ניתן גזר דין בכתב אישום שהוגש כנגד שוטר בשנת 2018, בעקבות תלונה של הסניגוריה הציבורית. במקרה זה, הוחלט להעמיד לדין פלילי לוחם יס"מ, אשר בעט בראשו של חשוד במהלך שהות בתחנת משטרה. בנוסף, השוטר הסתיר מצלמת אבטחה שפעלה במקום כדי למנוע את תיעוד מעשיו. השוטר הודה והורשע בעבירות של תקיפה ושיבוש מהלכי משפט. במסגרת גזר הדין, התחשב בית המשפט בכך שהאירוע הביא לקטיעת שירותו של השוטר שנאלץ להתפטר מהמשטרה בעקבות המקרה, וגזר עליו עונש של שירות לתועלת הציבור, לצד מאסר על תנאי ופיקוח קצין מבחן.

שר המשפטים אבי ניסנקורן: "דוח הסניגוריה הציבורית מלמד על תפקידה החיוני בעשיית צדק במערכת המשפט הישראלית, הן בתיקים פרטניים בהם הסניגוריה מייצגת חשודים, נאשמים ואסירים אל מול גופי אכיפת החוק, והן בעשייתה המוסדית לקידום זכויותיהם. סניגוריה ציבורית חזקה היא חלק מהותי מההגנה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, הכוללים כמובן גם את זכויות הפרט. קריאת דוח הפעילות של הסניגוריה הציבורית מלמדת כי הסניגוריה מגשימה היטב מטרה זו, ומביאה לאיזון ראוי בהליך הפלילי. יש לברך במיוחד על ההגנה של הסניגוריה הציבורית על החלשים בחברה, ועל אזרחים פגיעים יותר - קטינים, אנשים עם מוגבלויות ואנשים חסרי הון כלכלי או חברתי. 

פעילות הסנגוריה הציבורית תואמת את מדיניות הרווחה במדינתנו ומשתלבת עם מחויבות משרד המשפטים לקידום נושאים חברתיים. באמצעות הסניגורים הציבוריים אנו מבטיחים שהזכויות לכבוד ולחירות תישמרנה, גם כאשר מדובר בנאשם חסר אמצעים כלכליים.  אני מברך את עובדותיה ועובדיה של הסנגוריה הציבורית והסנגורים הפועלים מטעמה, העמלים באופן יומיומי על קידום ההגנה על זכויות הפרט בהליך הפלילי. אני מברך גם את הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, על הובלת הגוף החשוב הזה להישגים מרשימים. אני מאחל לכולכם המשך עשייה פורייה".

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית מתאר הישגים רבים של הסניגוריה הציבורית בהגנה על זכויותיהם של חשודים נאשמים ואסירים במדינת ישראל. ההומניות של המדינה ושל מערכת המשפט נמדדת דווקא ביחסה לאנשים אלה, אשר בדרך כלל נמנים עם קבוצות אוכלוסייה חלשות, ואשר הנטייה היא דווקא לפגוע בזכויותיהם בקלות יתרה.

לצד ההישגים הרבים הדוח מתאר גם קשיים ונושאים הטעונים שיפור במערכת המשפט. על הדברים המתוארים בדוח לשנת 2019 נוספו לאחרונה אתגרי הקורונה, אשר לא פסחו על מערכת המשפט הפלילית. אוכלוסיית הכלואים ספגה פגיעות קשות ביותר, והסניגוריה הציבורית התגייסה להשמיע את קולה ולוודא שהפגיעות בה לא תהיינה מוגזמות. אני מקווה שהדוח יילמד על ידי הרשויות הנוגעות בדבר ושנחזה בשיפורים בטווח הזמן הקרוב. אני מודה לעובדי ועובדות הסניגוריה הציבורית ולסניגורים הפועלים מטעמה על מסירותם למשימה החשובה. אין ספק שההישגים הרבים הם פרי עבודתם המקצועית והקשה".

הסניגורית הציבורית המחוזית מחוז דרום, עו"ד הילה שפרלינג סטרן: "מחוז הדרום של הסנגוריה הציבורית הוא המחוז הגדול ביותר בארץ לא רק בפריסתו הגאוגרפית אלא גם במספר הפניות המטופלות בו. המחוז מתמודד עם אתגרים לא פשוטים, חלקם ייחודיים לדרום. במהלך שנת 2019 חיזקנו את מערכי השיקום במחוז. אנו פועלים באופן מוסדי למנוע סגירת מוסדות לקטינים, להנגיש שירותי אבחון וטיפול (למרות היותנו פרייפריה") ולהבטיח שוויון ושמירה על זכויות כל לקוחותינו.

לצד פעולתנו המוסדית, הדו"ח סוקר החלטות ופסקי דין תקדימיים אשר ניתנו על ידי בתי המשפט במחוז. שקדנו על לימוד ופיתוח מקצועיות בדגש מיוחד על התמודדות עם שיטות חקירה וראיות מדעיות חדשות.

גם בימים אלו, ימי מגיפת הקורונה, הצוות הנפלא של סנגוריות וסנגורים ציבוריים  ממשיך בשליחותו המקצועית והחברתית, ואני מבקשת בהזדמנות זו לברך אותו ,להודות לו ולאחל, לכולנו, בריאות והצלחה".