שופטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, כבוד השופטת ענת אלפסי, הוציאה צו הרחקה לבעל מאישתו למשך שלושה חודשים.

עניינה של החלטה זו בעתירת האישה לקבלת צו הגנה כלפי בעלה ואבי הבנות המשותפות, בטענה כי איים על חייה, נקט אלימות כלפיה ואף ניסה להשקותה בשיקוי ללא ידיעתה. הבעל הכחיש כל אלימות, טוען כי מדובר במניפולציה, והשיקוי נועד לפייס את המבקשת ותו לא.

הצדדים נישאו לפני כעשרים שנה, ולהם 4 בנות משותפות. כבר בספטמבר 2021 התלוננה האישה על אלימות לכאורה מצד בעלה, אז נעצר הבעל למספר ימים והוא הורחק מביתו למשך חודש, במהלכן הצדדים היו אמורים להגיע להסכמות בנוגע להסכם גירושין.

הצדדים הגיעו להסכמה לגבי שלום בית, בנוסף נקבעו הוראות למקרה של פירוד, לרבות בעניין האחריות ההורית כלפי הבנות, דמי המזונות וחלוקת הרכוש. 

בחודש יוני השנה עתרה האישה לבית המשפט בבקשה לקבל צו הרחקה כנגד בעלה. האישה טענה כי הבעל נוקט אלימות כלפיה על בסיס קבוע וביום שישי האחרון איים עליה תוך כדי מריבה כאשר אמר לה כי ישליך אותה למרפסת ואיש לא ישמע אותה. בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ניתן צו הגנה, תוך קביעת דיון במעמד שני הצדדים יומיים לאחר מכן.

בדיון שהתקיים לאחר צו ההגנה הזמני, טען הבעל כי לא הפעיל כל אלימות כלפי אישתו, וכי מדובר בהמצאות של האישה על רקע רצונה להתגרש ממנו. 

האישה העידה כי מספר שבועות קודם לכן הבעל ניסה להכניס שיקוי לכוס התה שלה, כאשר הבחינה בכך הביעה התנגדותה, והאיש סיפר כי מדובר בעצה שקיבל מרב. אף על פי כן הכניס את השיקוי לכוס התה שלה פעם נוספת, בניגוד לרצונה ורק בדיעבד גילתה את הדבר. הדבר גרם לה כאבי בטן ותחושה רעה. באשר לטענת המשיב כי מדובר במניפולציה, השיבה כי המשיב אובססיבי כלפיה, אינו מוכן להתגרש בשום פנים ואופן חרף ההסכם ביניהם ומנסה להחזיקה בכח.

הבעל טען להגנתו כי מדובר בעלי זעפרן, אותן קיבל מרב מקובל כסגולה לשלום בית, על מנת לפייס את המבקשת. בתחילה טען כי הדבר היה ידוע לה, אך בהמשך הודה כי התנגדה לכך. למרות זאת, בעצת הרב, הכניס את העלים לכוס המשקה שלה, בתקווה שתירגע. 

כל ניסיונות בית המשפט להביא להדברות בין הצדדים והשגת הסכם גירושין כולל, עלו בתוהו. 

השופטת ענת אלפסי ציינה בהחלטתה כי בשנת 2017 ושנת 2021 נעצר הבעל בגין אירועי אלימות כלפי אישתו. עוד כתבה השופטת אלפסי בהחלטה: "המשיב החליט, על דעת עצמו, כי רשאי להשקות את המבקשת במשקה אליו יכניס שיקוי שירקח לו מאן דהוא, חרף העובדה שהמבקשת התנגדה לכך".

עוד ציינה השופטת אלפסי כי עיון בתצהירו של האיש אותו כינה המשיב "הרב" מעלה כי אין מדובר ברב, אלא באדם פרטי המציג עצמו כמי שמבין בשיקויים שונים.

"העובדה שהמשיב סבור היה כי יצליח להשיב את רעייתו לחיקו באמצעות שיקוי שאתו ייתן לה ללא ידיעתה, מעוררת קושי רב. ראשית בשל כך שסבור כי מקור הבעיה במזגה של רעייתו ולא אצלו. שנית, בשל כך כי סבור שרעייתו אינה אדם בעל רצון עצמאי אלא יצור שאותו ניתן "לאלף" כדברי אותו מקובל. שלישית, בשל שסבור כי חרף התנגדותה המפורשת יכול להמשיך ולהשקותה באותו שיקוי, מעצם היותה נשואה לו באופן שבו הוא יכול לקבל החלטות עבורה. כך או אחרת, העובדה שהאיש השקה את אשתו בשיקוי חרף התנגדותה, מלמד על גישה כפייתית ומסוכנת. האדם בו אמורה המבקשת לתת את אמונה בוגד באמון זה ופועל בניגוד לרצונה, באופן שאף גרם לה מיחושים וכאבים.  התנהלות זו אינה מאפשרת למבקשת להמשיך בניהול תקין וסביר של חייה כאשר המשיב מתגורר עימה באותו בית" - כתבה השופטת אלפסי בחלטתה.

בסופו של יום, השופטת אלפסי קובעת כי הבעל יורחק מאישתו למשך 3 חודשים, וכי הצדדים יקבעו זמני שהות של הבנות אצל הבעל.